יהושע 7‏:1‏-26

  • תבוסת ישראל בעי ‏(‏1–5‏)‏

  • תפילת יהושע ‏(‏6–9‏)‏

  • החטא שגרם לתבוסת ישראל ‏(‏10–15‏)‏

  • עכן נחשף ונרגם באבנים ‏(‏16–26‏)‏

ז  אוּלָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נֶאֱמָנִים בַּאֲשֶׁר לְמָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה,‏ שֶׁכֵּן עָכָן+ בֶּן כַּרְמִי,‏ בֶּן זַבְדִּי,‏ בֶּן זֶרַח,‏ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה,‏ לָקַח מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה.‏+ מִשּׁוּם כָּךְ בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+  אָז שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִיְּרִיחוֹ אֶל הָעַי,‏+ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבַת בֵּית אָוֶן וּמִזְרָחִית לְבֵית אֵל,‏+ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ”‏.‏ וְהָאֲנָשִׁים עָלוּ וְרִגְּלוּ אֶת הָעַי.‏  בְּשׁוּבָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏לֹא כָּל הָעָם צְרִיכִים לַעֲלוֹת.‏ דַּי בִּכְאַלְפַּיִם אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ כְּדֵי לְהָבִיס אֶת הָעַי.‏ אַל תְּיַגֵּעַ אֶת כָּל הָעָם לָלֶכֶת לְשָׁם,‏ כִּי מְעַטִּים הֵם”‏.‏  לְפִיכָךְ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ עָלוּ לְשָׁם,‏ אֲבָל הֵם נֶאֶלְצוּ לָנוּס מִפְּנֵי אַנְשֵׁי הָעַי.‏+  אַנְשֵׁי הָעַי הָרְגוּ מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ.‏ הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם מִלִּפְנֵי שַׁעַר הָעִיר עַד שְׁבָרִים,‏* וְהִכּוּ בָּהֶם בַּמּוֹרָד.‏ מִשּׁוּם כָּךְ נָמַס לֵב הָעָם וְהָיָה לְמַיִם.‏*  בִּתְגוּבָה קָרַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת בְּגָדָיו וְנָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה עַד הָעֶרֶב,‏ הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְהֵם הוֹסִיפוּ לְהַשְׁלִיךְ עָפָר עַל רֹאשָׁם.‏  אָמַר יְהוֹשֻׁעַ:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן רַק כְּדֵי לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמוֹרִים כְּדֵי לְהַשְׁמִידֵנוּ?‏ לוּ רַק הָיִינוּ מַחְלִיטִים לְהִשָּׁאֵר בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי* שֶׁל הַיַּרְדֵּן!‏  סְלַח נָא לִי,‏ יְהֹוָה,‏ מָה אוּכַל לוֹמַר כָּעֵת לְאַחַר שֶׁנָּסוֹג* יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי אוֹיְבָיו?‏  כַּאֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ עַל כָּךְ הַכְּנַעֲנִים וְכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,‏ הֵם יַקִּיפוּ אוֹתָנוּ וְיַכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ,‏ וּמָה תַּעֲשֶׂה בַּאֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?‏”‏+ 10  הֵשִׁיב יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏קוּם!‏ לָמָּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ?‏ 11  יִשְׂרָאֵל חָטָא.‏ הֵם הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי+ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר.‏ הֵם לָקְחוּ מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה;‏+ הֵם גָּנְבוּ+ אוֹתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי בֵּין חֶפְצֵיהֶם.‏+ 12  עַל כֵּן לֹא יוּכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד מוּל אוֹיְבֵיהֶם.‏ הֵם יִפְנוּ עֹרֶף וְיָנוּסוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם,‏ כִּי נִהְיוּ דָּבָר הַמֻּקְדָּשׁ לְהַשְׁמָדָה.‏ לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת אִתְּכֶם אִם לֹא תַּשְׁמִידוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת מָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה.‏+ 13  קוּם וְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם!‏+ אֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר,‏ כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏יֵשׁ בְּקִרְבְּךָ דָּבָר שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה,‏ יִשְׂרָאֵל.‏ לֹא תּוּכַל לַעֲמֹד מוּל אוֹיְבֶיךָ עַד אֲשֶׁר תָּסִירוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת מָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה.‏ 14  הִתְיַצְּבוּ בַּבֹּקֶר,‏ שֵׁבֶט אַחַר שֵׁבֶט,‏ וְהַשֵּׁבֶט שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה+ יִקְרַב,‏ מִשְׁפָּחָה אַחַר מִשְׁפָּחָה,‏ וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה תִּקְרַב,‏ בַּיִת אַחַר בַּיִת,‏ וְהַבַּיִת שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה יִקְרַב,‏ גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר.‏ 15  וּמִי שֶׁיִּתָּפֵס עִם הַדָּבָר שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ,‏+ הוּא וְכָל הַשַּׁיָּךְ לוֹ,‏ כִּי הֵפֵר אֶת בְּרִית+ יְהֹוָה וְכִי עָשָׂה מַעֲשֶׂה מַחְפִּיר בְּיִשְׂרָאֵל”‏’‏”‏.‏ 16  לְפִיכָךְ יְהוֹשֻׁעַ קָם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת וְקֵרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל,‏ שֵׁבֶט אַחַר שֵׁבֶט,‏ וְשֵׁבֶט יְהוּדָה נִבְחַר.‏ 17  הוּא קֵרֵב אֶת מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה וְנִבְחֲרָה מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִים,‏+ וּלְאַחַר מִכֵּן קֵרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִים,‏ גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר,‏ וְנִבְחַר זַבְדִּי.‏ 18  לְבַסּוֹף קֵרֵב אֶת בֵּית זַבְדִּי,‏ גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר,‏ וְנִבְחַר עָכָן בֶּן כַּרְמִי,‏ בֶּן זַבְדִּי,‏ בֶּן זֶרַח,‏ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה.‏+ 19  אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעָכָן:‏ ”‏בְּנִי,‏ כַּבֵּד נָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַדֵּה בְּפָנָיו.‏ אֱמֹר נָא לִי מָה עָשִׂיתָ.‏ אַל תַּסְתִּיר מִמֶּנִּי”‏.‏ 20  הֵשִׁיב עָכָן לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר:‏ ”‏אָכֵן אֲנִי הוּא זֶה שֶׁחָטָא לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְזֶה מָה שֶׁעָשִׂיתִי.‏ 21  כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי בַּשָּׁלָל אַדֶּרֶת יָפָה מֵאֶרֶץ שִׁנְעָר+ וּמָאתַיִם שִׁקְלֵי* כֶּסֶף וּמְטִיל זָהָב אֶחָד שֶׁמִּשְׁקָלוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים,‏ חָמַדְתִּי אוֹתָם,‏ וְלָקַחְתִּי אוֹתָם.‏ הֵם כָּעֵת טְמוּנִים בָּאֲדָמָה בְּתוֹךְ אָהֳלִי,‏ וְהַכֶּסֶף נִמְצָא תַּחְתֶּיהָ”‏.‏ 22  מִיָּד שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁלִיחִים,‏ וְהֵם רָצוּ אֶל הָאֹהֶל,‏ וְהָאַדֶּרֶת הָיְתָה טְמוּנָה שָׁם בְּאָהֳלוֹ,‏ וְהַכֶּסֶף מִתַּחְתֶּיהָ.‏ 23  אָז הוֹצִיאוּ אֶת הַדְּבָרִים מִן הָאֹהֶל וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִצִּיגוּ אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 24  וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ לָקְחוּ אֶת עָכָן+ בֶּן זֶרַח,‏ אֶת הַכֶּסֶף,‏ אֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת מְטִיל הַזָּהָב,‏+ וְאֶת בָּנָיו,‏ אֶת בְּנוֹתָיו,‏ אֶת שׁוֹרוֹ,‏ אֶת חֲמוֹרוֹ,‏ אֶת צֹאנוֹ,‏ אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ,‏ וְהֶעֱלוּ אוֹתָם אֶל עֵמֶק עָכוֹר.‏+ 25  אָמַר יְהוֹשֻׁעַ:‏ ”‏לָמָּה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ אָסוֹן?‏*+ יְהֹוָה יָמִיט עָלֶיךָ אָסוֹן בַּיּוֹם הַזֶּה”‏.‏ אָז רָגְמוּ אוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּאֲבָנִים,‏+ וְאַחֲרֵי כֵן שָׂרְפוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ.‏+ וְהֵם סָקְלוּ אוֹתָם כָּךְ בַּאֲבָנִים.‏ 26  וְהֵם הֵקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל הַנִּצָּב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ בְּעִקְבוֹת זֹאת שָׁכַךְ כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה.‏+ עַל כֵּן נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר* עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏

הערות שוליים

פירוש השם הוא ”‏מחצבות”‏.‏
או ”‏וזרם כמים”‏.‏
כלומר,‏ עברו המזרחי.‏
או ”‏פנה עורף”‏.‏
שקל היה שווה ל־4.‏11 גרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏צרה;‏ נידוי;‏ חרם”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏מה עכרתנו?‏”‏
פירושו ”‏אסון;‏ נידוי;‏ חרם”‏.‏