יחזקאל 29‏:1‏-21

  • נבואה נגד פרעה ‏(‏1–16‏)‏

  • מצרים תינתן לבבל כגמול ‏(‏17–21‏)‏

כט  בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית,‏ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי,‏ בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הַפְנֵה פָּנֶיךָ אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם,‏ וְהִנָּבֵא נֶגְדּוֹ וְנֶגֶד מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.‏+  דַּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנְנִי נֶגְדְּךָ,‏ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם,‏+הַתַּנִּין הַגָּדוֹל* הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ נַחֲלֵי יְאוֹרוֹ,‏*+אֲשֶׁר אָמַר,‏ ’‏יְאוֹרִי שַׁיָּךְ לִי.‏ לְמַעֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ’‏.‏+   אַךְ אֲנִי אָשִׂים קְרָסִים בְּלִסְתוֹתֶיךָ וְאַדְבִּיק אֶת דְּגַת יְאוֹרְךָ לְקַשְׂקַשֶּׂיךָ.‏ אַעֲלֶה אוֹתְךָ מִתּוֹךְ יְאוֹרְךָ יַחַד עִם כָּל דְּגַת הַיְּאוֹר הַדְּבֵקָה בְּקַשְׂקַשֶּׂיךָ.‏   אֶנְטֹשׁ אוֹתְךָ בַּמִּדְבָּר,‏ אוֹתְךָ וְאֶת כָּל דְּגַת יְאוֹרְךָ.‏ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ תִּפֹּל,‏ וְלֹא תֵּאָסֵף וְלֹא תְּקֻבַּץ.‏+ לְחַיּוֹת הָאָרֶץ וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם אֶתֵּן אוֹתְךָ לְמַאֲכָל.‏+   וְאָז יֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהֹוָה,‏כִּי מִשְׁעֶנֶת קַשׁ* הָיוּ הֵם לְבֵית יִשְׂרָאֵל.‏+   כַּאֲשֶׁר אָחֲזוּ הֵם בְּיָדְךָ,‏ נִמְחַצְתָּ,‏וּפָצַעְתָּ אֶת כְּתֵפָם.‏ וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ,‏ נִשְׁבַּרְתָּ,‏וְגָרַמְתָּ לְרַגְלֵיהֶם* לִרְעֹד”‏.‏+  ‏”‏’‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ חֶרֶב,‏+ וְאַכְרִית מִמְּךָ אָדָם וּבְהֵמָה.‏  אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה וּלְחָרְבָּה;‏+ וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה,‏ כִּי אָמַרְתָּ,‏* ’‏הַיְּאוֹר שַׁיָּךְ לִי;‏ אֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ’‏.‏+ 10  לָכֵן הִנְנִי נֶגְדְּךָ וְנֶגֶד יְאוֹרְךָ,‏ וְאֶעֱשֶׂה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה,‏ שְׁמָמָה חֲרֵבָה,‏+ מִמִּגְדּוֹל+ עַד סְוֵנֵה+ וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.‏* 11  לֹא תַּעֲבֹר בָּהּ רֶגֶל אָדָם אוֹ רֶגֶל בְּהֵמָה,‏+ וְהִיא לֹא תְּיֻשַּׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ 12  אֶהֱפֹךְ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְשׁוֹמֵמָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת,‏ וְאֶת עָרֶיהָ לְשׁוֹמֵמוֹת מִכָּל הֶעָרִים לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה;‏+ וְאָפִיץ אֶת הַמִּצְרִים בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת”‏.‏+ 13  ‏”‏’‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת הַמִּצְרִים מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם נָפוֹצוּ;‏+ 14  אָשִׁיב אֶת הַשְּׁבוּיִים הַמִּצְרִים אֶל אֶרֶץ פַּתְרוֹס,‏+ אֶל אֶרֶץ מְקוֹרָם,‏ וְשָׁם יִהְיוּ מַמְלָכָה זְנִיחָה.‏ 15  מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁפָלָה מִשְּׁאַר הַמַּמְלָכוֹת וְלֹא תִּשְׁלֹט עוֹד בְּיֶתֶר הָאֻמּוֹת,‏+ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם כֹּה קְטַנִּים עַד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהַכְנִיעַ אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת.‏+ 16  הִיא לֹא תִּהְיֶה עוֹד מְקוֹר בִּטָּחוֹן לְבֵית יִשְׂרָאֵל,‏+ אֶלָּא רַק תַּזְכִּיר לָהֶם אֶת עֲווֹנָם בִּפְנוֹתָם אֶל הַמִּצְרִים לְעֶזְרָה.‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏’‏”‏.‏ 17  וּבַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע,‏ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 18  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ נְבוּכַדְנֶאצַּר*+ מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת צְבָאוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגֶד צוֹר.‏+ כָּל רֹאשׁ נַעֲשָׂה קֵרֵחַ,‏ וְכָל כָּתֵף נִשְׂרְטָה.‏ אַךְ שָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וְלִצְבָאוֹ עַל הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר עָבַד בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגֶד צוֹר.‏ 19  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏הִנְנִי נוֹתֵן לִנְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם,‏+ וְהוּא יִשָּׂא אֶת הוֹנָהּ וְיִקַּח מִמֶּנָּה שָׁלָל וּבִזָּה רַבִּים;‏ וְזֶה יִהְיֶה הַשָּׂכָר לִצְבָאוֹ’‏.‏ 20  ‏”‏’‏כְּפִצּוּי עַל עֲמָלוֹ בְּמִתְקַפְתּוֹ נֶגְדָּהּ,‏* אֶתֵּן לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי הֵם פָּעֲלוּ עֲבוּרִי’‏,‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ 21  ‏”‏בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל,‏*+ וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה* בְּקִרְבָּם;‏ וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏מפלצת הים הגדולה”‏.‏
כאן ובהמשך,‏ ”‏יאור”‏ עניינו בנהר ובתעלות ההשקיה שלו.‏
נה״מ,‏ ”‏משענת קנה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מותניים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אמר”‏.‏
או ”‏אתיופיה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נבוכדראצר”‏,‏ כתיב נוסף של שמו.‏
נה״מ,‏ ”‏נבוכדראצר”‏,‏ כתיב נוסף של שמו.‏
כלומר,‏ נגד צור.‏
או ”‏אעניק כוח לבית ישראל”‏.‏
או ”‏הזדמנות לדבר”‏.‏