יחזקאל 6‏:1‏-14

  • נגד הרי ישראל ‏(‏1–14‏)‏

    • האלילים המתועבים יושפלו ‏(‏4–6‏)‏

    • ‏”‏תדעו כי אני יהוה”‏ ‏(‏7‏)‏

ו  וְשׁוּב הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הַפְנֵה פָּנֶיךָ אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְהִנָּבֵא נֶגְדָּם.‏  אֱמֹר,‏ ’‏הָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לֶהָרִים,‏ לַגְּבָעוֹת,‏ לָאֲפִיקִים וְלַגֵּיאָיוֹת:‏ ”‏הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא נֶגְדְּכֶם חֶרֶב וְאַשְׁמִיד אֶת בָּמוֹתֵיכֶם.‏  מִזְבְּחוֹתֵיכֶם יֻחְרְבוּ,‏ כַּנֵּי הַקְּטֹרֶת שֶׁלָּכֶם יִשָּׁבְרוּ,‏+ וְאַפִּיל אֶת חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים.‏*+  אַשְׁלִיךְ אֶת פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים,‏ וַאֲפַזֵּר אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיב מִזְבְּחוֹתֵיכֶם.‏+  בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשַׁבְכֶם,‏ הֶעָרִים יֻחְרְבוּ+ וְהַבָּמוֹת יֵהָרְסוּ וְיִהְיוּ לִשְׁמָמָה.‏+ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם יִשָּׁבְרוּ וִינֻפְּצוּ,‏ אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים יֹאבְדוּ,‏ כַּנֵּי הַקְּטֹרֶת שֶׁלָּכֶם יִגָּדְעוּ וּמַעֲשֵׂיכֶם יִמָּחוּ.‏  וְהַחֲלָלִים יִפְּלוּ בְּקִרְבְּכֶם,‏+ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.‏+  ‏”‏’‏”‏אַךְ אוֹתִיר שְׁאֵרִית,‏ כִּי חֶלְקְכֶם תִּמָּלְטוּ מִן הַחֶרֶב בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר תְּפֻזְּרוּ בָּאֲרָצוֹת.‏+  וְהַנִּמְלָטִים יִזְכְּרוּ אוֹתִי בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר יִלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי.‏+ הֵם יָבִינוּ שֶׁהָיִיתִי שְׁבוּר לֵב בִּגְלַל לִבָּם הַבּוֹגֵד* אֲשֶׁר סָר מִמֶּנִּי+ וּבְשֶׁל עֵינֵיהֶם הַמִּתְאַוּוֹת לֶאֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.‏*+ הֵם יִתְבַּיְּשׁוּ בְּכָל הָרָעוֹת וְהַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ וְיִסְלְדוּ מֵהֶן.‏+ 10  הֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה וְכִי לֹא לְחִנָּם דִּבַּרְתִּי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי שֶׁאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה הַזֹּאת”‏’‏.‏+ 11  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏הַכֵּה בְּכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וְהֵאָנַח עַל כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים וְהַמְּתֹעָבִים אֲשֶׁר עוֹשִׂים בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי בַּחֶרֶב,‏ בָּרָעָב וּבְמַגֵּפָה יִפְּלוּ.‏+ 12  הָרָחוֹק יָמוּת בְּמַגֵּפָה,‏ וְהַקָּרוֹב יִפֹּל בַּחֶרֶב,‏ וְהַנִּמְלָט מֵאֵלֶּה וְהַנּוֹתָר יָמוּת בָּרָעָב;‏ וַאֲכַלֶּה בָּהֶם אֶת חֲמָתִי עַד תֹּם.‏+ 13  וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה,‏+ כַּאֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּ חַלְלֵיהֶם בְּקֶרֶב אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים סְבִיב מִזְבְּחוֹתֵיהֶם,‏+ עַל כָּל גִּבְעָה רָמָה,‏ בְּכָל רָאשֵׁי הֶהָרִים,‏ תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת עַנְפֵי אִילָנוֹת גְּדוֹלִים אֲשֶׁר שָׁם הִקְטִירוּ רֵיחַ נִיחוֹחַ* לְרִצּוּי כָּל אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.‏+ 14  אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגְדָּם וְאֶהֱפֹךְ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה,‏ וְכָל מְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם יִהְיוּ שׁוֹמֵמִים יוֹתֵר מִן הַמִּדְבָּר שֶׁלְּיַד דִּבְלָה.‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏גילוליכם”‏,‏ אולי מן המילה ”‏גללים”‏.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
נה״מ,‏ ”‏עיניהם הזונות אחרי גילוליהם”‏.‏
או ”‏הלא מוסרי;‏ המופקר”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏ליבם הזונה”‏.‏
או ”‏הקריבו ניחוחות”‏.‏