דברי הימים ב׳‏ 32‏:1‏-33

  • סנחריב מאיים על ירושלים ‏(‏1–8‏)‏

  • סנחריב קורא תיגר על יהוה ‏(‏9–19‏)‏

  • מלאך מכה את צבא אשור ‏(‏20–23‏)‏

  • מחלתו של חזקיהו וגאוותנותו ‏(‏24–26‏)‏

  • הישגיו של חזקיהו ומותו ‏(‏27–33‏)‏

לב  אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַעֲשֵׂי הַנֶּאֱמָנוּת הָאֵלֶּה+ בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּפָלַשׁ לִיהוּדָה.‏ הוּא צָר עַל הֶעָרִים הַמְּבֻצָּרוֹת,‏ עַל מְנַת לְהַבְקִיעָן וְלִלְכֹּד אוֹתָן.‏+  כַּאֲשֶׁר רָאָה יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָּא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לְמִלְחָמָה נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם,‏  הֶחְלִיט בְּהִתְיַעֲצוּת עִם שָׂרָיו וְגִבּוֹרָיו לִסְתֹּם אֶת מֵי הַמַּעְיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר,‏+ וְהֵם תָּמְכוּ בּוֹ.‏  עַם רַב הִתְקַבֵּץ,‏ וְהֵם סָתְמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַזּוֹרֵם בְּתוֹךְ הָאָרֶץ,‏ בְּאָמְרָם:‏ ”‏לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וְיִמְצְאוּ מַיִם רַבִּים?‏”‏  יָתֵר עַל כֵּן,‏ בְּרֹב נְחִישׁוּתוֹ הוּא בָּנָה מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וּבָנָה עָלֶיהָ מִגְדָּלִים,‏ וּבַחוּץ בָּנָה חוֹמָה אַחֶרֶת.‏ הוּא גַּם תִּקֵּן אֶת הַמִּלּוֹא*+ שֶׁל עִיר דָּוִד וְעָשָׂה כְּלֵי נֶשֶׁק* לָרֹב וּמָגִנִּים.‏  אָז מִנָּה שָׂרֵי צָבָא עַל הָעָם וְקִבֵּץ אוֹתָם אֵלָיו בְּכִכַּר שַׁעַר הָעִיר וְעוֹדֵד אוֹתָם* בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏הֱיוּ אַמִּיצִים וַחֲזָקִים.‏ אַל תִּירְאוּ וְאַל תִּתָּקְפוּ אֵימָה מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר+ וְכָל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר אִתּוֹ,‏ כִּי רַבִּים אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתּוֹ.‏+  עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר,‏* אַךְ עִמָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לַעֲזֹר לָנוּ וּלְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ”‏.‏+ וְהָעָם הִתְחַזְּקוּ מִדִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.‏+  לְאַחַר מִכֵּן,‏ כַּאֲשֶׁר הָיָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלָכִישׁ+ עִם כָּל כּוֹחוֹ הַמַּלְכוּתִי,‏* שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל יְרוּשָׁלַיִם אֶל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם,‏+ וְאָמַר לָהֶם:‏ 10  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר,‏ ’‏בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים,‏ שֶׁהִנְּכֶם יוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּעוֹדָהּ בְּמָצוֹר?‏+ 11  הַאֵין יְחִזְקִיָּהוּ מַתְעֶה אֶתְכֶם וּמוֹסֵר אֶתְכֶם לָמוּת בָּרָעָב וּבַצָּמָא,‏ בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”‏?‏+ 12  הַאֵין זֶה אוֹתוֹ יְחִזְקִיָּהוּ אֲשֶׁר הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו+ וְאֶת מִזְבְּחוֹתָיו*+ וְאָז אָמַר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַיִם:‏ ”‏לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד הִשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו הַקְטִירוּ”‏?‏+ 13  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה עָשִׂינוּ אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכָל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת?‏+ הַאִם יָכְלוּ אֱלֹהֵי אֻמּוֹת הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?‏+ 14  מִי מִבֵּין כָּל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ אֲבוֹתַי לְהַשְׁמָדָה יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי,‏ שֶׁאֱלֹהֵיכֶם יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי?‏+ 15  כָּעֵת אַל יְרַמֶּה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַתְעֶה אֶתְכֶם כָּךְ!‏+ אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ,‏ כִּי אַף אֵל שֶׁל אַף אֻמָּה וּמַמְלָכָה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתַי.‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֱלֹהֵיכֶם לֹא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי!‏’‏”‏+ 16  וַעֲבָדָיו דִּבְּרוּ אַף יוֹתֵר נֶגֶד יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְנֶגֶד יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ.‏ 17  הוּא גַּם כָּתַב אִגְּרוֹת+ כְּדֵי לְחָרֵף אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל+ וּלְדַבֵּר נֶגְדּוֹ בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏כֶּאֱלֹהֵי אֻמּוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדִי,‏+ כָּךְ לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי”‏.‏ 18  הֵם הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל בִּיהוּדִית* אֶל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה כְּדֵי לְהַפְחִידָם וּלְהָטִיל עֲלֵיהֶם אֵימָה,‏ עַל מְנַת לִלְכֹּד אֶת הָעִיר.‏+ 19  הֵם דִּבְּרוּ נֶגֶד אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלַיִם כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ נֶגֶד אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ,‏ אֲשֶׁר מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם הֵם.‏ 20  אַךְ יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ+ בֶּן אָמוֹץ הִמְשִׁיכוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ וְלִזְעֹק לַשָּׁמַיִם לְעֶזְרָה.‏+ 21  אָז שָׁלַח יְהֹוָה מַלְאָךְ וְהִשְׁמִיד כָּל גִּבּוֹר חַיִל,‏+ מַנְהִיג וְשַׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר,‏ וְהוּא שָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ.‏ מְאֻחָר יוֹתֵר נִכְנַס לְבֵית* אֱלֹהָיו,‏ וְשָׁם כַּמָּה מִבָּנָיו הִכּוּ אוֹתוֹ בַּחֶרֶב.‏+ 22  וִיהֹוָה הוֹשִׁיעַ אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֶת תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִיַּד הַכֹּל,‏ וְנָתַן לָהֶם מְנוּחָה מִסָּבִיב.‏ 23  וְרַבִּים הֵבִיאוּ מְנָחוֹת* לִיהֹוָה בִּירוּשָׁלַיִם וּדְבָרִים מֻבְחָרִים לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏+ וְהוּא הָיָה נִכְבָּד מְאוֹד בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת אַחֲרֵי כֵן.‏ 24  בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ וְעָמַד לָמוּת,‏ וְהוּא הִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה,‏+ אֲשֶׁר עָנָה לוֹ וְנָתַן לוֹ מוֹפֵת.‏*+ 25  אַךְ יְחִזְקִיָּהוּ לֹא הֵגִיב בְּהַעֲרָכָה עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ,‏ כִּי גָּבַהּ לִבּוֹ,‏ וּבְעִקְבוֹת זֹאת בָּא זַעַם עָלָיו וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם.‏ 26  אוּלָם יְחִזְקִיָּהוּ הִכְנִיעַ אֶת לִבּוֹ הַגֵּאֶה,‏+ הוּא וְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְלֹא בָּא עֲלֵיהֶם זַעַם יְהֹוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ.‏+ 27  וְלִיחִזְקִיָּהוּ הָיוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד רַבִּים מְאוֹד;‏+ וְהוּא עָשָׂה לוֹ מַחְסָנִים+ לְכֶסֶף,‏ לְזָהָב,‏ לַאֲבָנִים יְקָרוֹת,‏ לְשֶׁמֶן בֹּשֶׂם,‏ לְמָגִנִּים וּלְכָל כְּלֵי הַחֶמְדָּה.‏ 28  הוּא גַּם עָשָׂה מְקוֹמוֹת אִחְסוּן לִתְבוּאַת הַדָּגָן וְהַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְהַשֶּׁמֶן,‏ וְכֵן גַּם אֻרְווֹת לְכָל סוּגֵי הַבְּהֵמוֹת וְאֻרְווֹת לָעֲדָרִים.‏ 29  וְהוּא בָּנָה לוֹ עָרִים,‏ וְהִשִּׂיג מִקְנֶה,‏ צֹאן וּבָקָר לָרֹב,‏ כִּי נָתַן לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאוֹד.‏ 30  הָיָה זֶה יְחִזְקִיָּהוּ אֲשֶׁר סָתַם אֶת הַמּוֹצָא הָעֶלְיוֹן שֶׁל מֵי+ הַגִּיחוֹן+ וְהִטָּה אוֹתָם הַיְשֵׁר מַטָּה מַעֲרָבָה אֶל עִיר דָּוִד,‏+ וִיחִזְקִיָּהוּ הִצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.‏ 31  אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ דּוֹבְרֵי שָׂרֵי בָּבֶל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַמּוֹפֵת*+ אֲשֶׁר הָיָה בָּאָרֶץ,‏+ עָזַב אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ,‏+ כְּדֵי לָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ.‏+ 32  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו+ כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ+ בֶּן אָמוֹץ בְּסֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.‏+ 33  וִיחִזְקִיָּהוּ שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו,‏ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בַּמַּעֲלֶה הַמּוֹבִיל אֶל קִבְרֵי בְּנֵי דָּוִד;‏+ וְכָל יְהוּדָה וְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם כִּבְּדוּ אוֹתוֹ בְּמוֹתוֹ.‏ וּמְנַשֶּׁה בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

או ”‏התל”‏.‏ ”‏מילוא”‏ מלשון ”‏מילוי”‏.‏
או ”‏חניתות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וידבר על לבבם”‏.‏
או ”‏כוח אנושי”‏.‏
או ”‏כל כוחו הצבאי ותפארתו”‏.‏
כלומר,‏ של אלוהים.‏
או ”‏בשפת היהודים”‏.‏
או ”‏מקדש”‏.‏
או ”‏מתנות”‏.‏
או ”‏אות”‏.‏
או ”‏האות”‏.‏