יחזקאל 36‏:1‏-38

  • נבואה על הרי ישראל ‏(‏1–15‏)‏

  • שיקום ישראל ‏(‏16–38‏)‏

    • ‏”‏אקדש את שמי הגדול”‏ ‏(‏23‏)‏

    • ‏”‏כגן עדן”‏ ‏(‏35‏)‏

לו  ‏”‏וְאַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ הִנָּבֵא עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר,‏ ’‏הָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.‏  כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם,‏ ’‏הֶאָח!‏ אֲפִלּוּ הַבָּמוֹת הָעַתִּיקוֹת הָיוּ לְמוֹרָשָׁה לָנוּ!‏’‏”‏’‏+  ‏”‏לָכֵן הִנָּבֵא וֶאֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁהָפְכוּ אֶתְכֶם לִשְׁמָמָה וְתָקְפוּ אֶתְכֶם מִכָּל עֵבֶר לְמַעַן תִּהְיוּ לְמוֹרָשָׁה לַנִּצּוֹלִים* מִקֶּרֶב הָאֻמּוֹת,‏ וַאֲנָשִׁים מוֹסִיפִים לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וּלְהַשְׁמִיצְכֶם,‏+  לָכֵן,‏ הָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר אֲדֹנָי יְהֹוָה!‏ כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת,‏ לָאֲפִיקִים וְלַגֵּיאָיוֹת,‏ לֶחֳרָבוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ שׁוֹמֵמוֹת,‏+ וְלֶעָרִים הַנְּטוּשׁוֹת אֲשֶׁר נִצּוֹלֵי הָאֻמּוֹת מִסָּבִיב בָּזְזוּ וְשָׂמוּ לְלַעַג;‏+  לְאֵלֶּה אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏בְּאֵשׁ קִנְאָתִי+ אֲדַבֵּר נֶגֶד נִצּוֹלֵי הָאֻמּוֹת וְנֶגֶד אֱדוֹם כֻּלָּהּ,‏ אֲשֶׁר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְרֹב בּוּז*+ תָּבְעוּ לְעַצְמָם אֶת אַרְצִי לְמוֹרָשָׁה,‏ כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל אַדְמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁלָּהּ וְלִבְזֹז אוֹתָהּ’‏”‏’‏.‏+  ‏”‏לָכֵן הִנָּבֵא עַל אוֹדוֹת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,‏ וֶאֱמֹר לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת,‏ לָאֲפִיקִים וְלַגֵּיאָיוֹת,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנֵּה אֲדַבֵּר בְּקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי,‏ כִּי נְשָׂאתֶם כְּלִמָּה מֵאֵת הָאֻמּוֹת”‏’‏.‏+  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏אֲנִי עַצְמִי נוֹשֵׂא יָדִי בִּשְׁבוּעָה שֶׁהָאֻמּוֹת הַסּוֹבְבוֹת אֶתְכֶם יִשְּׂאוּ אֶת כְּלִמָּתָן שֶׁלָּהֶן.‏+  אַךְ אַתֶּם,‏ הָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ תַּצְמִיחוּ עֲנָפִים וְתִשְּׂאוּ אֶת פִּרְיְכֶם לְמַעַן עַמִּי יִשְׂרָאֵל,‏+ כִּי הֵם יָשׁוּבוּ בְּקָרוֹב.‏  כִּי אֲנִי אִתְּכֶם,‏ וְאֶפְנֶה אֲלֵיכֶם,‏ וּתְעֻבְּדוּ וְתִזָּרְעוּ.‏ 10  וְאַרְבֶּה אֶת אַנְשֵׁיכֶם — אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ אֶת כֻּלּוֹ — וְהֶעָרִים יְיֻשְּׁבוּ+ וְהֶחֳרָבוֹת יִבָּנוּ.‏+ 11  כֵּן,‏ אַרְבֶּה אֶת אַנְשֵׁיכֶם וְאֶת בַּהֲמוֹתֵיכֶם;‏+ הֵם יִרְבּוּ וְיִפְרוּ.‏ וַאֲיַשֵּׁב אֶתְכֶם כְּבֶעָבָר,‏+ וְאֶתֵּן לָכֶם שִׂגְשׂוּג יוֹתֵר מִבֶּעָבָר;‏+ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.‏+ 12  וְאוֹלִיךְ עֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים — אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל — וְהֵם יִירְשׁוּ אֶתְכֶם.‏+ אַתֶּם תִּהְיוּ לָהֶם לְנַחֲלָה,‏ וְלֹא תּוֹסִיפוּ עוֹד לְשַׁכְּלָם’‏”‏.‏+ 13  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏מִכֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים לָכֶם,‏ ”‏אַתְּ אֶרֶץ הָאוֹכֶלֶת בְּנֵי אָדָם וּמְשַׁכֶּלֶת אֶת אֻמּוֹתַיִךְ”‏’‏,‏ 14  ‏’‏לָכֵן לֹא תֹּאכְלִי עוֹד בְּנֵי אָדָם,‏ וְאֶת אֻמּוֹתַיִךְ לֹא תְּשַׁכְּלִי עוֹד’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ 15  ‏’‏לֹא אוֹסִיף לַעֲשׂוֹתֵךְ מֻשָּׂא לְעֶלְבּוֹנוֹת הָאֻמּוֹת וְלֹא אֶתֵּן לָךְ לָשֵׂאת אֶת חֵרוּפֵי הָעַמִּים,‏+ וְאֶת אֻמּוֹתַיִךְ לֹא תַּכְשִׁילִי עוֹד’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏.‏ 16  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 17  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם,‏ הֵם טִמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְמַעַלְלֵיהֶם.‏+ כְּטֻמְאַת הַוֶּסֶת הָיוּ דַּרְכֵיהֶם לְפָנַי.‏+ 18  לָכֵן שָׁפַכְתִּי אֶת חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בִּגְלַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ+ וּמִכֵּיוָן שֶׁטִּמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ בֶּאֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.‏*+ 19  וְהֵפַצְתִּי אוֹתָם בָּאֻמּוֹת וְזָרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.‏+ לְפִי דַּרְכָּם וּלְפִי מַעַלְלֵיהֶם שָׁפַטְתִּי אוֹתָם.‏ 20  אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ,‏ אֲנָשִׁים חִלְּלוּ אֶת שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ+ בְּאָמְרָם עֲלֵיהֶם,‏ ’‏עַם יְהֹוָה אֵלֶּה,‏ אַךְ הֵם נֶאֶלְצוּ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ’‏.‏ 21  לָכֵן אֶדְאַג לִשְׁמִי הַקָּדוֹשׁ,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ חִלְּלוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הָלְכוּ”‏.‏+ 22  ‏”‏לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי פּוֹעֵל,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי אִם לְמַעַן שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ,‏ אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הֲלַכְתֶּם”‏’‏.‏+ 23  ‏’‏וַאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל,‏+ אֲשֶׁר הָיָה מְחֻלָּל בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת וַאֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּקִרְבָּן;‏ וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏,‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏כַּאֲשֶׁר אֶתְקַדֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶן.‏ 24  אֶקַּח אֶתְכֶם מִן הָאֻמּוֹת וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וַאֲבִיאֲכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.‏+ 25  אַזֶּה עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים,‏ וְתִטָּהֲרוּ;‏+ מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים+ אֲטַהֵר אֶתְכֶם.‏+ 26  אֶתֵּן לָכֶם לֵב חָדָשׁ+ וְאָשִׂים בְּקִרְבְּכֶם רוּחַ חֲדָשָׁה.‏+ אָסִיר אֶת לֵב הָאֶבֶן+ מִגּוּפְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם לֵב בָּשָׂר.‏* 27  וְאֶת רוּחִי אָשִׂים בְּתוֹכְכֶם,‏ וְאֶגְרֹם לָכֶם לָלֶכֶת בְּחֻקַּי,‏+ וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וְתַעֲשׂוּ.‏ 28  וְאָז תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם,‏ וְתִהְיוּ לִי לְעַם וְאָנוֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים’‏.‏+ 29  ‏”‏’‏וְאוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְאֶקְרָא לַדָּגָן וְאַרְבֶּה אוֹתוֹ,‏ וְלֹא אָבִיא עֲלֵיכֶם רָעָב.‏+ 30  וְאַרְבֶּה אֶת פְּרִי הָעֵץ וְאֶת תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה,‏ לְמַעַן לֹא תִּסְבְּלוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.‏+ 31  וְאָז תִּזְכְּרוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ טוֹבִים,‏ וּתְתַעֲבוּ אֶת עַצְמְכֶם בִּגְלַל אַשְׁמַתְכֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיכֶם.‏+ 32  אַךְ דְּעוּ לָכֶם:‏ לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת’‏,‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ ’‏בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל’‏.‏ 33  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏בַּיּוֹם שֶׁאֲטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל אַשְׁמַתְכֶם,‏ אֲיַשֵּׁב אֶת הֶעָרִים+ וְיִבָּנוּ הֶחֳרָבוֹת.‏+ 34  וּתְעֻבַּד הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה,‏ אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר.‏ 35  וַאֲנָשִׁים יֹאמְרוּ:‏ ”‏הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה נִהְיְתָה כְּגַן עֵדֶן,‏+ וְהֶעָרִים אֲשֶׁר הָיוּ חֲרֵבוֹת וְשׁוֹמֵמוֹת וַהֲרוּסוֹת כָּעֵת מְבֻצָּרוֹת וּמְיֻשָּׁבוֹת”‏.‏+ 36  וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת סְבִיבְכֶם כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ בָּנִיתִי אֶת מָה שֶׁהָיָה הָרוּס,‏ וַאֲנִי נָטַעְתִּי אֶת מָה שֶׁהָיָה שׁוֹמֵם.‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ דִּבַּרְתִּי,‏ וַאֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת’‏.‏+ 37  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏גַּם אֶת זֹאת אֶתֵּן לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָם:‏ אַרְבֶּה אֶת אַנְשֵׁיהֶם כְּצֹאן.‏ 38  כְּצֹאן קְדוֹשִׁים,‏ כְּצֹאן יְרוּשָׁלַיִם* בְּמוֹעֲדֶיהָ,‏*+ כָּךְ הֶעָרִים אֲשֶׁר הָיוּ חֲרֵבוֹת יִהְיוּ מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם;‏*+ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לשארית”‏.‏
או ”‏בשאט נפש”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גילוליהם”‏,‏ אולי מן המילה ”‏גללים”‏.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
כלומר,‏ לב רגיש להדרכות אלוהים.‏
או אולי ”‏כצאן לקורבנות בירושלים”‏.‏
או ”‏בחגיה”‏.‏
או ”‏המוני בני אדם”‏.‏