הושע 10‏:1‏-15

  • ישראל,‏ גפן מנוונת,‏ תוחרב ‏(‏1–15‏)‏

    • קוצרים את אשר זורעים ‏(‏12,‏ 13‏)‏

י  ‏”‏יִשְׂרָאֵל הוּא גֶּפֶן מְנֻוֶּנֶת* הַמְּנִיבָה פִּרְיָהּ.‏+ כְּכָל שֶׁמִּתְרַבֶּה פִּרְיוֹ,‏ כָּךְ מַרְבֶּה הוּא אֶת מִזְבְּחוֹתָיו;‏+כְּכָל שֶׁמֵּיטִיבָה אַרְצוֹ אֶת תְּנוּבָתָהּ,‏ כָּךְ מְפֹאָרוֹת יוֹתֵר מַצֵּבוֹתָיו.‏+   לִבָּם צָבוּעַ;‏*כָּעֵת יִמָּצְאוּ אֲשֵׁמִים.‏ אֶת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם הוּא יִשְׁבֹּר וְאֶת מַצֵּבוֹתֵיהֶם יַהֲרֹס.‏   כָּעֵת יֹאמְרוּ,‏ ’‏אֵין לָנוּ מֶלֶךְ,‏+ כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת יְהֹוָה.‏ וּמָה יָכוֹל מֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵנוּ?‏’‏   הֵם מְדַבְּרִים מִלִּים רֵיקוֹת מִתֹּכֶן,‏ נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעוֹת שָׁוְא+ וְכוֹרְתִים בְּרִיתוֹת;‏לָכֵן הַמִּשְׁפָּט הַצּוֹמֵחַ הוּא כַּעֲשָׂבִים רְעִילִים בְּתַלְמֵי הַשָּׂדֶה.‏+   יוֹשְׁבֵי שׁוֹמְרוֹן יַחְשְׁשׁוּ לֶאֱלִיל הָעֵגֶל שֶׁל בֵּית אָוֶן.‏+ עַמּוֹ יִתְאַבְּלוּ עָלָיו,‏וְגַם כֹּהֲנֵי הָאֵלִים הַזָּרִים שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר שָׂמְחוּ עָלָיו וְעַל כְּבוֹדוֹ,‏כִּי הוּא יֵלֵךְ מֵהֶם לְגָלוּת.‏   הוּא יוּבַל לְאַשּׁוּר כְּמַתָּנָה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל.‏+ אֶפְרַיִם יֵבוֹשׁ,‏וְיִשְׂרָאֵל יֵבוֹשׁ בְּשֶׁל הָעֵצָה אֲשֶׁר אִמֵּץ.‏+   שׁוֹמְרוֹן וּמַלְכָּהּ יְמֻגְּרוּ,‏*+כְּעָנָף קָטוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.‏   בָּמוֹת בֵּית אָוֶן,‏+ חֵטְא יִשְׂרָאֵל,‏+ יִשָּׁמְדוּ.‏+ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים יִגְדְּלוּ עַל מִזְבְּחוֹתֵיהֶם.‏+ אֲנָשִׁים יֹאמְרוּ לֶהָרִים,‏ ’‏כַּסּוּ אוֹתָנוּ!‏’‏ וְלַגְּבָעוֹת,‏ ’‏נִפְלוּ עָלֵינוּ!‏’‏+   מִיְּמֵי גִּבְעָה חָטָאתָ,‏+ יִשְׂרָאֵל.‏ שָׁם הֵם עָמְדוּ בְּעַקְשָׁנוּתָם.‏ מִלְחָמָה לֹא הִשִּׂיגָה* אֶת בְּנֵי הָעַוְלָה בְּגִבְעָה.‏ 10  אֲנִי גַּם אָטִיל עֲלֵיהֶם מוּסָר כְּשֶׁאֶרְצֶה.‏ וְעַמִּים יֵאָסְפוּ נֶגְדָּם,‏כַּאֲשֶׁר יֵרָתְמוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי עֲווֹנוֹתֵיהֶם.‏* 11  אֶפְרַיִם הָיָה עֶגְלָה מְאֻלֶּפֶת הָאוֹהֶבֶת לָדוּשׁ,‏לָכֵן חַסְתִּי עַל צַוָּארָהּ הַנָּאֶה.‏ כָּעֵת אַרְכִּיב מִישֶׁהוּ* עַל אֶפְרַיִם.‏+ יְהוּדָה יַחְרֹשׁ;‏ יַעֲקֹב יְשַׂדֵּד* עֲבוּרוֹ.‏ 12  זִרְעוּ לָכֶם בִּצְדָקָה וְקִצְרוּ חֶסֶד.‏ חִרְשׁוּ לָכֶם אֲדָמָה רְאוּיָה לְעִבּוּד+כָּל עוֹד יֵשׁ זְמַן לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה,‏+עַד אֲשֶׁר יָבוֹא וִילַמֶּדְכֶם בִּצְדָקָה.‏+ 13  אַךְ אַתֶּם חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע,‏קְצַרְתֶּם עַוְלָה+וַאֲכַלְתֶּם פְּרִי מִרְמָה;‏כִּי בָּטַחְתָּ בְּדַרְכְּךָ שֶׁלְּךָ,‏בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ.‏ 14  שָׁאוֹן יָקוּם נֶגֶד עַמְּךָ,‏וְכָל עָרֶיךָ הַמְּבֻצָּרוֹת יֻחְרְבוּ,‏+כַּחֻרְבָּן בִּידֵי שַׁלְמַן מִבֵּית אַרְבֵאל,‏בְּיוֹם הַקְּרָב שֶׁבּוֹ רֻטְּשׁוּ אִמָּהוֹת לְיַד יַלְדֵיהֶן.‏ 15  כָּכָה יֵעָשֶׂה לָכֶם,‏ בֵּית אֵל,‏+ בְּשֶׁל רִשְׁעוּתְכֶם הַגְּמוּרָה.‏ אָכֵן,‏ עִם שַׁחַר יְמֻגַּר* מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”‏.‏+

הערות שוליים

או אולי ”‏מתפשטת”‏.‏
או ”‏חלק;‏ חלקלק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נִדְמֶה”‏,‏ מלשון דממה;‏ שתיקה.‏
או ”‏השמידה כליל”‏.‏
כלומר,‏ כאשר יישאו את עונשם כעול.‏
או ”‏אשים רתמה”‏.‏
או ”‏יתחח את הקרקע”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נִדְמָה”‏,‏ יושתק.‏