יחזקאל 34:1-31
לד וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא נֶגֶד רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל. הִנָּבֵא וֶאֱמֹר לָרוֹעִים, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הוֹי לְרוֹעֵי יִשְׂרָאֵל,+ הָרוֹעִים אֶת עַצְמָם! הַאִם לֹא אֶת הַצֹּאן צְרִיכִים הָרוֹעִים לִרְעוֹת?+
3 אֶת הַשֻּׁמָּן אַתֶּם אוֹכְלִים, וּבַצֶּמֶר מִתְלַבְּשִׁים, וְאֶת הַבְּהֵמָה הַשְּׁמֵנָה בְּיוֹתֵר אַתֶּם שׁוֹחֲטִים,+ אַךְ אֶת הַצֹּאן אֵינְכֶם רוֹעִים.+
4 אֶת הַכְּבָשִׂים הַחַלָּשִׁים לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלִים לֹא רִפֵּאתֶם וְאֶת הַפְּצוּעִים לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַתּוֹעִים לֹא הֵשַׁבְתֶּם וְאֶת הָאוֹבְדִים לֹא חִפַּשְׂתֶּם;+ בִּמְקוֹם זֹאת רְדִיתֶם בָּהֶם בִּקְשִׁיחוּת וּבְעָרִיצוּת.+
5 לָכֵן הֵם נָפוֹצוּ בְּאֵין רוֹעֶה;+ הֵם נָפוֹצוּ וְהָיוּ לְמַאֲכָל לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.
6 כְּבָשַׂי תָּעוּ עַל כָּל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה; עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ נָפוֹצוּ כְּבָשַׂי, וְאִישׁ אֵינוֹ מְחַפְּשָׂם אוֹ מְנַסֶּה לְמָצְאָם.
7 ”’”לָכֵן רוֹעִים, שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה:
8 ’”חַי אֲנִי”,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ”מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה צֹאנִי לְטֶרֶף, לְמַאֲכָל לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה בְּאֵין רוֹעֶה, וְרוֹעַי לֹא חִפְּשׂוּ אֶת צֹאנִי, אֶלָּא הוֹסִיפוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם, וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ”’,
9 לָכֵן הָרוֹעִים, שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
10 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִנְנִי נֶגֶד הָרוֹעִים, וְאֶדְרֹשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל צֹאנִי,* וְאַדִּיחַ אוֹתָם מִלִּרְעוֹת* אֶת צֹאנִי,+ וְהָרוֹעִים לֹא יִרְעוּ עוֹד אֶת עַצְמָם. אַצִּיל אֶת כְּבָשַׂי מִפִּיהֶם, וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לָהֶם לְמַאֲכָל’”.
11 ”’כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי, וַאֲנִי עַצְמִי אֲחַפֵּשׂ אֶת כְּבָשַׂי וְאֶדְאַג לָהֶם.+
12 אֶדְאַג לִכְבָשַׂי כְּרוֹעֶה אֲשֶׁר מָצָא אֶת כְּבָשָׂיו אֲשֶׁר נָפוֹצוּ וְרוֹעֶה אוֹתָם.+ אַצִּיל אוֹתָם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הֵם נָפוֹצוּ בָּהֶם בְּיוֹם עֲנָנִים וַחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה.+
13 אוֹצִיא אוֹתָם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבְּצֵם מִן הָאֲרָצוֹת וַאֲבִיאֵם אֶל אַדְמָתָם וְאֶרְעֶה אוֹתָם עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל,+ לְיַד הַנְּחָלִים וּבְכָל מוֹשְׁבוֹת* הָאָרֶץ.
14 בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם, וְהָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ יִרְעוּ תִּהְיֶה עַל הֶהָרִים הָרָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.+ שָׁם יִרְבְּצוּ בְּאַדְמַת מִרְעֶה טוֹבָה,+ וּבִשְׂדוֹת מִרְעֶה מְשֻׁבָּחִים יִרְעוּ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל”.
15 ”’”אֲנִי עַצְמִי אֶרְעֶה אֶת כְּבָשַׂי,+ וַאֲנִי עַצְמִי אַרְבִּיצֵם”,*+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
16 ”אֶת הָאוֹבֵד אֲחַפֵּשׂ,+ אֶת הַתּוֹעֶה אָשִׁיב, אֶת הַפָּצוּעַ אֶחְבֹּשׁ וְאֶת הַחַלָּשׁ אֲחַזֵּק; אַךְ אֶת הַשָּׁמֵן וְאֶת הֶחָזָק אַשְׁמִיד. בְּמִשְׁפָּט אֶרְעֶה אוֹתוֹ”.
17 ”’וְאַתֶּם, כְּבָשַׂי, כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי שׁוֹפֵט בֵּין שֶׂה לְשֶׂה, בֵּין הָאֵילִים לַתְּיָשִׁים.+
18 הַאִם לֹא דַּי לָכֶם לִרְעוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר? הַאִם גַּם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם אֶת יֶתֶר מִרְעֵיכֶם? וְאַחֲרֵי שֶׁשְּׁתִיתֶם אֶת הַמַּיִם הַצְּלוּלִים מִכֹּל, הַאִם תִּרְקְעוּ בְּרַגְלֵיכֶם וְתַעֲלוּ רֶפֶשׁ בַּמַּיִם?
19 הַאִם צֹאנִי צָרִיךְ כָּעֵת לִרְעוֹת בַּמִּרְעֶה שֶׁנִּרְמַס בְּרַגְלֵיכֶם וְלִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתֶם בָּהֶם רֶפֶשׁ בִּרְקִיעַת רַגְלֵיכֶם?”
20 ”’לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי, וַאֲנִי עַצְמִי אֶשְׁפֹּט בֵּין שֶׂה שָׁמֵן וּבֵין שֶׂה רָזֶה,
21 כִּי בְּצִדְּכֶם וּבִכְתֵפְכֶם הוֹסַפְתֶּם לַהֲדֹף, וּבְקַרְנֵיכֶם הוֹסַפְתֶּם לְנַגֵּחַ אֶת כָּל הַחוֹלִים עַד אֲשֶׁר הֵפַצְתֶּם אוֹתָם הָלְאָה.
22 וְאוֹשִׁיעַ אֶת כְּבָשַׂי, וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לְטֶרֶף;+ וְאֶשְׁפֹּט בֵּין שֶׂה לְשֶׂה.
23 אָקִים עֲלֵיהֶם רוֹעֶה אֶחָד,+ אֶת עַבְדִּי דָּוִד,+ וְהוּא יִרְעֶה* אוֹתָם. הוּא עַצְמוֹ יִרְעֶה אוֹתָם וְיִהְיֶה לָהֶם לְרוֹעֶה.+
24 וַאֲנִי, יְהֹוָה, אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים,+ וְעַבְדִּי דָּוִד נָשִׂיא בְּקִרְבָּם.+ אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי.
25 ”’”וְאֶכְרֹת אִתָּם בְּרִית שָׁלוֹם,+ וְאָסִיר חַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת מִן הָאָרֶץ,+ לְמַעַן יֵשְׁבוּ לָבֶטַח בַּמִּדְבָּר וְיִישְׁנוּ בַּיְּעָרוֹת.+
26 אֶהֱפֹךְ אוֹתָם וְאֶת סְבִיבוֹת גִּבְעָתִי לִבְרָכָה,+ וְאוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ. הַבְּרָכוֹת יֻרְעֲפוּ כְּמוֹ הַגְּשָׁמִים.+
27 עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִתְּנוּ אֶת פִּרְיָם, וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ,+ וְהֵם יֵשְׁבוּ לָבֶטַח עַל אַדְמָתָם. וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּשָׁבְרִי אֶת מוֹטוֹת עֻלָּם+ וּבְהַצִּילִי אוֹתָם מִמְּשַׁעְבְּדֵיהֶם.
28 הֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לְטֶרֶף לָאֻמּוֹת, וְחַיּוֹת הָאָרֶץ לֹא יֹאכְלוּ אוֹתָם, וְהֵם יֵשְׁבוּ לָבֶטַח, וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם.+
29 ”’”וְאָקִים לָהֶם מַטַּע תְּהִלָּה,* וְהֵם לֹא יָמוּתוּ עוֹד בְּשֶׁל הָרָעָב בָּאָרֶץ,+ וְלֹא יֻשְׁפְּלוּ עוֹד עַל־יְדֵי הָאֻמּוֹת.+
30 ’וְאָז הֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם, אִתָּם, וְכִי הֵם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, עַמִּי’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’.
31 ”’וְאַתֶּם, כְּבָשַׂי,+ הַכְּבָשִׂים אֲשֶׁר אֲנִי דּוֹאֵג לָהֶם, אֵינְכֶם אֶלָּא בְּנֵי אָדָם, וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
הערות שוליים
^ לשון שבועה.
^ או ”אדרוש את צאני בחזרה מידם”.
^ או ”מלהאכיל”.
^ או ”משכנות”.
^ או ”אשכיבם”.
^ או ”יאכיל”.
^ נה״מ, ”מטע לְשֵׁם”.
