הושע 11‏:1‏-12

  • אהבת אלוהים לישראל מנעוריו ‏(‏1–12‏)‏

    • ‏”‏ממצרים קראתי לבני”‏ ‏(‏1‏)‏

יא  ‏”‏כַּאֲשֶׁר הָיָה יִשְׂרָאֵל נַעַר,‏ אָהַבְתִּי אוֹתוֹ,‏+וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי.‏+   כְּכָל שֶׁקָּרְאוּ* לָהֶם,‏כָּךְ הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם.‏+ הֵם הוֹסִיפוּ לִזְבֹּחַ לַבְּעָלִים+וּלְהַקְטִיר לַפְּסָלִים.‏+   אַךְ אָנוֹכִי לִמַּדְתִּי אֶת אֶפְרַיִם לָלֶכֶת+ וְלָקַחְתִּי אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתַי;‏+וְהֵם לֹא הִכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁאֲנִי רִפֵּאתִי אוֹתָם.‏   בְּחַבְלֵי אָדָם* הוֹסַפְתִּי לְמָשְׁכָם,‏ בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה;‏+וְהָיִיתִי לָהֶם כְּמִי שֶׁמֵּרִים עֹל מִלִּסְתוֹתֵיהֶם,‏וּבַעֲדִינוּת הֶאֱכַלְתִּי כָּל אֶחָד.‏   הֵם לֹא יָשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ אַךְ אַשּׁוּר יִהְיֶה מַלְכָּם,‏+כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב אֵלַי.‏+   וְחֶרֶב תַּכֶּה סָבִיב בְּעָרָיו+וְתַשְׁמִיד אֶת בְּרִיחָיו וְתֹאכְלֵם בְּשֶׁל מְזִמּוֹתֵיהֶם.‏+   עַמִּי נְחוּשִׁים שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לִי.‏+ אַף כִּי קָרְאוּ לָהֶם אֶל עָל,‏* אִישׁ אֵינוֹ קָם.‏   אֵיךְ אֲוַתֵּר עָלֶיךָ,‏ אֶפְרַיִם?‏+ אֵיךְ אֶמְסֹר אוֹתְךָ,‏ יִשְׂרָאֵל?‏ אֵיךְ אֶנְהַג בְּךָ כְּאַדְמָה?‏ אֵיךְ אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ כִּצְבוֹיִם?‏+ נֶהֱפַךְ עָלַי לִבִּי;‏*בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נֵעוֹרוּ* רַחֲמַי.‏+   לֹא אֶפְרֹק אֶת כַּעֲסִי הַבּוֹעֵר.‏ לֹא אָשׁוּב לְהַשְׁמִיד אֶת אֶפְרַיִם,‏+כִּי אֵל אָנוֹכִי וְלֹא אִישׁ,‏הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ,‏וְלֹא אָבוֹא נֶגְדְּךָ בְּזַעַם.‏ 10  אַחֲרֵי יְהֹוָה יֵלְכוּ,‏ וְהוּא כְּאַרְיֵה יִשְׁאַג;‏+כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג יָבוֹאוּ בָּנָיו בִּרְעָדָה מִן הַמַּעֲרָב.‏+ 11  הֵם יִרְעֲדוּ כְּצִפּוֹר בְּבוֹאָם מִמִּצְרַיִם,‏כְּיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר;‏+וְאוֹשִׁיב אוֹתָם בְּבָתֵּיהֶם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏+ 12  ‏”‏אֶפְרַיִם הִקִּיפוּנִי בִּשְׁקָרִים,‏וּבֵית יִשְׂרָאֵל בְּמִרְמָה.‏+ אַךְ יְהוּדָה עֲדַיִן מִתְהַלֵּךְ* עִם אֱלֹהִים,‏וְנֶאֱמָן הוּא לַקָּדוֹשׁ מִכֹּל”‏.‏+

הערות שוליים

כלומר,‏ נביאים ואחרים שנשלחו להדריך את ישראל.‏
או ”‏בחבלי טוּב”‏,‏ כחבלים של הורה.‏
כלומר,‏ אל צורת פולחן נעלה.‏
או ”‏חזרתי בי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נכמרו”‏,‏ התחממו.‏
או ”‏משוטט”‏.‏