הושע 7‏:1‏-16

  • תיאור רשעותו של אפרים ‏(‏1–16‏)‏

    • אין מנוס מרשתו של אלוהים ‏(‏12‏)‏

ז  ‏”‏כַּאֲשֶׁר אֲרַפֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל,‏יֵחָשְׂפוּ גַּם עֲווֹן אֶפְרַיִם+וְרִשְׁעוּת שׁוֹמְרוֹן.‏+ כִּי הֵם נוֹהֲגִים בְּמִרְמָה;‏+גַּנָּבִים פּוֹרְצִים וְחַיָּלִים פּוֹשְׁטִים בַּחוּץ.‏+   אַךְ הֵם אֵינָם אוֹמְרִים בִּלְבָבָם שֶׁאֶזְכֹּר אֶת כָּל רִשְׁעוּתָם.‏+ כָּעֵת סוֹבְבִים אוֹתָם מַעַלְלֵיהֶם;‏הֵם הַיְשֵׁר מוּל פָּנַי.‏   הֵם מְשַׂמְּחִים אֶת הַמֶּלֶךְ בְּרִשְׁעוּתָם,‏וְאֶת הַשָּׂרִים בְּמִרְמָתָם.‏   כֻּלָּם מְנָאֲפִים,‏בּוֹעֲרִים כְּתַנּוּר שֶׁמַּסִּיק אוֹפֶה,‏אֲשֶׁר חָדֵל לְלַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ אַחֲרֵי לִישַׁת הַבָּצֵק עַד הַחְמָצָתוֹ.‏   בְּיוֹם מַלְכֵּנוּ חָלוּ שָׂרִים‏— הֵם זוֹעֲמִים בִּגְלַל יַיִן.‏+ הוּא שָׁלַח יָדוֹ אֶל לַגְלְגָנִים.‏   כִּי הֵם נִגָּשִׁים וְלִבָּם בּוֹעֵר כְּתַנּוּר.‏* כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן הָאוֹפֶה;‏בַּבֹּקֶר לוֹהֵט הַתַּנּוּר כְּאֵשׁ יוֹקֶדֶת.‏   כֻּלָּם חַמִּים כְּתַנּוּר,‏וְהֵם אוֹכְלִים אֶת שַׁלִּיטֵיהֶם.‏* כָּל מַלְכֵיהֶם נָפְלוּ;‏+אִישׁ מִקִּרְבָּם אֵינוֹ קוֹרֵא אֵלַי.‏+   אֶפְרַיִם מִתְבּוֹלֵל בָּעַמִּים.‏+ אֶפְרַיִם הוּא כְּעוּגָה עֲגֻלָּה אֲשֶׁר לֹא הָפְכוּ אוֹתָהּ.‏   אָכְלוּ זָרִים אֶת כּוֹחוֹ,‏+ אַךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת.‏ וּשְׂעַר שֵׂיבָתוֹ הִלְבִּין,‏ אַךְ הוּא אֵינוֹ מַבְחִין בְּכָךְ.‏ 10  גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל הֵעִידָה נֶגְדּוֹ,‏+אַךְ הֵם לֹא שָׁבוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,‏+וְגַם לֹא בִּקְּשׁוּ אוֹתוֹ לַמְרוֹת כָּל זֹאת.‏ 11  אֶפְרַיִם הוּא כְּיוֹנָה פְּתַיָּה חַסְרַת תְּבוּנָה.‏*+ לְמִצְרַיִם קָרְאוּ;‏+ לְאַשּׁוּר הָלְכוּ.‏+ 12  בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו יֵלְכוּ אֶפְרֹשׂ עֲלֵיהֶם אֶת רִשְׁתִּי.‏ כְּעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם.‏ אָטִיל עֲלֵיהֶם מוּסָר כְּפִי שֶׁהֻזְהֲרָה עֲדָתָם.‏+ 13  אוֹי לָהֶם,‏ כִּי נָסוּ מִמֶּנִּי!‏ חֻרְבָּן לָהֶם,‏ כִּי פָּשְׁעוּ בִּי!‏ הָיִיתִי מוּכָן לִפְדּוֹתָם,‏ אַךְ הֵם דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים.‏+ 14  הֵם לֹא זָעֲקוּ אֵלַי מִלִּבָּם,‏+אַף כִּי הוֹסִיפוּ לְיַלֵּל עַל מִשְׁכָּבָם.‏ לְמַעַן דְּגָנָם וְיֵינָם הֶחָדָשׁ הֵם יִפְצְעוּ אֶת עַצְמָם;‏הֵם פּוֹנִים נֶגְדִּי.‏ 15  אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵטַלְתִּי עֲלֵיהֶם מוּסָר וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶם,‏נֶגְדִּי הֵם,‏ וְזוֹמְמִים רָעָה.‏ 16  הֵם שִׁנּוּ אֶת דַּרְכָּם,‏ אַךְ לֹא לְדָבָר נַעֲלֶה יוֹתֵר;‏*הֵם הָיוּ בִּלְתִּי מְהֵימָנִים כְּקֶשֶׁת רְפוּיָה.‏+ יִפְּלוּ שָׂרֵיהֶם בַּחֶרֶב בִּגְלַל לְשׁוֹנָם הַמַּתְרִיסָה.‏ מִשּׁוּם כָּךְ יִהְיוּ הֵם מֻשָּׂא לְלַעַג בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”‏.‏+

הערות שוליים

או אולי ”‏ליבם הוא כתנור בשעה שהם ניגשים עם תככיהם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שופטיהם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אין לב”‏.‏
כלומר,‏ לא לצורת פולחן נעלה.‏