מלכים א׳‏ 13‏:1‏-34

  • הנבואה נגד המזבח בבית אל ‏(‏1–10‏)‏

    • המזבח נקרע ‏(‏5‏)‏

  • חוסר צייתנותו של איש אלוהים ‏(‏11–34‏)‏

יג  וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים+ בָּא מִיְּהוּדָה אֶל בֵּית אֵל לְפִי דְּבַר יְהֹוָה בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יָרָבְעָם לְיַד הַמִּזְבֵּחַ+ כְּדֵי לְהַקְטִיר.‏  אָז קָרָא נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏מִזְבֵּחַ,‏ מִזְבֵּחַ!‏ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏הִנֵּה בֵּן וּשְׁמוֹ יֹאשִׁיָּהוּ+ יִוָּלֵד לְבֵית דָּוִד!‏ הוּא יִזְבַּח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת,‏ הַמַּקְטִירִים עָלֶיךָ,‏ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרֹף עָלֶיךָ’‏”‏.‏+  וְהוּא נָתַן מוֹפֵת* בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר:‏ ”‏זֶה הַמּוֹפֵת* אֲשֶׁר עָלָיו הִצְהִיר יְהֹוָה:‏ הִנֵּה יִקָּרַע הַמִּזְבֵּחַ וְיִשָּׁפֵךְ הָאֵפֶר* אֲשֶׁר עָלָיו”‏.‏  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל,‏ הוֹשִׁיט יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְאָמַר:‏ ”‏תִּפְסוּ אוֹתוֹ!‏”‏+ מִיָּד יָבְשָׁה* הַיָּד אֲשֶׁר הוֹשִׁיט נֶגְדּוֹ,‏ וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לַהֲשִׁיבָהּ.‏+  אָז נִקְרַע הַמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הָאֵפֶר מִן הַמִּזְבֵּחַ עַל־פִּי הַמּוֹפֵת* אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּדְבַר יְהֹוָה.‏  אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאִישׁ הָאֱלֹהִים:‏ ”‏אָנָּא,‏ הִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה* אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי שֶׁתָּשׁוּב יָדִי אֵלַי”‏.‏+ בִּתְגוּבָה הִתְחַנֵּן אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל יְהֹוָה,‏ וְיַד הַמֶּלֶךְ שָׁבָה לְמַצָּבָהּ הַקּוֹדֵם.‏  אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים:‏ ”‏בּוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה וֶאֱכֹל,‏ וְאֶתֵּן לְךָ מַתָּנָה”‏.‏  אַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אָמַר לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏גַּם אִם תִּתֵּן לִי אֶת חֲצִי בֵּיתְךָ לֹא אָבוֹא עִמְּךָ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.‏  כִּי כָּךְ צֻוָּה עָלַי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה:‏ ’‏לֹא תֹּאכַל לֶחֶם וְלֹא תִּשְׁתֶּה מַיִם,‏ וְלֹא תָּשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ’‏”‏.‏ 10  עַל כֵּן הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ הִגִּיעַ אֶל בֵּית אֵל.‏ 11  וְנָבִיא זָקֵן אֶחָד הִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אֵל,‏ וּבָנָיו בָּאוּ הַבַּיְתָה וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא בְּבֵית אֵל וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לַמֶּלֶךְ.‏ לְאַחַר שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַאֲבִיהֶם,‏ 12  שָׁאַל אוֹתָם אֲבִיהֶם:‏ ”‏בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ הָלַךְ?‏”‏ וּבָנָיו הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה.‏ 13  אָמַר לְבָנָיו:‏ ”‏שִׂימוּ עֲבוּרִי אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר”‏.‏ הֵם שָׂמוּ עֲבוּרוֹ אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר וְהוּא עָלָה עָלָיו.‏ 14  הוּא הָלַךְ בְּעִקְבוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים וּמָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ גָּדוֹל.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏הַאִם אַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה?‏”‏+ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏אֲנִי הוּא”‏.‏ 15  אָמַר לוֹ:‏ ”‏בּוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה וֶאֱכֹל לֶחֶם”‏.‏ 16  אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתְּךָ אוֹ לְקַבֵּל אֶת הַזְמָנָתְךָ,‏ וְגַם לֹא אוּכַל לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם אִתְּךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.‏ 17  כִּי נֶאֱמַר לִי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה,‏ ’‏לֹא תֹּאכַל לֶחֶם וְלֹא תִּשְׁתֶּה מַיִם שָׁם.‏ לֹא תָּשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ הִגַּעְתָּ’‏”‏.‏ 18  בִּתְגוּבָה אָמַר לוֹ:‏ ”‏גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ,‏ וּמַלְאָךְ אָמַר לִי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה,‏ ’‏הָשֵׁב אוֹתוֹ אִתְּךָ אֶל בֵּיתְךָ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם וְיִשְׁתֶּה מַיִם’‏”‏.‏ (‏הוּא רִמָּה אוֹתוֹ.‏)‏ 19  לְפִיכָךְ הוּא שָׁב אִתּוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם בְּבֵיתוֹ.‏ 20  בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ בַּשֻּׁלְחָן הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ,‏ 21  וְהוּא קָרָא וְאָמַר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏הוֹאִיל וְהִמְרֵיתָ אֶת פִּי יְהֹוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ 22  אֶלָּא שַׁבְתָּ כְּדֵי לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר לְךָ,‏ ”‏אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם”‏,‏ לֹא תָּבוֹא גּוּפָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבוֹתֶיךָ’‏”‏.‏+ 23  אַחֲרֵי שֶׁאָכַל אִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם וְשָׁתָה,‏ שָׂם הַנָּבִיא הַזָּקֵן עַל הַחֲמוֹר אֻכָּף עֲבוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֵשִׁיב.‏ 24  הוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ,‏ אַךְ אַרְיֵה נִקְרָה בְּדַרְכּוֹ וְהָרַג אוֹתוֹ.‏+ גּוּפָתוֹ הֻשְׁלְכָה בַּדֶּרֶךְ,‏ וְהַחֲמוֹר עָמַד לְיָדָהּ;‏ גַּם הָאַרְיֵה עָמַד לְיַד הַגּוּפָה.‏ 25  הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ שָׁם וְרָאוּ אֶת הַגּוּפָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה עוֹמֵד לְיַד הַגּוּפָה.‏ וְהֵם בָּאוּ וְסִפְּרוּ עַל כָּךְ בָּעִיר אֲשֶׁר בָּהּ הִתְגּוֹרֵר הַנָּבִיא הַזָּקֵן.‏ 26  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ,‏ מִיָּד אָמַר:‏ ”‏זֶהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִמְרָה אֶת פִּי יְהֹוָה;‏+ לָכֵן נָתַן אוֹתוֹ יְהֹוָה בְּיַד הָאַרְיֵה כְּדֵי שֶׁיִּתְקֹף וְיַהֲרֹג אוֹתוֹ,‏ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו”‏.‏+ 27  אָז אָמַר אֶל בָּנָיו:‏ ”‏שִׂימוּ עֲבוּרִי אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר”‏,‏ וְהֵם שָׂמוּ עָלָיו אֶת הָאֻכָּף.‏ 28  הוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ וּמָצָא אֶת הַגּוּפָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עוֹמְדִים לְיָדָהּ.‏ הָאַרְיֵה לֹא אָכַל אֶת הַגּוּפָה וְגַם לֹא תָּקַף אֶת הַחֲמוֹר.‏ 29  הַנָּבִיא הֵרִים אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר,‏ וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל עִירוֹ שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהִתְאַבֵּל עָלָיו וּלְקָבְרוֹ.‏ 30  הוּא הִנִּיחַ אֶת הַגּוּפָה בְּקִבְרוֹ שֶׁלּוֹ,‏ וְאָז זָעֲקוּ עָלָיו:‏ ”‏הוֹי,‏ אָחִי!‏”‏ 31  אַחֲרֵי שֶׁקָּבַר אוֹתוֹ אָמַר לְבָנָיו:‏ ”‏כַּאֲשֶׁר אָמוּת,‏ קִבְרוּ אוֹתִי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קָבוּר אִישׁ הָאֱלֹהִים.‏ הַנִּיחוּ אֶת עַצְמוֹתַי לְצַד עַצְמוֹתָיו.‏+ 32  הַדָּבָר אֲשֶׁר הִכְרִיז לְפִי דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְנֶגֶד כָּל בָּתֵּי הַפֻּלְחָן בַּבָּמוֹת+ אֲשֶׁר בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן יִתְקַיֵּם בְּוַדָּאוּת”‏.‏+ 33  גַּם אַחֲרֵי שֶׁקָּרָה הַדָּבָר הַזֶּה,‏ לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה אֶלָּא הוֹסִיף לְמַנּוֹת כֹּהֲנִים לַבָּמוֹת מִן הָעָם כִּכְלָל.‏+ הוּא הִסְמִיךְ לְכֹהֵן* אֶת כָּל הֶחָפֵץ בְּכָךְ בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏יִהְיֶה הוּא לְאֶחָד מִכֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת”‏.‏+ 34  חֵטְא זֶה שֶׁל בֵּית יָרָבְעָם+ הוֹבִיל לְהַכְחָדָתָם וּלְהַשְׁמָדָתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏+

הערות שוליים

או ”‏אות”‏.‏
או ”‏אות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏דשן”‏.‏ האפר הספוג בשומן הקורבנות.‏
או ”‏שותקה”‏.‏
או ”‏אות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חל [‏רכך]‏ נא את פני יהוה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ימלא את ידו”‏.‏