לוקס 15‏:1‏-32

  • המשל על הכבש שאבד ‏(‏1–7‏)‏

  • המשל על המטבע שאבד ‏(‏8–10‏)‏

  • משל הבן האובד ‏(‏11–32‏)‏

טו  כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים נָהֲגוּ לְהִתְקַהֵל סְבִיבוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרוֹ,‏+  רָטְנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים וְאָמְרוּ:‏ ”‏הָאִישׁ הַזֶּה מַסְבִּיר פָּנִים לְחוֹטְאִים וְאוֹכֵל אִתָּם”‏.‏  אָז סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:‏  ‏”‏מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים,‏ וּכְשֶׁאוֹבֵד לוֹ אֶחָד מֵהֶם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ אַחֲרֵי הַכֶּבֶשׂ הָאוֹבֵד עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ?‏+  וּכְשֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יָשִׂים אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו וְיִשְׂמַח.‏  וּבְהַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ יִקְרָא לַחֲבֵרָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְיֹאמַר לָהֶם,‏ ’‏שִׂמְחוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁאָבַד’‏.‏+  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה,‏+ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.‏  ‏”‏אוֹ אֵיזוֹ אִשָּׁה,‏ שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת דְּרַכְמָה* וְאוֹבֵד לָהּ מַטְבֵּעַ אֶחָד,‏ לֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאְטֵא אֶת בֵּיתָהּ וּתְחַפֵּשׂ הֵיטֵב עַד שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ?‏  וּכְשֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ תִּקְרָא לְחַבְרוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְתֹאמַר לָהֶן,‏ ’‏שִׂמְחוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת מַטְבֵּעַ הַדְּרַכְמָה* שֶׁאִבַּדְתִּי’‏.‏ 10  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּךְ שְׂמֵחִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה”‏.‏+ 11  אָז אָמַר:‏ ”‏לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.‏ 12  אָמַר הַצָּעִיר לְאָבִיו,‏ ’‏אַבָּא,‏ תֵּן לִי אֶת הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מֵרְכוּשְׁךָ’‏.‏ וַאֲבִיהֶם חִלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת נְכָסָיו.‏ 13  כַּעֲבֹר יָמִים לֹא רַבִּים לָקַח הַבֵּן הַצָּעִיר אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לוֹ וְיָצָא אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה,‏ וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ בְּחַיֵּי הוֹלֵלוּת.‏ 14  אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת הַכֹּל פָּקַד רָעָב קָשֶׁה אֶת אוֹתָהּ אֶרֶץ,‏ וְהוּא הֵחֵל לִסְבֹּל מַחְסוֹר.‏ 15  אָז הָלַךְ אֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא,‏ וְהוּא הִסְכִּים לְהַעֲסִיק אוֹתוֹ כְּשָׂכִיר וְשָׁלַח אוֹתוֹ לִרְעוֹת חֲזִירִים+ בִּשְׂדוֹתָיו.‏ 16  הוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ בֶּחָרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים,‏ אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ דָּבָר.‏ 17  ‏”‏כַּאֲשֶׁר הִתְעַשֵּׁת אָמַר לְעַצְמוֹ,‏ ’‏הַפּוֹעֲלִים הַשְּׂכִירִים שֶׁל אָבִי אוֹכְלִים לֶחֶם בְּשֶׁפַע,‏ וְאִלּוּ אֲנִי גּוֹוֵעַ כָּאן בָּרָעָב!‏ 18  אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ:‏ ”‏אַבָּא,‏ חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ.‏ 19  אֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.‏ קַבֵּל נָא אוֹתִי כְּאֶחָד מִשְּׂכִירֶיךָ”‏’‏.‏ 20  הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל אָבִיו.‏ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ רָחוֹק רָאָה אוֹתוֹ אָבִיו וְנִתְמַלֵּא רַחֲמִים;‏ הוּא רָץ אֵלָיו,‏ חִבֵּק אוֹתוֹ* וְנָשַׁק לוֹ בְּרֹךְ.‏ 21  אָמַר אֵלָיו בְּנוֹ,‏ ’‏אַבָּא,‏ חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ.‏+ אֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ’‏.‏ 22  אַךְ הָאָב אָמַר לַעֲבָדָיו,‏ ’‏הָבִיאוּ מַהֵר אֶת הַגְּלִימָה הַמְּשֻׁבַּחַת בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בָּהּ וְשִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְסַנְדָּלִים לְרַגְלָיו;‏ 23  הָבִיאוּ אֶת הָעֵגֶל הַמְּפֻטָּם,‏ שַׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְנֹאכַל וְנַחְגֹּג,‏ 24  כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְחָזַר לַחַיִּים;‏+ אָבַד וְנִמְצָא’‏.‏ וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחְגֹּג.‏ 25  ‏”‏בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה בְּנוֹ הַגָּדוֹל בַּשָּׂדֶה,‏ וּכְשֶׁחָזַר וְהִתְקָרֵב לַבַּיִת שָׁמַע קוֹלוֹת נְגִינָה וְרִקּוּדִים.‏ 26  קָרָא אֵלָיו אֶת אַחַד הַמְּשָׁרְתִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.‏ 27  הֵשִׁיב לוֹ הַמְּשָׁרֵת,‏ ‏’‏אָחִיךָ בָּא,‏ וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הָעֵגֶל הַמְּפֻטָּם כִּי חָזַר אֵלָיו בָּרִיא וְשָׁלֵם’‏.‏* 28  כָּעַס הַבֵּן וְסֵרֵב לְהִכָּנֵס.‏ אָז יָצָא אֵלָיו אָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ לָבוֹא פְּנִימָה.‏ 29  אָמַר הַבֵּן לְאָבִיו,‏ ’‏הִנֵּה שָׁנִים רַבּוֹת עָבַדְתִּי קָשֶׁה בְּשֵׁרוּתְךָ וְאַף פַּעַם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְווֹתֶיךָ,‏ וְלִי מֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶחְגֹּג עִם חֲבֵרַי.‏ 30  אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁבָּא בִּנְךָ זֶה,‏ אֲשֶׁר בִּזְבֵּז* אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת,‏ שָׁחַטְתָּ לִכְבוֹדוֹ אֶת הָעֵגֶל הַמְּפֻטָּם’‏.‏ 31  אָמַר לוֹ,‏ ’‏בְּנִי,‏ אַתָּה תָּמִיד הָיִיתָ אִתִּי,‏ וְכָל מָה שֶׁשֶּׁלִּי שֶׁלְּךָ הוּא.‏ 32  אֲבָל מִן הָרָאוּי שֶׁנַּחְגֹּג וְנִשְׂמַח,‏ כִּי אָחִיךָ הָיָה מֵת וְחָזַר לַחַיִּים,‏ אָבַד וְנִמְצָא’‏”‏.‏

הערות שוליים

ראה נספח ב14‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
מילולית,‏ ”‏נפל על צווארו”‏.‏
או ”‏בשלום”‏.‏
מילולית,‏ ”‏אכל”‏.‏