דברי הימים ב׳‏ 29‏:1‏-36

  • חזקיהו,‏ מלך יהודה ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • תיקוני הדת שהנהיג חזקיהו ‏(‏3–11‏)‏

  • טיהור המקדש ‏(‏12–19‏)‏

  • חידוש העבודה במקדש ‏(‏20–36‏)‏

כט  יְחִזְקִיָּהוּ+ נַעֲשָׂה מֶלֶךְ בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה,‏ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ.‏+  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏+ כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו.‏+  בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמַלְכוּתוֹ,‏ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהֹוָה וְתִקֵּן אוֹתָן.‏+  אָז הֵבִיא אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַלְּוִיִּים וְכִנֵּס אוֹתָם אֶל הַכִּכָּר אֲשֶׁר בַּמִּזְרָח.‏  הוּא אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַקְשִׁיבוּ לִי,‏ הַלְּוִיִּים.‏ כָּעֵת הִתְקַדְּשׁוּ+ וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַדְּבָרִים הַטְּמֵאִים מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.‏+  כִּי אֲבוֹתֵינוּ בָּגְדוּ וְעָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.‏+ הֵם עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְהֹוָה וּפָנוּ לוֹ עֹרֶף.‏+  הֵם גַּם סָגְרוּ אֶת דַּלְתוֹת הָאוּלָם+ וְכִבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת.‏*+ הֵם חָדְלוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת+ וּלְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת+ לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.‏  לְפִיכָךְ בָּא זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם+ וְהוּא הָפַךְ אוֹתָם לְדָבָר מַזְוִיעַ וּמְעוֹרֵר הִשְׁתּוֹמְמוּת וּלְמֻשָּׂא לִשְׁרִיקוֹת,‏* כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵיכֶם.‏+  וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּחֶרֶב,‏+ וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי בְּשֶׁל כָּךְ.‏+ 10  עַתָּה חָפֵץ לְבָבִי לִכְרֹת בְּרִית עִם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏+ כְּדֵי שֶׁיָּסוּר מֵעָלֵינוּ כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר.‏ 11  בָּנַי,‏ אֵין זוֹ הָעֵת לְהִתְרַשֵּׁל,‏* כִּי בָּכֶם בָּחַר יְהֹוָה לַעֲמֹד לְפָנָיו,‏ לִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים+ וּמַקְטִירִים”‏.‏+ 12  בִּתְגוּבָה קָמוּ הַלְּוִיִּים:‏ מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִבְּנֵי הַקְּהָתִים;‏+ מִבְּנֵי מְרָרִי,‏+ קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל;‏ מִן הַגֵּרְשֻׁנִּים,‏+ יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח;‏ 13  מִבְּנֵי אֱלִיצָפָן,‏ שִׁמְרִי וִיעוּאֵל;‏ מִבְּנֵי אָסָף,‏+ זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ.‏ 14  מִבְּנֵי הֵימָן,‏+ יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי;‏ מִבְּנֵי יְדוּתוּן,‏+ שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל.‏ 15  אָז אָסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם וְהִתְקַדְּשׁוּ וּבָאוּ,‏ כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ לְפִי דִּבְרֵי יְהֹוָה,‏ לְטַהֵר אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏+ 16  וְהַכֹּהֲנִים נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ בֵּית יְהֹוָה כְּדֵי לְטַהֵר וְהוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהֹוָה אֶל חֲצַר+ בֵּית יְהֹוָה.‏ וְהַלְּוִיִּים לָקְחוּ אוֹתָהּ הַחוּצָה אֶל עֵמֶק קִדְרוֹן.‏+ 17  הֵם הֵחֵלּוּ לְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הִגִּיעוּ אֶל אוּלַם יְהֹוָה.‏+ הֵם קִדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהֹוָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים,‏ וּבַיּוֹם הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן סִיְּמוּ.‏ 18  לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ:‏ ”‏טִהַרְנוּ אֶת כָּל בֵּית יְהֹוָה,‏ אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה+ וְאֶת כָּל כֵּלָיו,‏+ וְאֶת שֻׁלְחַן לֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת*+ וְאֶת כָּל כֵּלָיו.‏ 19  וְאֶת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ הַצִּדָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז בִּימֵי מַלְכוּתוֹ כַּאֲשֶׁר נָהַג בְּחֹסֶר נֶאֱמָנוּת,‏+ הֵכַנּוּ וְקִדַּשְׁנוּ,‏+ וְהִנֵּה הֵם לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה”‏.‏ 20  וְהַמֶּלֶךְ יְחִזְקִיָּהוּ הִשְׁכִּים וְאָסַף אֶת שָׂרֵי הָעִיר,‏ וְהֵם עָלוּ לְבֵית יְהֹוָה.‏ 21  הֵם הֵבִיאוּ שִׁבְעָה פָּרִים,‏ שִׁבְעָה אֵילִים,‏ שִׁבְעָה טְלָאִים וְשִׁבְעָה תְּיָשִׁים כְּקָרְבַּן חַטָּאת עַל הַמַּמְלָכָה,‏ עַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְהוּדָה.‏+ וְהוּא אָמַר לַכֹּהֲנִים,‏ צֶאֱצָאֵי אַהֲרֹן,‏ לְהַעֲלוֹתָם עַל מִזְבַּח יְהֹוָה.‏ 22  לְאַחַר מִכֵּן שָׁחֲטוּ אֶת הַבָּקָר,‏+ וְהַכֹּהֲנִים לָקְחוּ אֶת הַדָּם וְהִזּוּ אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ;‏+ אָז שָׁחֲטוּ אֶת הָאֵילִים וְהִזּוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁחֲטוּ אֶת הַטְּלָאִים וְהִזּוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ.‏ 23  אַחֲרֵי כֵן הֵבִיאוּ אֶת הַתְּיָשִׁים שֶׁל קָרְבַּן הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל וְסָמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם.‏ 24  הַכֹּהֲנִים שָׁחֲטוּ אוֹתָם וְהִקְרִיבוּ קָרְבַּן חַטָּאת וְשָׂמוּ אֶת דָּמָם עַל הַמִּזְבֵּחַ,‏ כְּדֵי לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁהָעוֹלָה וְהַחַטָּאת יִהְיוּ עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל.‏ 25  בֵּינְתַיִם הוּא הִצִּיב אֶת הַלְּוִיִּים בְּבֵית יְהֹוָה עִם מְצִלְתַּיִם,‏ כְּלֵי מֵיתָר וּנְבָלִים,‏+ כְּמִצְוַת דָּוִד+ וְגָד+ חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן+ הַנָּבִיא,‏ כִּי הַמִּצְוָה הָיְתָה מִיְּהֹוָה בְּיַד נְבִיאָיו.‏ 26  לְפִיכָךְ הַלְּוִיִּים עָמְדוּ עִם כְּלֵי דָּוִד,‏ וְהַכֹּהֲנִים עִם הַחֲצוֹצְרוֹת.‏+ 27  אָז הוֹרָה חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ.‏+ כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלָה,‏ הֵחֵל שִׁיר יְהֹוָה,‏ וְכֵן גַּם הַתְּקִיעָה בַּחֲצוֹצְרוֹת,‏ בְּהַכְוָנַת כְּלֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.‏ 28  וְכָל הַקָּהָל הִשְׁתַּחֲווּ בְּעֵת שִׁירַת הַשִּׁיר וְהַתְּקִיעָה בַּחֲצוֹצְרוֹת — כָּל זֹאת עַד שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַקְרָבַת הָעוֹלָה.‏ 29  וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלָה,‏ כָּרְעוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנִּמְצָאִים אִתּוֹ וְהִשְׁתַּחֲווּ.‏ 30  וְהַמֶּלֶךְ יְחִזְקִיָּהוּ וְהַשָּׂרִים אָמְרוּ לַלְּוִיִּים לְהַלֵּל אֶת יְהֹוָה בְּדִבְרֵי דָּוִד+ וְאָסָף+ הַחוֹזֶה.‏ עַל כֵּן הֵם נָשְׂאוּ הַלֵּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏ וְקַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ.‏ 31  וִיחִזְקִיָּהוּ אָמַר:‏ ”‏עַתָּה מִשֶּׁהֻבְדַּלְתֶּם* לִיהֹוָה,‏ גְּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְקָרְבְּנוֹת תּוֹדָה לְבֵית יְהֹוָה”‏.‏ לָכֵן הַקָּהָל הֵחֵלּוּ לְהָבִיא זְבָחִים וְקָרְבְּנוֹת תּוֹדָה,‏ וְכָל נְדִיב לֵב הֵבִיא עוֹלוֹת.‏+ 32  מִסְפַּר הָעוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַקָּהָל הָיָה שִׁבְעִים מִן הַבָּקָר,‏ מֵאָה אֵילִים,‏ מָאתַיִם טְלָאִים — כָּל אֵלֶּה כְּעוֹלָה לִיהֹוָה+ 33  וּתְרוּמוֹת הַקֹּדֶשׁ הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת מִן הַבָּקָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִן הַצֹּאן.‏ 34  אַךְ לֹא הָיוּ דֵּי כֹּהֲנִים לִפְשֹׁט אֶת עוֹר כָּל הָעוֹלוֹת,‏ וְלָכֵן אֲחֵיהֶם הַלְּוִיִּים עָזְרוּ לָהֶם+ עַד אֲשֶׁר הִסְתַּיְּמָה הַמְּלָאכָה וְעַד אֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ הַכֹּהֲנִים לְהִתְקַדֵּשׁ,‏+ כִּי הַלְּוִיִּים הָיוּ שַׁקְדָנִים* בַּאֲשֶׁר לְהִתְקַדְּשׁוּתָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַכֹּהֲנִים.‏ 35  וְהָיוּ עוֹלוֹת לָרֹב+ וְכֵן גַּם שֻׁמַּן קָרְבְּנוֹת הַשְּׁלָמִים+ וְהַנְּסָכִים עֲבוּר הָעוֹלוֹת.‏+ לְפִיכָךְ עֲבוֹדַת בֵּית יְהֹוָה הוּשְׁבָה עַל כַּנָּהּ.‏* 36  וִיחִזְקִיָּהוּ וְכָל הָעָם שָׂמְחוּ עַל מָה שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים עֲבוּר הָעָם,‏+ כִּי בְּפִתְאוֹמִיּוּת קָרָה הַדָּבָר.‏

הערות שוליים

או ”‏מנורות”‏,‏ מעין פמוטים.‏
או ”‏לעג”‏.‏
או ”‏לנוח”‏.‏
או ”‏הלחם הערוך בשכבות”‏,‏ כלומר לחם הפנים.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מילאתם ידכם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ישרי לבב”‏.‏
או ”‏הוכנה”‏.‏