דברי הימים ב׳ 18:1-34
יח לִיהוֹשָׁפָט הָיוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב,+ אַךְ הוּא כָּרַת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם אַחְאָב.+
2 לְפִיכָךְ כַּעֲבֹר שָׁנִים הוּא יָרַד אֶל אַחְאָב לְשׁוֹמְרוֹן,+ וְאַחְאָב זָבַח צֹאן וּבָקָר בְּשֶׁפַע עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. וְהוּא הִפְצִיר בּוֹ* לַעֲלוֹת נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד.+
3 אָמַר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: ”הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי אֶל רָמוֹת גִּלְעָד?” הֵשִׁיב לוֹ: ”כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, וְעַמִּי כְּעַמְּךָ וְנִתְמֹךְ בְּךָ בַּמִּלְחָמָה”.
4 אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”בַּקֵּשׁ נָא תְּחִלָּה אֶת דְּבַר יְהֹוָה”.+
5 לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קִבֵּץ אֶת הַנְּבִיאִים, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְאָמַר לָהֶם: ”הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ עָלַי לְהִמָּנַע מִכָּךְ?” וְהֵם אָמְרוּ: ”עֲלֵה, וְהָאֱלֹהִים יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”.
6 וִיהוֹשָׁפָט אָמַר: ”הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה?+ הָבָה נִשְׁאַל גַּם דַּרְכּוֹ”.+
7 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לִיהוֹשָׁפָט: ”יֵשׁ עוֹד אִישׁ אֶחָד+ אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה; אַךְ אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, כִּי הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים, אֶלָּא תָּמִיד דְּבָרִים רָעִים.+ זֶהוּ מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא”. אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר: ”אַל יְדַבֵּר כָּךְ הַמֶּלֶךְ”.
8 קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר וְאָמַר: ”הָבֵא מַהֵר אֶת מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא”.+
9 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ עַל כִּסְּאוֹ, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי מַלְכוּת; הֵם יָשְׁבוּ בַּגֹּרֶן אֲשֶׁר בְּפֶתַח שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן, וְכָל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ לִפְנֵיהֶם.
10 אָז עָשָׂה לְעַצְמוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַּרְזֶל וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’בְּאֵלֶּה תְּנַגֵּחַ* אֶת הָאֲרַמִּים עַד אֲשֶׁר תַּשְׁמִידֵם’”.
11 וְכָךְ הִתְנַבְּאוּ כָּל שְׁאַר הַנְּבִיאִים. הֵם אָמְרוּ: ”עֲלֵה אֶל רָמוֹת גִּלְעָד וְתַצְלִיחַ;+ יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”.
12 וְהַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ אָמַר לוֹ: ”הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים פֶּה אֶחָד דְּבָרִים טוֹבִים בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ. יִהְיֶה נָא דְּבָרְךָ כְּדִבְרֵיהֶם,+ וֶאֱמֹר דְּבָרִים טוֹבִים”.+
13 אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר: ”חַי יְהֹוָה,* כִּי מָה שֶׁיֹּאמַר אֱלֹהַי, אֶת זֹאת אֹמַר”.+
14 אָז בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מִיכָה, הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ הַאִם עָלַי לְהִמָּנַע מִכָּךְ?” וְהוּא מִיָּד הֵשִׁיב: ”עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ; הֵם יִנָּתְנוּ בְּיַדְכֶם”.
15 אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: ”כַּמָּה פְּעָמִים עָלַי לְהַשְׁבִּיעֲךָ לֹא לוֹמַר לִי דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה?”
16 לָכֵן הוּא אָמַר: ”הִנְנִי רוֹאֶה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים, כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה.+ יְהֹוָה אָמַר: ’אֵין אָדוֹן לְאֵלֶּה. יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם’”.
17 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, ’הוּא לֹא יְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים, אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים’?”+
18 וּמִיכָיְהוּ אָמַר: ”לָכֵן שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה: רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ+ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם+ עוֹמְדִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ.+
19 וִיהֹוָה אָמַר, ’מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב* מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד?’ וְזֶה אָמַר דָּבָר אֶחָד, וְזֶה אָמַר דָּבָר אַחֵר.
20 אָז נִגַּשׁ רוּחַ*+ וְעָמַד לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר, ’אֲנִי אֲפַתֶּה אוֹתוֹ’. שָׁאַל אוֹתוֹ יְהֹוָה, ’כֵּיצַד?’
21 וְהוּא הֵשִׁיב, ’אֵצֵא וְאֶהְיֶה לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו’. וְהוּא אָמַר, ’תְּפַתֶּה אוֹתוֹ וְגַם תַּצְלִיחַ. צֵא וַעֲשֵׂה כֵּן’.
22 וְכָעֵת שָׂם יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי נְבִיאֶיךָ הָאֵלֶּה,+ אַךְ יְהֹוָה הִצְהִיר כִּי אָסוֹן יָבוֹא עָלֶיךָ”.
23 וְצִדְקִיָּהוּ+ בֶּן כְּנַעֲנָה נִגַּשׁ וְהִכָּה אֶת מִיכָיְהוּ+ עַל הַלֶּחִי+ וְאָמַר: ”בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָבְרָה מִמֶּנִּי רוּחַ יְהֹוָה כְּדֵי לְדַבֵּר אִתְּךָ?”+
24 הֵשִׁיב מִיכָיְהוּ: ”אַתָּה תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר”.
25 אָז אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”קְחוּ אֶת מִיכָיְהוּ וּמִסְרוּ אוֹתוֹ לִידֵי אָמוֹן שַׂר הָעִיר וְלִידֵי יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ.
26 אִמְרוּ לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ: ”שִׂימוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּבֵית הַכֶּלֶא+ וְהַקְצִיבוּ לוֹ מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם עַד אֲשֶׁר אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם”’”.
27 אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר: ”אִם אָכֵן תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִּבֵּר עִמִּי יְהֹוָה”.+ וְהוּא הוֹסִיף: ”שִׁמְעוּ, עַמִּים, כֻּלְּכֶם”.
28 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלוּ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.+
29 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ וְאֶכָּנֵס אֶל הַקְּרָב, אַךְ אַתָּה לְבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתְךָ”. לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִתְחַפֵּשׂ, וְהֵם נִכְנְסוּ אֶל הַקְּרָב.
30 וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה עַל מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁלּוֹ: ”אַל תִּלָּחֲמוּ בְּאִישׁ, קָטָן אוֹ גָּדוֹל, אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”.
31 וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת אֶת יְהוֹשָׁפָט, אָמְרוּ לְעַצְמָם: ”מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא”. לָכֵן הֵם פָּנוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ; וִיהוֹשָׁפָט הֵחֵל לִזְעֹק לְעֶזְרָה,+ וִיהֹוָה עָזַר לוֹ, וֶאֱלֹהִים מִיָּד הֵסִיט אוֹתָם מִמֶּנּוּ.
32 כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, חָדְלוּ מִיָּד לִרְדֹּף אַחֲרָיו.
33 אַךְ אִישׁ אֶחָד יָרָה בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ* וּפָגַע בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין חִבּוּרֵי שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁלּוֹ. עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ אָמַר לְרַכָּבוֹ: ”פְּנֵה לְאָחוֹר וְהוֹצֵא אוֹתִי מִן הַקְּרָב,* כִּי נִפְצַעְתִּי קָשׁוֹת”.+
34 הַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיד אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמֶּרְכָּבָה מוּל הָאֲרַמִּים עַד הָעֶרֶב; וְהוּא מֵת בְּעֵת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.+
הערות שוליים
^ או ”שכנע אותו”.
^ או ”תדחק”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ או ”ישטה באחאב”.
^ או ”מלאך”.
^ או ”באקראי”.
^ נה״מ, ”מן המחנה”.
