הושע 5:1-15
-
משפט על אפרים ויהודה (1–15)
ה ”שִׁמְעוּ זֹאת, הַכֹּהֲנִים,+וְהַקְשִׁיבוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל,הַאֲזִינוּ, בֵּית הַמֶּלֶךְ,כִּי לָכֶם נוֹגֵעַ הַמִּשְׁפָּט;כִּי מַלְכֹּדֶת אַתֶּם לְמִצְפָּהוְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר.+
2 וְהַסּוֹטִים מִן הַדֶּרֶךְ* שָׁקְעוּ עָמֹק* בְּטֶבַח,וַאֲנִי מַזְהִיר אֶת כֻּלָּם.*
3 אֲנִי מַכִּיר אֶת אֶפְרַיִם,וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ נִסְתָּר מִמֶּנִּי.
כִּי כָּעֵת, אֶפְרַיִם, זָנִיתָ;*נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.+
4 מַעַלְלֵיהֶם אֵינָם מְנִיחִים לָהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם,כִּי רוּחַ זְנוּנִים* בְּקִרְבָּם;+וּבִיהֹוָה אֵינָם מַכִּירִים.
5 גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל הֵעִידָה נֶגְדּוֹ;*+יִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם כָּשְׁלוּ בַּעֲווֹנָם,וְגַם יְהוּדָה כָּשַׁל עִמָּם.+
6 עִם צֹאנָם וְעִם בְּקָרָם הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אֶת יְהֹוָה,אַךְ לֹא יָכְלוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ.
הוּא הִתְרַחֵק מֵהֶם.+
7 בִּיהֹוָה בָּגְדוּ,+כִּי בָּנִים זָרִים יָלְדוּ.
כָּעֵת חֹדֶשׁ יֹאכַל אוֹתָם* וְאֶת חֶלְקֵיהֶם.*
8 תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר+ בְּגִבְעָה, בַּחֲצוֹצְרָה בְּרָמָה!+
הָרִיעוּ תְּרוּעַת מִלְחָמָה בְּבֵית אָוֶן+ — אַחֲרֶיךָ, בִּנְיָמִין!
9 אֶפְרַיִם, אַתָּה תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ בְּיוֹם הָעֲנִישָׁה.+
הוֹדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לָבֶטַח בְּקֶרֶב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
10 שָׂרֵי יְהוּדָה הֵם כִּמְזִיזֵי גְּבוּל.+
אֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם כַּמַּיִם אֶת זַעֲמִי.
11 אֶפְרַיִם עָשׁוּק, רָצוּץ עֵקֶב מִשְׁפָּט,כִּי הָיָה נָחוּשׁ לָלֶכֶת אַחֲרֵי צוֹרְרוֹ.+
12 לָכֵן הָיִיתִי כְּעָשׁ לְאֶפְרַיִםוּכְרָקָב לְבֵית יְהוּדָה.
13 כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת כִּיבוֹ,הָלַךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר+ וְשָׁלַח אֶל מֶלֶךְ גָּדוֹל.
אַךְ הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְרַפֵּא אֶתְכֶם,וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַבְרִיא אֶת כִּיבְכֶם.
14 כִּי אָנוֹכִי אֶהְיֶה כְּשַׁחַל* לְאֶפְרַיִם,וְכִכְפִיר* לְבֵית יְהוּדָה.
אֲנִי עַצְמִי אֶקְרַע לִגְזָרִים וְאֵלֵךְ;+אֶשָּׂא אוֹתָם, וְאִישׁ לֹא יַצִּילֵם.+
15 אֵלֵךְ וְאָשׁוּב אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יִשְּׂאוּ בְּתוֹצְאוֹת אַשְׁמָתָם,וְאָז יִרְצוּ לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינַי.*+
בְּעֵת מְצוּקָתָם יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי”.+
הערות שוליים
^ או ”המורדים”.
^ או ”נעשו מעורבים עד מאוד”.
^ או ”ואני אטיל מוסר על כולם”.
^ או ”נהגת בפריצות; בהפקרות”.
^ או ”פריצות; הפקרות”.
^ נה״מ, ”בפניו”.
^ או אולי ”בתוך חודש הם ייאכלו”.
^ או ”שדותיהם”.
^ או ”כאריה צעיר”.
^ או ”כאריה חזק”.
^ נה״מ, ”וביקשו פניי”.