יחזקאל 16:1-63
טז וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הוֹדַע לִירוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ.+
3 אֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לִירוּשָׁלַיִם: ”מְקוֹרֵךְ וְלֵדָתֵךְ הָיוּ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. אָבִיךְ הָיָה אֱמוֹרִי,+ וְאִמֵּךְ הָיְתָה חִתִּית.+
4 וּבַאֲשֶׁר לְלֵדָתֵךְ, בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתְּ לֹא נִכְרַת חֶבֶל טַבּוּרֵךְ, בְּמַיִם לֹא נִרְחַצְתְּ כְּדֵי לְנַקּוֹתֵךְ, בְּמֶלַח לֹא הֻמְלַח גּוּפֵךְ, וּבְבַדִּים לֹא עָטְפוּ אוֹתָךְ.
5 אִישׁ לֹא חָס עָלַיִךְ מַסְפִּיק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵךְ אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אִישׁ לֹא חָמַל עָלַיִךְ. תַּחַת זֹאת, הֻשְׁלַכְתְּ אֶל הַשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ כִּי הָיִית* שְׂנוּאָה בְּיוֹם לֵדָתֵךְ.
6 ”’”כַּאֲשֶׁר חָלַפְתִּי עַל פָּנַיִךְ, רָאִיתִי אוֹתָךְ מִתְבּוֹסֶסֶת* בְּדָמֵךְ, וּבְעוֹדֵךְ שׁוֹכֶבֶת בְּתוֹךְ דָּמֵךְ אָמַרְתִּי לָךְ: ’הַמְשִׁיכִי לִחְיוֹת!’ כֵּן, אָמַרְתִּי לָךְ שָׁם בְּשָׁכְבֵךְ בְּתוֹךְ דָּמֵךְ: ’הַמְשִׁיכִי לִחְיוֹת!’
7 הָפַכְתִּי אוֹתָךְ לְהָמוֹן רַב עַד מְאוֹד, כִּצְמָחִים הַצּוֹמְחִים בַּשָּׂדֶה, וְגָדַלְתְּ וְהִתְפַּתַּחְתְּ וְלָבַשְׁתְּ אֶת הַקִּשּׁוּטִים הַמְּשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר. שָׁדַיִךְ נַעֲשׂוּ מוּצָקִים, וּשְׂעָרֵךְ צָמַח; אַךְ עֲדַיִן הָיִית עֵירֻמָּה וַחֲשׂוּפָה”’.
8 ”’כַּאֲשֶׁר חָלַפְתִּי עַל פָּנַיִךְ, רָאִיתִי שֶׁהָיִית בּוֹגֶרֶת מַסְפִּיק לְבִטּוּיֵי אַהֲבָה. עַל כֵּן פָּרַשְׂתִּי בִּגְדִּי עָלַיִךְ+ וְכִסִּיתִי אֶת עֶרְוָתֵךְ וְנִשְׁבַּעְתִּי לָךְ וּבָאתִי בִּבְרִית אִתָּךְ’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’וְהָפַכְתְּ לִהְיוֹת שֶׁלִּי.
9 וְגַם רָחַצְתִּי אוֹתָךְ בְּמַיִם וְשָׁטַפְתִּי אֶת דָּמֵךְ מֵעָלַיִךְ וּמָשַׁחְתִּי אוֹתָךְ בְּשֶׁמֶן.+
10 וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָךְ בְּבֶגֶד רָקוּם וְנָתַתִּי לָךְ סַנְדְּלֵי עוֹר מְשֻׁבָּח* וְעָטַפְתִּי אוֹתָךְ בְּפִשְׁתָּן מְשֻׁבָּח, וְכִסִּיתִי אוֹתָךְ בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים.
11 עִטַּרְתִּי אוֹתָךְ בְּקִשּׁוּטִים וְשַׂמְתִּי צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְשַׁרְשֶׁרֶת סְבִיב צַוָּארֵךְ.
12 וְשַׂמְתִּי נֶזֶם בְּאַפֵּךְ וַעֲגִילִים בְּאָזְנַיִךְ וְכֶתֶר תִּפְאֶרֶת עַל רֹאשֵׁךְ.
13 וְהוֹסַפְתְּ לְהִתְקַשֵּׁט בְּזָהָב וְכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ הָיָה פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח, בַּד יְקַר עֵרֶךְ וּבֶגֶד רָקוּם. קֶמַח מְשֻׁבָּח, דְּבַשׁ וְשֶׁמֶן אָכַלְתְּ, וְנִהְיֵית יָפָה עַד מְאוֹד,+ וְנַעֲשֵׂית רְאוּיָה לִהְיוֹת מַלְכָּה’”.*
14 ”’תְּהִלָּתֵךְ נָפוֹצָה* בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת+ בְּשֶׁל יָפְיֵךְ, כִּי הָיָה הוּא מֻשְׁלָם בִּזְכוּת הֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
15 ”’אַךְ הִתְחַלְתְּ לִבְטֹחַ בְּיָפְיֵךְ,+ וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה בִּגְלַל תְּהִלָּתֵךְ.+ שָׁפַכְתְּ אֶת תַּזְנוּתַיִךְ עַל כָּל עוֹבֵר אֹרַח,+ וְיָפְיֵךְ נַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ.
16 לָקַחְתְּ מִבְּגָדַיִךְ וְעָשִׂית לָךְ בָּמוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת וְזָנִית עֲלֵיהֶן+ — דְּבָרִים אֲשֶׁר אָסוּר שֶׁיֵּעָשׂוּ וְאָסוּר שֶׁיִּקְרוּ.
17 וְגַם לָקַחְתְּ אֶת תַּכְשִׁיטַיִךְ* הַיָּפִים הָעֲשׂוּיִים מִן הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְעָשִׂית לָךְ צַלְמֵי זָכָר וְזָנִית אִתָּם.+
18 וְלָקַחְתְּ אֶת בְּגָדַיִךְ הָרְקוּמִים וְכִסִּית אוֹתָם,* וְהִקְרַבְתְּ לָהֶם אֶת שַׁמְנִי וְאֶת קְטָרְתִּי.+
19 וְאֶת לַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ — הֶעָשׂוּי מִקֶּמַח מְשֻׁבָּח, שֶׁמֶן וּדְבַשׁ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ לֶאֱכֹל — גַּם הִקְרַבְתְּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ.*+ כָּךְ בְּדִיּוּק קָרָה’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
20 ”’לָקַחְתְּ אֶת בָּנַיִךְ וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי,+ וְזָבַחְתְּ אוֹתָם לֶאֱלִילִים כְּקָרְבָּנוֹת+ — הַאִם לֹא דַּי הָיָה לָךְ בְּכָל תַּזְנוּתַיִךְ?
21 שָׁחַטְתְּ אֶת בָּנַי וְהִקְרַבְתְּ אוֹתָם בְּהַעֲבִירֵךְ אוֹתָם בָּאֵשׁ.+
22 וּבַעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ וְתַזְנוּתַיִךְ, לֹא זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ בִּהְיוֹתֵךְ עֵירֻמָּה וַחֲשׂוּפָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֵךְ.
23 אַחֲרֵי כָּל רָעָתֵךְ, אוֹי, אוֹי לָךְ’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
24 ’בָּנִית לָךְ תֵּל וְעָשִׂית לָךְ רָמָה* בְּכָל כִּכָּר.
25 בָּנִית אֶת רָמוֹתַיִךְ* בַּמָּקוֹם הַבּוֹלֵט בְּיוֹתֵר בְּכָל רְחוֹב, וְהָפַכְתְּ אֶת יָפְיֵךְ לְדָבָר מְתֹעָב בְּכָךְ שֶׁהִצַּעְתְּ אֶת עַצְמֵךְ* לְכָל עוֹבֵר אֹרַח,+ וְהִרְבֵּית אֶת תַּזְנוּתַיִךְ.+
26 זָנִית אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם,+ שְׁכֵנַיִךְ הַתַּאַוְתָנִיִּים,* וְהִכְעַסְתְּ אוֹתִי בְּרֹב תַּזְנוּתַיִךְ.
27 כָּעֵת אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגְדֵּךְ וְאֶגְרַע מִקִּצְבַּת מְזוֹנֵךְ+ וְאֶמְסֹר אוֹתָךְ לִרְצוֹן* שׂוֹנְאוֹתַיִךְ,+ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר הִזְדַּעַזְעוּ מִדַּרְכֵי זִמָּתֵךְ.*+
28 ”’וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׂבַעְתְּ, זָנִית אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר,+ אַךְ גַּם לְאַחַר שֶׁזָּנִית אֲלֵיהֶם לֹא שָׂבַעְתְּ.
29 לָכֵן הִרְבֵּית אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ הַסּוֹחֲרִים* וְאֶל הַכַּשְׂדִּים,+ אַךְ גַּם אָז לֹא שָׂבַעְתְּ.
30 מָה חוֹלֶה* הָיָה לִבֵּךְ’,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה, כַּאֲשֶׁר הִתְנַהַגְתְּ כְּזוֹנָה עַזַּת מֵצַח!+
31 אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּנִית אֶת תִּלֵּךְ בַּמָּקוֹם הַבּוֹלֵט בְּיוֹתֵר בְּכָל רְחוֹב וְעָשִׂית אֶת רָמָתֵךְ* בְּכָל כִּכָּר, לֹא הָיִית כְּזוֹנָה, כִּי סֵרַבְתְּ לְקַבֵּל תַּשְׁלוּם.
32 אַתְּ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת הַלּוֹקַחַת זָרִים בִּמְקוֹם אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁלָּהּ!+
33 לְכָל הַזּוֹנוֹת נוֹתְנִים מַתָּנָה,+ אַךְ אַתְּ נָתַתְּ מַתָּנוֹת לְכָל הַחוֹשְׁקִים בָּךְ,+ וְאַתְּ מְשַׁחֶדֶת אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר כְּדֵי לִזְנוֹת אִתָּךְ.+
34 הִנָּךְ הַהֶפֶךְ מִן הַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת הָעוֹסְקוֹת בִּזְנוּת. אַף אַחַת אֵינָהּ זוֹנָה כָּמוֹךְ! אַתְּ מְשַׁלֶּמֶת לַאֲחֵרִים, וְאִלּוּ הֵם אֵינָם מְשַׁלְּמִים לָךְ. דַּרְכֵּךְ הֲפוּכָה’.
35 ”לָכֵן, זוֹנָה,+ שִׁמְעִי אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
36 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁפְּכָה תְּשׁוּקָתֵךְ וְנֶחְשְׂפָה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עִם מְאַהֲבַיִךְ וְעִם כָּל אֱלִילַיִךְ הַמְּתֹעָבִים וְהַמְּשֻׁקָּצִים*+ אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הִקְרַבְתְּ לָהֶם אֶת דַּם בָּנַיִךְ,+
37 לָכֵן הִנְנִי מְקַבֵּץ אֶת כָּל מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר נָעַמְתְּ לָהֶם, אֶת כָּל מִי שֶׁאָהַבְתְּ יַחַד עִם כָּל מִי שֶׁשָּׂנֵאת. אֲקַבֵּץ אוֹתָם נֶגְדֵּךְ מִכָּל עֵבֶר וְאֶחְשֹׂף בִּפְנֵיהֶם אֶת עֶרְוָתֵךְ, וְהֵם יִרְאוּ אוֹתָךְ עֵירֻמָּה לְגַמְרֵי.+
38 ”’וְאַעֲנִישׁ אוֹתָךְ בַּמִּשְׁפָּטִים הָרְאוּיִים לְנוֹאֲפוֹת+ וּלְנָשִׁים הַשּׁוֹפְכוֹת דָּם,+ וְדָמֵךְ יִשָּׁפֵךְ בְּחֵמָה וּבְקִנְאָה.+
39 אֶתֵּן אוֹתָךְ בְּיָדָם, וְהֵם יַהַרְסוּ אֶת תִּלַּיִךְ, וְרָמוֹתַיִךְ* יְנֻתְּצוּ;+ וְהֵם יַפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ מִבְּגָדַיִךְ+ וְיִקְּחוּ אֶת כָּל תַּכְשִׁיטַיִךְ* הַיָּפִים+ וְיַשְׁאִירוּ אוֹתָךְ עֵירֻמָּה וַחֲשׂוּפָה.
40 הֵם יָבִיאוּ נֶגְדֵּךְ קָהָל+ וְיִרְגְּמוּ אוֹתָךְ בַּאֲבָנִים+ וְיִשְׁחֲטוּ אוֹתָךְ בְּחַרְבוֹתֵיהֶם.+
41 הֵם יִשְׂרְפוּ אֶת בָּתַּיִךְ בָּאֵשׁ+ וְיַעֲשׂוּ בָּךְ שְׁפָטִים לְעֵינֵי נָשִׁים רַבּוֹת; וְאָשִׂים קֵץ לִזְנוּתֵךְ,+ וְתַשְׁלוּם לֹא תִּתְּנִי עוֹד.
42 וַאֲשַׁכֵּךְ אֶת חֲמָתִי נֶגְדֵּךְ,+ וְזַעֲמִי יָסוּר מִמֵּךְ;+ וְאֶשְׁקֹט וְלֹא אֶכְעַס עוֹד’.
43 ”’מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכַרְתְּ אֶת יְמֵי נְעוּרַיִךְ+ וְהִרְגַּזְתְּ אוֹתִי בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה, כָּעֵת אָמִיט אֶת תּוֹצְאוֹת דְּרָכַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’וְלֹא תַּעֲשִׂי עוֹד אֶת זִמָּתֵךְ* וְאֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.
44 ”’הִנֵּה כָּל הַמּוֹשֵׁל מְשָׁלִים יֹאמַר עָלַיִךְ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: ”כְּאֵם כֵּן בִּתָּהּ!”+
45 אַתְּ בַּת אִמֵּךְ, אֲשֶׁר תִּעֲבָה אֶת בַּעֲלָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ. וְאַתְּ אֲחוֹת אַחְיוֹתַיִךְ, אֲשֶׁר תִּעֲבוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְאֶת יַלְדֵיהֶן. אִמְּכֶן הָיְתָה חִתִּית, וַאֲבִיכֶן הָיָה אֱמוֹרִי’”.+
46 ”’אֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה הִיא שׁוֹמְרוֹן,+ הַשּׁוֹכֶנֶת צְפוֹנִית לָךְ* עִם בְּנוֹתֶיהָ,*+ וַאֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה, הַשּׁוֹכֶנֶת דְּרוֹמִית לָךְ,* הִיא סְדוֹם+ עִם בְּנוֹתֶיהָ.+
47 לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָלַכְתְּ בְּדַרְכֵיהֶן וְעָשִׂית כְּתוֹעֲבוֹתֵיהֶן, אֶלָּא גַּם עַד מְהֵרָה נַעֲשֵׂית אֲפִלּוּ מֻשְׁחֶתֶת יוֹתֵר מֵהֶן בְּכָל דְּרָכַיִךְ.+
48 חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ וּבְנוֹתֶיהָ לֹא עָשׂוּ אֶת מָה שֶׁעֲשִׂיתֶן אַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ.
49 הִנֵּה זֶה הָיָה עֲווֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ: הִיא וּבְנוֹתֶיהָ+ הָיוּ גַּאַוְתָנִיּוֹת+ וְהָיָה לָהֶן שֶׁפַע מָזוֹן+ וְהֵן הָיוּ שְׁלֵווֹת וּנְטוּלוֹת דְּאָגָה;+ אַךְ הֵן לֹא תָּמְכוּ בַּסּוֹבֵל וּבָאֶבְיוֹן.+
50 הֵן הִמְשִׁיכוּ בִּיהִירוּתָן+ וְעָשׂוּ תּוֹעֵבוֹת לְנֶגֶד עֵינַי,+ וְלָכֵן רָאִיתִי לְנָכוֹן לַהֲסִירָן.+
51 ”’וְגַם שׁוֹמְרוֹן+ לֹא חָטְאָה אֲפִלּוּ חֵצִי מֵחֲטָאַיִךְ. הִרְבֵּית יוֹתֵר מֵהֶן אֶת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ, עַד כִּי אַחְיוֹתַיִךְ נִרְאוּ צַדִּיקוֹת לְנֹכַח כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית.+
52 עָלַיִךְ לָשֵׂאת כָּעֵת אֶת כְּלִמָּתֵךְ מִפְּנֵי שֶׁהִצְדַּקְתְּ אֶת הִתְנַהֲגוּת* אַחְיוֹתַיִךְ. מִכֵּיוָן שֶׁחָטָאת בַּעֲשׂוֹתֵךְ תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מִשֶּׁלָּהֶן, צַדִּיקוֹת הֵן יוֹתֵר מִמֵּךְ. לָכֵן הִתְבַּיְּשִׁי לָךְ וּשְׂאִי אֶת כְּלִמָּתֵךְ, שֶׁכֵּן גָּרַמְתְּ לְאַחְיוֹתַיִךְ לְהֵרָאוֹת צַדִּיקוֹת’.
53 ”’וְאֶאֱסֹף אֶת שְׁבוּיֵיהֶן, אֶת שְׁבוּיֵי סְדוֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּיֵי שׁוֹמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ; וְגַם אֶאֱסֹף אֶת שְׁבוּיַיִךְ יַחַד אִתָּן,+
54 לְמַעַן תִּשְּׂאִי אֶת כְּלִמָּתֵךְ; וְתִכָּלְמִי מִכָּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אוֹתָן.
55 וְאַחְיוֹתַיִךְ, סְדוֹם וּבְנוֹתֶיהָ, יָשׁוּבוּ לְקַדְמוּתָן, וְשׁוֹמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ יָשׁוּבוּ לְקַדְמוּתָן, וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תָּשׁוּבוּ לְקַדְמוּתְכֶן.+
56 סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לַעֲלוֹת עַל דַּל שְׂפָתַיִךְ בְּיוֹם גַּאֲוָתֵךְ,
57 בְּטֶרֶם נֶחְשְׂפָה רִשְׁעוּתֵךְ.+ כָּעֵת מְחָרְפוֹת אוֹתָךְ בְּנוֹת אֲרָם וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, וּבְנוֹת פְּלִשְׁתִּים,+ הַסּוֹבְבוֹת אוֹתָךְ, נוֹהֲגוֹת בָּךְ בְּבוּז.
58 אַתְּ תִּשְּׂאִי בְּהַשְׁלָכוֹת זִמָּתֵךְ* וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ’, מַכְרִיז יְהֹוָה”.
59 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’אֶעֱשֶׂה לָךְ כְּפִי שֶׁעָשִׂית,+ כִּי בַּזְתְּ לַשְּׁבוּעָה בְּכָךְ שֶׁהֵפַרְתְּ אֶת בְּרִיתִי.+
60 אַךְ אֲנִי אֶזְכֹּר אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתָּךְ בִּימֵי נְעוּרַיִךְ, וְאָבוֹא אִתָּךְ בִּבְרִית עוֹלָם.+
61 אַתְּ תִּזְכְּרִי אֶת הִתְנַהֲגוּתֵךְ וְתִכָּלְמִי+ כַּאֲשֶׁר תְּקַבְּלִי אֶת אַחְיוֹתַיִךְ, הַגְּדוֹלוֹת מִמֵּךְ וְהַקְּטַנּוֹת מִמֵּךְ, וְאֶתֵּן אוֹתָן לָךְ לְבָנוֹת, אַךְ לֹא בִּזְכוּת בְּרִיתֵךְ’.
62 ”’וַאֲנִי עַצְמִי אֶכְרֹת אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ; וְתֵדְעִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה.
63 וְאָז תִּזְכְּרִי וְתִתְבַּיְּשִׁי וְלֹא יִהְיֶה לָךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה בְּשֶׁל כְּלִמָּתֵךְ,+ כַּאֲשֶׁר אֲכַפֵּר עֲבוּרֵךְ לַמְרוֹת כָּל מָה שֶׁעָשִׂית’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
הערות שוליים
^ או ”נפשך הייתה”.
^ או ”בועטת באוויר”.
^ או ”עור תחש”.
^ או ”ראויה למלוכה”.
^ נה״מ, ”יצא לך שם”.
^ או ”קישוטייך”.
^ כלומר, את אלילי הזכר.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ או ”מקום גבוה”.
^ או ”מקומותייך הגבוהים”.
^ נה״מ, ”ותפשקי את רגלייך”.
^ נה״מ, ”גדלי בשר”.
^ או ”לנפש”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ נה״מ, ”ארץ כנען”.
^ או ”חלש”.
^ או אולי ”עד כמה מלא אני בזעם כלפייך”.
^ או ”מקומך הגבוה”.
^ נה״מ, ”גילולי תועבותייך”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”מקומותייך הגבוהים”.
^ או ”קישוטייך”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ נה״מ, ”היושבת על שמאלך”.
^ ככל הנראה הכוונה לעיירות התלויות בה.
^ נה״מ, ”היושבת מימינך”.
^ לשון שבועה.
^ או ”טענת לטובת”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
