לוקס 21‏:1‏-38

  • שתי הפרוטות שתרמה האלמנה הענייה ‏(‏1–4‏)‏

  • אות הדברים העתידים לבוא (‏5–36‏)‏

    • מלחמות,‏ רעידות אדמה גדולות,‏ מגפות,‏ רעב ‏(‏10,‏ 11‏)‏

    • ירושלים תהיה מוקפת מחנות צבא ‏(‏20‏)‏

    • עיתות הגויים ‏(‏24‏)‏

    • בואו של בן האדם ‏(‏27‏)‏

    • המשל על עץ התאנה ‏(‏29–33‏)‏

    • היו ערניים ‏(‏34–36‏)‏

  • ישוע מלמד במקדש ‏(‏37,‏ 38‏)‏

כא  הוּא הִבִּיט וְרָאָה אֶת הָעֲשִׁירִים שָׂמִים אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ תֵּבוֹת* הָאוֹצָר.‏+  כְּשֶׁרָאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה שָׂמָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,‏*+  אָמַר:‏ ”‏אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכָּל אֵלֶּה,‏+  כִּי כֻּלָּם תָּרְמוּ מֵעָדְפֵיהֶם,‏ וְאִלּוּ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ לְמִחְיָתָהּ”‏.‏+  לְאַחַר מִכֵּן,‏ בְּשָׁעָה שֶׁכַּמָּה דִּבְּרוּ עַל כָּךְ שֶׁהַמִּקְדָּשׁ מְהֻדָּר בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתְּנוֹת קֹדֶשׁ,‏+  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה”‏.‏+  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”‏מוֹרֵנוּ,‏ מָתַי יִהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ וּמָה יִהְיֶה הָאוֹת לְכָךְ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לִקְרוֹת?‏”‏+  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”‏הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעוּ אֶתְכֶם,‏+ כִּי רַבִּים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ,‏ ’‏אֲנִי הוּא’‏,‏ וְ’‏הָעֵת קְרוֹבָה’‏.‏ אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.‏+  זֹאת וְעוֹד,‏ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ עַל מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת* אַל תִּבָּהֲלוּ,‏ שֶׁכֵּן כָּךְ צָרִיךְ לִקְרוֹת תְּחִלָּה,‏ אַךְ לֹא מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ”‏.‏+ 10  אָז אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֻמָּה תָּקוּם עַל אֻמָּה+ וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה.‏+ 11  יִהְיוּ רְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת,‏ וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים רָעָב וּמַגֵּפוֹת;‏+ וְיִהְיוּ מַרְאוֹת מְעוֹרְרֵי אֵימָה,‏ וְכֵן אוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם.‏ 12  ‏”‏אַךְ לִפְנֵי שֶׁיִּקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִתְפְּסוּ אֶתְכֶם וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם+ וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וְיַשְׁלִיכוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי סֹהַר,‏ וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בִּגְלַל שְׁמִי.‏+ 13  כָּךְ יִתְאַפְשֵׁר לָכֶם לָתֵת עֵדוּת.‏ 14  לָכֵן הַחְלִיטוּ בִּלְבַבְכֶם שֶׁלֹּא לְתַכְנֵן מֵרֹאשׁ מָה לוֹמַר לַהֲגָנַתְכֶם,‏+ 15  כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם מִלִּים וְחָכְמָה,‏ אֲשֶׁר כָּל מִתְנַגְּדֵיכֶם גַּם יַחַד לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּן אוֹ לִסְתֹּר אוֹתָן.‏+ 16  גַּם הוֹרִים,‏ אַחִים,‏ קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם;‏ וְיָמִיתוּ כַּמָּה מִכֶּם,‏+ 17  וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי.‏+ 18  אַךְ אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד.‏+ 19  עִמְדוּ אֵיתָן וְכָךְ תַּצִּילוּ אֶת חַיֵּיכֶם.‏*+ 20  ‏”‏אוּלָם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת צָבָא,‏+ דְּעוּ כִּי קָרוֹב חֻרְבָּנָהּ.‏+ 21  אָז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים,‏+ וּמִי שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה,‏ וּמִי שֶׁיִּהְיוּ בִּסְבִיבוֹתֶיהָ אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ,‏ 22  כִּי יִהְיוּ אֵלֶּה יְמֵי נָקָם,‏ כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם כָּל הַכָּתוּב.‏ 23  אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם!‏+ כִּי תִּהְיֶה מְצוּקָה גְּדוֹלָה בָּאָרֶץ וְיָבוֹא זַעַם עַל הָעָם הַזֶּה.‏ 24  הֵם יִפְּלוּ בַּחֶרֶב וְיִלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הָאֻמּוֹת,‏+ וִירוּשָׁלַיִם תֵּרָמֵס עַל־יְדֵי הַגּוֹיִים עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת* הַגּוֹיִים.‏+ 25  ‏”‏וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ,‏ בַּיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים,‏+ וְעַל הָאָרֶץ תִּהְיֶה מְצוּקָה לַגּוֹיִים,‏ וְהֵם יַעַמְדוּ חַסְרֵי אוֹנִים בִּגְלַל שְׁאוֹן הַיָּם וּמֵימָיו הַגּוֹעֲשִׁים.‏ 26  אֲנָשִׁים יִתְעַלְּפוּ מִפַּחַד לְנֹכַח הַדְּבָרִים הַצְּפוּיִים לָבוֹא עַל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב,‏ שֶׁכֵּן כּוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעַזְעוּ.‏ 27  אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם+ בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבִפְאֵר רַב.‏+ 28  אַךְ כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ זִקְפוּ קוֹמַתְכֶם וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם,‏ כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם”‏.‏ 29  אָז נָתַן לָהֶם דֻּגְמָה:‏ ”‏שִׂימוּ לֵב לְעֵץ הַתְּאֵנָה וּלְכָל שְׁאַר הָעֵצִים.‏+ 30  כְּשֶׁהֵם מַצְמִיחִים עָלִים,‏ אַתֶּם רוֹאִים זֹאת בְּעַצְמְכֶם וְיוֹדְעִים שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב.‏ 31  כָּךְ גַּם אַתֶּם,‏ כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קוֹרִים,‏ דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת אֱלֹהִים.‏ 32  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ לֹא יַחְלֹף הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרֶה הַכֹּל.‏+ 33  הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ וּדְבָרַי לֹא יַחְלְפוּ.‏+ 34  ‏”‏הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יִכְבַּד לְבַבְכֶם מֵאֲכִילַת יֶתֶר,‏ מִשְּׁתִיָּה מֻפְרֶזֶת+ וּמִדַּאֲגוֹת הַחַיִּים,‏+ וְהַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם בְּמַפְתִּיעַ וּכְהֶרֶף עַיִן 35  וְיִלְכֹּד אֶתְכֶם כְּמַלְכֹּדֶת,‏+ שֶׁכֵּן הוּא יָבוֹא עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.‏ 36  לָכֵן הֱיוּ עֵרָנִיִּים,‏+ וּבְכָל עֵת הִתְחַנְּנוּ+ שֶׁתַּצְלִיחוּ לְהִנָּצֵל מִכָּל הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן הָאָדָם”‏.‏+ 37  בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לָלוּן בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים.‏ 38  וְכָל הַהֲמוֹנִים הָיוּ בָּאִים אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.‏

הערות שוליים

או ”‏קופות”‏.‏
מילולית,‏ ”‏שני לפטון”‏,‏ מטבע שערכו נמוך מאוד.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏הפיכות”‏.‏
או ”‏תרכשו את נפשותיכם”‏.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן כ”‏עיתות”‏ משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.‏