דברי הימים ב׳‏ 7‏:1‏-22

  • המקדש מתמלא בכבוד יהוה ‏(‏1–3‏)‏

  • טקסי חנוכת הבית ‏(‏4–10‏)‏

  • יהוה נראה אל שלמה ‏(‏11–22‏)‏

ז  מִיָּד כַּאֲשֶׁר סִיֵּם שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל,‏+ יָרְדָה אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם+ וְאָכְלָה אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַזְּבָחִים,‏ וּכְבוֹד יְהֹוָה מִלֵּא אֶת הַבַּיִת.‏+  הַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית יְהֹוָה כִּי כְּבוֹד יְהֹוָה מִלֵּא אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏+  וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ כַּאֲשֶׁר יָרְדָה הָאֵשׁ וְהָיָה כְּבוֹד יְהֹוָה עַל הַבַּיִת,‏ וְהֵם כָּרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָּה וְהִשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוּ לִיהֹוָה,‏ ”‏כִּי טוֹב הוּא;‏ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”‏.‏  וְהַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם זָבְחוּ זְבָחִים לִפְנֵי יְהֹוָה.‏+  הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָבַח עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בָּקָר וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף צֹאן.‏ כָּךְ חָנְכוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים.‏+  הַכֹּהֲנִים עָמְדוּ בְּעֶמְדוֹת מִשְׁמַרְתָּם וְכֵן גַּם הַלְּוִיִּים אֲשֶׁר הֶחְזִיקוּ בַּכֵּלִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לְלִוּוּי הַשִּׁיר לִיהֹוָה.‏+ (‏דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִיהֹוָה — ”‏כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”‏ — כַּאֲשֶׁר הָיָה דָּוִד מְהַלֵּל עִמָּם.‏*‏)‏ וְהַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת+ בְּקוֹל מוּלָם,‏ בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ.‏  אָז קִדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶמְצַע הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּית יְהֹוָה,‏ כִּי שָׁם הָיָה עָלָיו לְהַקְרִיב אֶת הָעוֹלוֹת+ וְאֶת שֻׁמַּן זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים,‏ כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת+ אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל אֶת הָעוֹלוֹת,‏ אֶת הַמְּנָחוֹת+ וְאֶת הַשֻּׁמָּן.‏+  בָּעֵת הַהִיא עָרַךְ שְׁלֹמֹה אֶת הַחַג בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים+ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ קָהָל גָּדוֹל מְאוֹד מִלְּבוֹא חֲמָת* עַד נַחַל* מִצְרַיִם.‏+  אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי* קִיְּמוּ עֲצֶרֶת,‏+ כִּי עָרְכוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים וְאֶת הַחַג בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏ 10  וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלֵּחַ אֶת הָעָם לְבָתֵּיהֶם שְׂמֵחִים+ וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוּב אֲשֶׁר גִּלָּה יְהֹוָה כְּלַפֵּי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.‏+ 11  כָּךְ הִשְׁלִים שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית* הַמֶּלֶךְ;‏+ וְכָל מָה שֶׁעָלָה עַל לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בַּאֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה וּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ הִשְׁלִים בְּהַצְלָחָה.‏+ 12  אָז נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה+ בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי כְּבֵית זֶבַח.‏+ 13  כַּאֲשֶׁר אֶעֱצֹר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְכַאֲשֶׁר אֲצַוֶּה עַל הַחֲגָבִים לֶאֱכֹל אֶת הָאָרֶץ וְאִם אֶשְׁלַח מַגֵּפָה בְּעַמִּי,‏ 14  אִם יִכָּנְעוּ+ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם+ וְיִתְפַּלְּלוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶת פָּנַי וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעוֹת,‏+ אֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח עַל חֶטְאָם וַאֲרַפֵּא אֶת אַרְצָם.‏+ 15  עַתָּה יִהְיוּ עֵינַי פְּתוּחוֹת וְאָזְנַי קַשּׁוּבוֹת לִתְפִלָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.‏+ 16  וְכָעֵת בָּחַרְתִּי וְקִדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לְמַעַן יִהְיֶה בּוֹ שְׁמִי עַד עוֹלָם,‏+ וְעֵינַי וְלִבִּי יִהְיוּ שָׁם תָּמִיד.‏+ 17  ‏”‏וְאַתָּה,‏ אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כְּפִי שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ,‏ וְתִשְׁמֹר אֶת חֻקַּי וְאֶת מִשְׁפָּטַי,‏+ 18  אֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתְךָ,‏+ כְּפִי שֶׁכָּרַתִּי בְּרִית עִם דָּוִד אָבִיךָ+ בְּאָמְרִי,‏ ’‏לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ הַמּוֹשֵׁל* עַל יִשְׂרָאֵל’‏.‏+ 19  אַךְ אִם אַתֶּם תָּסוּרוּ וְתַעַזְבוּ אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִצְווֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי לִפְנֵיכֶם וְתֵלְכוּ וְתַעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְתִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם,‏+ 20  אֶעֱקֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם,‏+ וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר קִדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנַי וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְבוּז* וּלְלַעַג בְּכָל הָעַמִּים.‏+ 21  וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עִיֵּי חֳרָבוֹת.‏ כָּל הָעוֹבֵר לְיָדוֹ יִתְבּוֹנֵן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת+ וְיֹאמַר,‏ ’‏לָמָּה עָשָׂה זֹאת יְהֹוָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?‏’‏+ 22  וְהֵם יֹאמְרוּ,‏ ’‏הָיָה זֶה מִשּׁוּם שֶׁהֵם עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה+ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם,‏ אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏+ וְאִמְּצוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְעָבְדוּ אוֹתָם.‏+ מִשּׁוּם כָּךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה’‏”‏.‏+

הערות שוליים

ייתכן שעם הלוויים.‏
או ”‏פתח חמת”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
היום שלאחר החג,‏ כלומר היום ה־15.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
או ”‏לא יחדל איש משושלתך למשול”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏למשל”‏.‏