יחזקאל 11‏:1‏-25

  • גינוי השרים הרשעים ‏(‏1–13‏)‏

    • העיר מושווית לסיר בישול ‏(‏3–12‏)‏

  • הבטחה בדבר שיקום ‏(‏14–21‏)‏

    • ‏’‏אתן להם רוח חדשה’‏ ‏(‏19‏)‏

  • כבוד אלוהים עוזב את ירושלים ‏(‏22,‏ 23‏)‏

  • יחזקאל חוזר בחזון אל כשדים ‏(‏24,‏ 25‏)‏

יא  וְרוּחַ נָשְׂאָה אוֹתִי וְהֵבִיאָה אוֹתִי אֶל הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל בֵּית יְהֹוָה,‏ הַשַּׁעַר הַפּוֹנֶה מִזְרָחָה.‏+ וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר רָאִיתִי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּבָרִים,‏ וּבֵינֵיהֶם הָיוּ יַאֲזַנְיָה בֶּן עַזֻּר וּפְלַטְיָהוּ בֶּן בְּנָיָהוּ,‏ שָׂרֵי הָעָם.‏+  וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַזּוֹמְמִים רָעוֹת וְהַיּוֹעֲצִים עֵצָה מְרֻשַּׁעַת בָּעִיר* הַזֹּאת.‏  הֵם אוֹמְרִים,‏ ’‏הַאֵין זוֹ הָעֵת לִבְנוֹת בָּתִּים?‏+ הָעִיר* הִיא הַסִּיר,‏*+ וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר’‏.‏  ‏”‏לָכֵן הִנָּבֵא נֶגְדָּם.‏ הִנָּבֵא,‏ בֶּן אָדָם”‏.‏+  וְרוּחַ יְהֹוָה בָּאָה עָלַי,‏+ וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏אֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏נָכוֹן הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ וַאֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים.‏*  הִרְבֵּיתֶם חֲלָלִים בָּעִיר הַזֹּאת,‏ וּמִלֵּאתֶם חוּצוֹתֶיהָ בְּמֵתִים”‏’‏”‏.‏+  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏הַחֲלָלִים אֲשֶׁר פִּזַּרְתֶּם בָּעִיר הֵם הַבָּשָׂר,‏ וְהָעִיר הִיא הַסִּיר.‏+ אַךְ אַתֶּם תּוּצְאוּ מִתּוֹכָהּ’‏”‏.‏  ‏”‏’‏מֵחֶרֶב יְרֵאתֶם,‏+ וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏  ‏’‏אוֹצִיא אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ וְאֶתֵּן אֶתְכֶם בְּיַד זָרִים וְאֶעֱשֶׂה בָּכֶם שְׁפָטִים.‏+ 10  בַּחֶרֶב תִּפְּלוּ.‏+ עַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם,‏+ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.‏+ 11  הָעִיר לֹא תִּהְיֶה לָכֶם לְסִיר,‏ וְאַתֶּם לֹא תִּהְיוּ בְּתוֹכָהּ לְבָשָׂר;‏ עַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם,‏ 12  וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.‏ כִּי בְּחֻקַּי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם,‏+ אֶלָּא פְּעַלְתֶּם כְּמִשְׁפְּטֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם’‏”‏.‏+ 13  וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר הִתְנַבֵּאתִי,‏ מֵת פְּלַטְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה,‏ וְנָפַלְתִּי עַל פָּנַי וְזָעַקְתִּי בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה!‏ הַאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל?‏”‏+ 14  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 15  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ לְאַחֶיךָ,‏ אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָהֶם זְכוּת הַגְּאֻלָּה,‏ וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר עַל־יְדֵי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם,‏ ’‏רַחֲקוּ לָכֶם מִיְּהֹוָה.‏ הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ;‏ הִיא נִתְּנָה לָנוּ לְמוֹרָשָׁה’‏.‏ 16  לָכֵן אֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏אַף כִּי הִרְחַקְתִּי אוֹתָם אֶל הָאֻמּוֹת וְהֵפַצְתִּי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת,‏+ לִזְמַן מוּעָט אֶהְיֶה לָהֶם לְמִקְדָּשׁ בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲלֵיהֶן”‏’‏.‏+ 17  ‏”‏לָכֵן אֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏גַּם אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאֶאֱסֹף אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצוֹתֶם אֲלֵיהֶן,‏ וְאֶתֵּן לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.‏+ 18  וְהֵם יָשׁוּבוּ לְשָׁם וְיָסִירוּ אֶת כָּל שִׁקּוּצֶיהָ וְאֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ מִמֶּנָּה.‏+ 19  וְאֶתֵּן לָהֶם לֵב מְאֻחָד*+ וְאָשִׂים רוּחַ חֲדָשָׁה בְּקִרְבָּם;‏+ וְאָסִיר אֶת לֵב הָאֶבֶן מִגּוּפָם+ וְאֶתֵּן לָהֶם לֵב בָּשָׂר,‏*+ 20  לְמַעַן יֵלְכוּ בְּחֻקּוֹתַי וְיִשְׁמְרוּ אֶת מִשְׁפָּטַי וִיצַיְּתוּ לָהֶם.‏ אָז הֵם יִהְיוּ לִי לְעַם,‏ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים”‏’‏.‏ 21  ‏”‏’‏”‏וּבַאֲשֶׁר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לִבָּם נָחוּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם,‏ אֶת תּוֹצְאוֹת דַּרְכָּם אָמִיט עַל רֹאשָׁם”‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה’‏”‏.‏ 22  וְהַכְּרוּבִים נָשְׂאוּ מַעְלָה אֶת כַּנְפֵיהֶם,‏ וְהָאוֹפַנִּים הָיוּ קְרוֹבִים אֲלֵיהֶם,‏+ וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵעֲלֵיהֶם.‏+ 23  וּכְבוֹד יְהֹוָה+ עָלָה מִן הָעִיר וְנֶעֱמַד מֵעַל הָהָר אֲשֶׁר מִזְרָחִית לָעִיר.‏+ 24  וְרוּחַ נָשְׂאָה אוֹתִי — בְּמַרְאֶה* בְּרוּחַ אֱלֹהִים — וְהֵבִיאָה אוֹתִי אֶל הַגּוֹלִים בְּכַשְׂדִּים.‏ וְהַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי עָזַב אוֹתִי.‏ 25  וְהִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר לַגּוֹלִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֶרְאָה לִי יְהֹוָה.‏

הערות שוליים

או ”‏נגד העיר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏היא”‏,‏ כלומר העיר ירושלים,‏ היכן שהיהודים חשבו שיזכו להגנה.‏
או ”‏סיר בישול בעל פתח רחב”‏.‏
או ”‏את הדברים העולים על רוחכם”‏.‏
כלומר,‏ לב רגיש להדרכות אלוהים.‏
נה״מ,‏ ”‏לב אחד”‏.‏
או ”‏בחזון”‏.‏