יחזקאל 19:1-14
-
קינה על נשיאי ישראל (1–14)
יט ”וְאַתָּה, שָׂא קִינָה עַל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל
2 וֶאֱמֹר,’מָה הָיְתָה אִמְּךָ? לְבִיאָה בֵּין אֲרָיוֹת.
הִיא רָבְצָה בְּקֶרֶב כְּפִירִים חֲזָקִים* וְגִדְּלָה אֶת גּוּרֶיהָ.
3 הִיא גִּדְּלָה אֶחָד מִגּוּרֶיהָ, וְהוּא נִהְיָה כְּפִיר חָזָק.+
הוּא לָמַד לִקְרֹעַ טֶרֶף לִגְזָרִים,וַאֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם טָרַף.
4 אֻמּוֹת שָׁמְעוּ עָלָיו וְתָפְסוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ בּוֹרָן,וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ בִּקְרָסִים אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם.+
5 הִיא חִכְּתָה וּלְבַסּוֹף רָאֲתָה כִּי אֵין תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּב.
לָכֵן לָקְחָה גּוּר אַחֵר מִגּוּרֶיהָ וְשָׁלְחָה אוֹתוֹ כִּכְפִיר חָזָק.
6 גַּם הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב הָאֲרָיוֹת וְהָיָה לִכְפִיר חָזָק.
הוּא לָמַד לִקְרֹעַ טֶרֶף לִגְזָרִים, וַאֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם טָרַף.+
7 הוּא שׁוֹטֵט בֵּין מִגְדְּלֵיהֶם הַמְּבֻצָּרִים וְהֶחְרִיב אֶת עָרֵיהֶם,וְהָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה מָלְאָה בְּקוֹל שַׁאֲגָתוֹ.+
8 אֻמּוֹת מִן הַמְּחוֹזוֹת הַסּוֹבְבִים בָּאוּ נֶגְדּוֹ לְהָטִיל עָלָיו אֶת רִשְׁתָּן,וְהוּא נִתְפַּס בְּתוֹךְ בּוֹרָן.
9 בִּקְרָסִים הֵן שָׂמוּ אוֹתוֹ בִּכְלוּב וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל.
שָׁם כָּלְאוּ אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹלוֹ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
10 אִמְּךָ הָיְתָה כְּגֶפֶן+ בְּדָמְךָ,* שְׁתוּלָה לְיַד מַיִם.
הִיא נָשְׂאָה פְּרִי וְהָיְתָה מְלֵאָה בַּעֲנָפִים בְּשֶׁל הַמַּיִם הָרַבִּים.
11 הִיא הִצְמִיחָה עֲנָפִים* חֲזָקִים הָרְאוּיִים לְשַׁמֵּשׁ כְּשַׁרְבִיטֵי מוֹשְׁלִים.
הִיא גָּבְהָה וְהִתְנַשְּׂאָה מֵעַל לָעֵצִים הָאֲחֵרִים,וְהִיא נִרְאֲתָה בְּשֶׁל גָּבְהָהּ וּבְשֶׁל עַלְוָתָהּ הַשּׁוֹפַעַת.
12 אַךְ הִיא נֶעֶקְרָה בְּחֵמָה+ וְהֻשְׁלְכָה אַרְצָה,וְרוּחַ מִזְרָחִית יִבְּשָׁה אֶת פִּרְיָהּ.
עֲנָפֶיהָ הַחֲזָקִים נָפְלוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ,+ וְאֵשׁ אָכְלָה אוֹתָם.+
13 כָּעֵת הִיא שְׁתוּלָה בַּמִּדְבָּר,בְּאֶרֶץ צְחִיחָה וּצְמֵאָה.+
14 הָאֵשׁ יָצְאָה מֵעֲנָפֶיהָ* וְאָכְלָה אֶת נְצָרֶיהָ וְאֶת פִּרְיָהּ,וְלֹא נוֹתַר עָנָף חָזָק, לֹא שַׁרְבִיט לִמְשֹׁל.+
”’קִינָה הִיא, וּלְקִינָה תִּהְיֶה’”.
הערות שוליים
^ או ”כפירי אריות”, אריות צעירים בעלי רעמה.
^ או אולי ”כגפן בכרמך”.
^ או ”מוטות”.
^ או ”ממוטותיה”.
