זכריה 4:1-14
ד וְהַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר אִתִּי חָזַר, וְהוּא הֱעִירַנִי כְּפִי שֶׁמְּעִירִים אִישׁ מִשְׁנָתוֹ.
2 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”מָה אַתָּה רוֹאֶה?”
וְאָמַרְתִּי: ”אֲנִי רוֹאֶה וְהִנֵּה מְנוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב,+ וּקְעָרָה עַל רֹאשָׁהּ. יֵשׁ עָלֶיהָ שִׁבְעָה נֵרוֹת,*+ כֵּן, שִׁבְעָה, וְלַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ יֵשׁ שִׁבְעָה קָנִים.
3 וְעַל יָדָהּ שְׁנֵי עֲצֵי זַיִת,+ אֶחָד מִיְּמִין הַקְּעָרָה וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלָהּ”.
4 וְשָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי: ”מָה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲדוֹנִי?”
5 וְהַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי שָׁאַל: ”הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה פֵּשֶׁר אֵלֶּה?”
וְהֵשַׁבְתִּי: ”לֹא, אֲדוֹנִי”.
6 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֶל זְרֻבָּבֶל: ’”לֹא בְּחַיִל* וְלֹא בְּכוֹחַ,+ כִּי אִם בְּרוּחִי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
7 מִי אַתָּה, הַר גָּדוֹל? לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל+ תִּהְיֶה לְמִישׁוֹר.+ וְהוּא יוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָעֶלְיוֹנָה* לְשֵׁמַע הַקְּרִיאוֹת: ”כַּמָּה נִפְלָא! כַּמָּה נִפְלָא!”’”
8 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
9 ”יְדֵי זְרֻבָּבֶל הִנִּיחוּ אֶת יְסוֹד הַבַּיִת הַזֶּה,+ וְיָדָיו יַשְׁלִימוּ אוֹתוֹ.+ וְתֵדְעוּ כִּי יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
10 כִּי מִי בָּז לְיוֹם הַתְחָלוֹת קְטַנּוֹת?*+ כִּי הֵם יִשְׂמְחוּ וְיִרְאוּ אֶת הָאֲנָךְ* בְּיַד זְרֻבָּבֶל. שֶׁבַע אֵלֶּה הֵן עֵינֵי יְהֹוָה, הַמְּשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ”.*+
11 וְאָז שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: ”מָה פֵּשֶׁר שְׁנֵי עֲצֵי הַזַּיִת הָאֵלֶּה מִיְּמִין הַמְּנוֹרָה וּמִשְּׂמֹאלָהּ?”+
12 שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ שֵׁנִית: ”מָה פֵּשֶׁר שְׁנֵי צְרוֹרוֹת עַנְפֵי הַזַּיִת* הַיּוֹצְקִים אֶת נוֹזֵל הַזָּהָב דֶּרֶךְ שְׁנֵי צִנּוֹרוֹת הַזָּהָב?”
13 וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי: ”הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה פֵּשֶׁר אֵלֶּה?”
וְהֵשַׁבְתִּי: ”לֹא, אֲדוֹנִי”.
14 הוּא אָמַר: ”אֵלֶּה שְׁנֵי הַמְּשׁוּחִים הָעוֹמְדִים לְיַד אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ”.*+
הערות שוליים
^ או ”מנורות”, מעין פמוטים.
^ או ”לא בכוח צבאי”.
^ נה״מ, ”האבן הָרֹאשָׁה”.
^ או ”דברים קטנים”. נה״מ, ”יום קטנות”.
^ נה״מ, ”האבן, הבדיל”.
^ או ”התבל”.
^ כלומר, ענפי עץ זית עמוסי פירות.
^ או ”התבל”.
