ישעיהו 33:1-24
לג הוֹי לְךָ, הַמַּשְׁמִיד אֲשֶׁר לֹא הֻשְׁמַד;+הַבּוֹגֵד אֲשֶׁר לֹא בָּגְדוּ בּוֹ!
כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לְהַשְׁמִיד, תֻּשְׁמַד.+
כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לִבְגֹּד, יִבְגְּדוּ בְּךָ.
2 יְהֹוָה, חֲמֹל עָלֵינוּ.+
תִּקְוָתֵנוּ בְּךָ הִיא.
הֱיֵה זְרוֹעֵנוּ*+ מִדֵּי בֹּקֶר,כֵּן, יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת מְצוּקָה.+
3 לְשֵׁמַע הֲמֻלָּה נָסִים עַמִּים.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה קָם, נְפוֹצוֹת אֻמּוֹת.+
4 כְּפִי שֶׁהָאַרְבֶּה הָרְעַבְתָּנִי אוֹסֵף, כָּךְ יֵאָסֵף שְׁלַלְכֶם;אֲנָשִׁים יָעוּטוּ עָלָיו כִּנְחִילֵי אַרְבֶּה.
5 יְרוֹמַם יְהֹוָה,כִּי הוּא שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים.
הוּא יְמַלֵּא אֶת צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט* וּצְדָקָה.
6 הוּא יַצִּיבוּת עִתּוֹתֶיךָ;שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת,+ חָכְמָה, יֶדַע וְיִרְאַת יְהֹוָה+— זֶה אוֹצָרוֹ.
7 הִנֵּה גִּבּוֹרֵיהֶם צוֹעֲקִים בַּחוּצוֹת;שְׁלִיחֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹכִים מָרוֹת.
8 הַדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת נְטוּשׁוֹת;אִישׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בַּנְּתִיבִים.
הוּא* הֵפֵר אֶת הַבְּרִית;מָאַס בֶּעָרִים;אֵין הוּא מַחְשִׁיב אֶת בֶּן הַתְּמוּתָה.+
9 הָאָרֶץ מִתְאַבֶּלֶת* וְנוֹבֶלֶת.
הַלְּבָנוֹן הִתְבַּיֵּשׁ;+ הוּא הִרְקִיב.
הַשָּׁרוֹן נִהְיָה כָּעֲרָבָה,וְהַבָּשָׁן וְהַכַּרְמֶל מְנַעֲרִים אֶת עֲלֵיהֶם.+
10 ”כָּעֵת אָקוּם”, אוֹמֵר יְהֹוָה,”כָּעֵת אֲרוֹמֵם אֶת עַצְמִי;+כָּעֵת אֲפָאֵר אֶת עַצְמִי.
11 אַתֶּם הוֹרִים* עֵשֶׂב יָבֵשׁ וּמוֹלִידִים קַשׁ.
רוּחֲכֶם שֶׁלָּכֶם תֹּאכַל אֶתְכֶם כָּאֵשׁ.+
12 וְעַמִּים יִהְיוּ כִּשְׁאֵרִיּוֹת מִשְּׂרֵפַת סִיד.
כְּקוֹצִים כְּסוּחִים, בָּאֵשׁ יֻצְּתוּ.+
13 הָרְחוֹקִים, הַקְשִׁיבוּ לְמָה שֶׁאֶעֱשֶׂה!
וְהַקְּרוֹבִים, הַכִּירוּ בִּגְבוּרָתִי!
14 הַחוֹטְאִים בְּצִיּוֹן חֲרֵדִים;+רְעָדָה אָחֲזָה בַּכּוֹפְרִים:
’מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֵשׁ אוֹכֵלָה?+
מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָגוּר עִם לֶהָבוֹת שֶׁאֵין לְכַבּוֹתָן?’
15 הַמִּתְהַלֵּךְ בִּצְדָקָה,+הַדּוֹבֵר דִּבְרֵי יֹשֶׁר,+הַמּוֹאֵס בְּבֶצַע הַמֻּשָּׂג בְּעֹשֶׁק,אֲשֶׁר יָדָיו מְסָרְבוֹת לְקַבֵּל שֹׁחַד וְאֵינָן אוֹחֲזוֹת בּוֹ,+הָאוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים,וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת רַע
16 — הוּא יִשְׁכֹּן בַּמְּרוֹמִים;מִפְלָטוֹ הַבָּטוּחַ* יִהְיֶה בַּמְּצוּדוֹת הַסַּלְעִיּוֹת,לַחְמוֹ יִנָּתֵן לוֹ,וְאַסְפָּקַת מֵימָיו לֹא תִּפָּסֵק”.+
17 עֵינֶיךָ יֶחֱזוּ בַּמֶּלֶךְ בְּתִפְאַרְתּוֹ;יִרְאוּ הֵן אֶרֶץ רְחוֹקָה.
18 בְּלִבְּךָ תִּזָּכֵר* בָּאֵימָה:
”הֵיכָן הַסּוֹפֵר?*
הֵיכָן הַשּׁוֹקֵל אֶת הַמַּס?+
הֵיכָן סוֹפֵר הַמִּגְדָּלִים?”
19 לֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶת הָעָם עַז הַמֵּצַח,עַם אֲשֶׁר שְׂפָתוֹ מְעֻרְפֶּלֶת* מִכְּדֵי לַהֲבִינָהּ,אֲשֶׁר אֶת לְשׁוֹנוֹ הַמְּגֻמְגֶּמֶת אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין.+
20 רְאֵה אֶת צִיּוֹן, קִרְיַת חַגֵּינוּ!+
עֵינֶיךָ יִרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם כִּנְוֵה שַׁלְוָה,אֹהֶל שֶׁלֹּא יֵעָתֵק מִמְּקוֹמוֹ.+
לָנֶצַח לֹא יֵעָקְרוּ יְתֵדוֹתָיו,וְאַף לֹא אֶחָד מֵחֲבָלָיו יִקָּרַע.
21 אַךְ שָׁם הָאַדִּיר, יְהֹוָה,יִהְיֶה לָנוּ אֵזוֹר נְהָרוֹת, תְּעָלוֹת רַחֲבוֹת יָדַיִם,אֲשֶׁר לֹא יַפְלִיג בּוֹ צִי סְפִינוֹתוְלֹא יַעַבְרוּ בּוֹ אֳנִיּוֹת אַדִּירוֹת.
22 כִּי יְהֹוָה שׁוֹפְטֵנוּ,+יְהֹוָה מְחוֹקְקֵנוּ,+יְהֹוָה מַלְכֵּנוּ;+הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.+
23 חֲבָלַיִךְ יִהְיוּ רְפוּיִים;הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחְזִיק אֶת הַתֹּרֶן אוֹ לִפְרֹשׂ אֶת הַמִּפְרָשׂ.
אָז יְחֻלַּק שֶׁפַע שָׁלָל;אֲפִלּוּ הַפִּסְּחִים יִבְזְזוּ בִּזָּה רַבָּה.+
24 וְאַף תּוֹשָׁב לֹא יֹאמַר: ”חָלִיתִי”.+
לָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ יִמָּחֵל עֲווֹנוֹ.+
הערות שוליים
^ או ”כוחנו”.
^ או ”בצדק”.
^ כלומר, האויב.
^ או אולי ”מתייבשת”.
^ מלשון היריון.
^ או ”משגבו; מקום המחסה הגבוה שלו”.
^ או ”תהגה”.
^ או ”המזכיר”.
^ נה״מ, ”עמקי [עמוקי] שפה”.
