יחזקאל 20:1-49
כ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ, בָּאוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשְׁבוּ לְפָנַי כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת פִּי יְהֹוָה.
2 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
3 ”בֶּן אָדָם, דַּבֵּר עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַאִם לִשְׁאֹל אֶת פִּי אַתֶּם בָּאִים? ’חַי אֲנִי,* אִם אֶעֱנֶה לָכֶם’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’.
4 ”הַאִם אַתָּה מוּכָן לִשְׁפֹּט אוֹתָם?* הֲמוּכָן אַתָּה לִשְׁפֹּט אוֹתָם, בֶּן אָדָם? הוֹדַע לָהֶם אֶת תּוֹעֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.+
5 אֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”בַּיּוֹם שֶׁבָּחַרְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל,+ גַּם נִשְׁבַּעְתִּי* לְזֶרַע* בֵּית יַעֲקֹב, וְנוֹדַעְתִּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.+ כֵּן, נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָמַרְתִּי, ’אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.
6 בַּיּוֹם הַהוּא נִשְׁבַּעְתִּי לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּי* עֲבוּרָם, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.+ הִיא הָיְתָה הַיָּפָה* מִכָּל הָאֲרָצוֹת.
7 וְאָמַרְתִּי לָהֶם, ’אִישׁ אִישׁ מִכֶּם, הַשְׁלִיכוּ אֶת הַשִּׁקּוּצִים אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם; אַל תִּטָּמְאוּ בֶּאֱלִילֵי מִצְרַיִם הַמְּתֹעָבִים.*+ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.+
8 ”’”אַךְ הֵם מָרְדוּ בִּי וְלֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לִי. הֵם לֹא הִשְׁלִיכוּ אֶת הַשִּׁקּוּצִים אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, וְלֹא עָזְבוּ אֶת אֱלִילֵי מִצְרַיִם הַמְּתֹעָבִים.+ לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וּלְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת כַּעֲסִי בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם.
9 אַךְ פָּעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר בְּקִרְבָּן הֵם חָיוּ.+ כִּי נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.+
10 וְהוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהוֹבַלְתִּי אוֹתָם אֶל הַמִּדְבָּר.+
11 ”’”וְנָתַתִּי לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת מִשְׁפָּטַי,+ כְּדֵי שֶׁהָאָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתָם יִחְיֶה בִּזְכוּתָם.+
12 וְגַם אֶת שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם+ לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם,+ לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, הוּא הַמְּקַדֵּשׁ אוֹתָם.
13 ”’”אַךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בִּי בַּמִּדְבָּר.+ בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ וּבְמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, אֲשֶׁר אִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם, יִחְיֶה בִּזְכוּתָם. אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ מְאוֹד. לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ אֶת חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר כְּדֵי לְכַלּוֹתָם.+
14 פָּעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶן הוֹצֵאתִי אוֹתָם.+
15 וְגַם נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא אָבִיא אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם+ — אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ,+ הַיָּפָה* מִכָּל הָאֲרָצוֹת —
16 כִּי בְּמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ, כִּי לִבָּם הָלַךְ אַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.+
17 ”’”אַךְ חַסְתִּי עֲלֵיהֶם* וְלֹא הִשְׁמַדְתִּי אוֹתָם; לֹא כִּלִּיתִי אוֹתָם בַּמִּדְבָּר.
18 אָמַרְתִּי אֶל בְּנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר,+ ’בְּחֻקֵּי אֲבוֹתֵיכֶם אַל תֵּלְכוּ+ וְאֶת מִשְׁפְּטֵיהֶם אַל תִּשְׁמְרוּ וּבֶאֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים אַל תִּטָּמְאוּ.
19 אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. בְּחֻקּוֹתַי לְכוּ, וְאֶת מִשְׁפָּטַי שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָם.+
20 וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדְּשׁוּ,+ וְהֵן יִהְיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.+
21 ”’”אַךְ הַבָּנִים הֵחֵלּוּ לִמְרֹד בִּי.+ בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ, וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, אֲשֶׁר אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה אוֹתָם, יִחְיֶה בִּזְכוּתָם. אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ. לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וּלְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת כַּעֲסִי בַּמִּדְבָּר.+
22 אַךְ אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִכָּךְ+ וּפָעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי,+ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶן הוֹצֵאתִי אוֹתָם.
23 וְגַם נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בַּמִּדְבָּר שֶׁאָפִיץ אוֹתָם בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת,+
24 כִּי אֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עָשׂוּ וּבְחֻקּוֹתַי מָאֲסוּ,+ אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ וְאַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם הָלְכוּ.*+
25 וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם לָלֶכֶת אַחֲרֵי חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר הֵם לֹא יָכְלוּ לִחְיוֹת בִּזְכוּתָם.+
26 נָתַתִּי לָהֶם לְהִטָּמֵא בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם — בְּהַעֲבִירָם כָּל בְּכוֹר בָּאֵשׁ+ — כְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָם לִשְׁמָמָה, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”’.
27 ”לָכֵן דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֶּן אָדָם, וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”גַּם בָּזֹאת גִּדְּפוּ אוֹתִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּבָגְדָם בִּי.
28 הֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לָהֶם.+ כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל גִּבְעָה רָמָה וְכָל עֵץ עָבֹת,+ הֵחֵלּוּ לִזְבֹּחַ שָׁם אֶת זִבְחֵיהֶם וְאֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם הַמַּכְעִיסִים. הֵם הִצִּיגוּ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ* שֶׁל זִבְחֵיהֶם וְנָסְכוּ שָׁם אֶת נִסְכֵּיהֶם.
29 וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם, ’מָה פֵּשֶׁר הַבָּמָה אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים אֵלֶיהָ? (הִיא נִקְרֵאת בָּמָה* עַד הַיּוֹם הַזֶּה.)’”’+
30 ”לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַאִם כְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמָאִים בְּלֶכְתְּכֶם אַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים כְּדֵי לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם?*+
31 וְעוֹדְכֶם נִטְמָאִים עַד הַיּוֹם בְּהַקְרִיבְכֶם זְבָחִים לְכָל אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים וּבְהַעֲבִירְכֶם אֶת בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ?+ הַאִם לְנֹכַח זֹאת עָלַי לַעֲנוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל?”’+
”’חַי אֲנִי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’לֹא אֶעֱנֶה לָכֶם.+
32 וְהַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָה עַל רוּחֲכֶם בְּאָמְרְכֶם, ”נִהְיֶה כָּאֻמּוֹת, כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת, הַמְּשָׁרְתוֹת* עֵץ וָאֶבֶן”,+ לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה’”.
33 ”’חַי אֲנִי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם.+
34 אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן נְפוֹצוֹתֶם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה.+
35 אָבִיא אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְאָבוֹא אִתְּכֶם בְּמִשְׁפָּט שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים.+
36 ”’כְּפִי שֶׁבָּאתִי בְּמִשְׁפָּט עִם אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרַיִם, כָּךְ אָבוֹא בְּמִשְׁפָּט אִתְּכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
37 ’אַעֲבִיר אֶתְכֶם תַּחַת שֵׁבֶט הָרוֹעֶה+ וְאָטִיל עֲלֵיכֶם מְחֻיָּבוּת לַבְּרִית.*
38 אַךְ אָסִיר מִכֶּם אֶת הַמּוֹרְדִים וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים בִּי.+ כִּי אוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם,* אַךְ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּנְסוּ;+ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
39 ”וְאַתֶּם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’לְכוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם וְעִבְדוּ אֶת אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים.+ אַךְ לְאַחַר מִכֵּן אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִי, לֹא תּוּכְלוּ עוֹד לְחַלֵּל אֶת שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ בְּזִבְחֵיכֶם וּבֶאֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים’.+
40 ”’כִּי בְּהַר קָדְשִׁי, בְּהַר גָּבוֹהַּ בְּיִשְׂרָאֵל’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’שָׁם יַעַבְדוּנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם, בָּאָרֶץ.+ שָׁם אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם, וְשָׁם אֶדְרֹשׁ אֶת תְּרוּמוֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית זִבְחֵיכֶם, אֶת כָּל קָדְשֵׁיכֶם.+
41 בִּזְכוּת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ* אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִכֶּם כַּאֲשֶׁר אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצוֹתֶם אֲלֵיהֶן;+ וְאֶתְקַדֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת’.+
42 ”’וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה+ בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,+ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבוֹתֵיכֶם.
43 וְתִזְכְּרוּ שָׁם אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶם וְאֶת כָּל מַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר בָּהֶם נִטְמֵאתֶם,+ וּתְתַעֲבוּ אֶת עַצְמְכֶם* בִּגְלַל כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.+
44 וְאָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אֶנְהַג בָּכֶם כָּךְ לְמַעַן שְׁמִי,+ לֹא לְפִי דַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת וּלְפִי מַעַלְלֵיכֶם הַנִּשְׁחָתִים, בֵּית יִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
45 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
46 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ דָּרוֹמָה וְהַכְרֵז אֶל הַדָּרוֹם, וְהִנָּבֵא עַל יַעַר שְׂדֵה הַדָּרוֹם.
47 אֱמֹר לְיַעַר הַדָּרוֹם, ’שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה. כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי מַצִּית נֶגְדְּךָ אֵשׁ,+ וְהִיא תֹּאכַל בְּךָ כָּל עֵץ לַח* וְכָל עֵץ יָבֵשׁ. הַלֶּהָבָה לֹא תִּכְבֶּה,+ וְכָל פָּנִים יִצָּרְבוּ בָּהּ, מִדָּרוֹם וְעַד צָפוֹן.
48 וְיִרְאוּ כָּל בָּשָׂר* כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, הִבְעַרְתִּי אוֹתָהּ, וְהִיא לֹא תִּכְבֶּה”’”.+
49 וְאָמַרְתִּי: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הֵם אוֹמְרִים עָלַי, ’הוּא אֵינוֹ אֶלָּא מְדַבֵּר בְּחִידוֹת!’”*
הערות שוליים
^ לשון שבועה.
^ או ”להכריז על משפטם?”
^ נה״מ, ”ואשא ידי”.
^ או ”לצאצאי”.
^ או ”תרתי; ריגלתי”.
^ או ”קישוט; עיטור”. נה״מ, ”צבי”.
^ נה״מ, ”גילולי מצרים”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”קישוט; עיטור”. נה״מ, ”צבי”.
^ נה״מ, ”ותחוס עיני עליהם”.
^ נה״מ, ”היו עיניהם”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ שמו של מקדש אלילי.
^ או ”לזנות עימם זנות רוחנית”.
^ או ”סוגדות ל; עובדות”.
^ נה״מ, ”והבאתי אתכם במסורת [מַאֲסֹרֶת; קשר] הברית”.
^ או ”מן הארץ שבה הם מתגוררים כתושבים זרים”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ נה״מ, ”בפניכם”, את פניכם.
^ או ”ירוק”.
^ או ”כל האנשים”.
^ או ”מושל משלים!”