מלכים א׳‏ 14‏:1‏-31

  • נבואת אחיה נגד ירבעם ‏(‏1–20‏)‏

  • רחבעם מולך על יהודה ‏(‏21–31‏)‏

    • פלישת שישק ‏(‏25,‏ 26‏)‏

יד  בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶּן יָרָבְעָם.‏  לָכֵן יָרָבְעָם אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:‏ ”‏קוּמִי נָא וְהַסְוִי אֶת מַרְאֵךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁאַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם,‏ וּלְכִי אֶל שִׁילֹה.‏ הִנֵּה אֲחִיָּה הַנָּבִיא נִמְצָא שָׁם.‏ הוּא זֶה אֲשֶׁר אָמַר שֶׁאֶהְיֶה מֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה.‏+  קְחִי עִמָּךְ עֶשֶׂר כִּכְּרוֹת לֶחֶם,‏ עוּגוֹת* וּבַקְבּוּק דְּבַשׁ וּלְכִי אֵלָיו.‏ וְהוּא יֹאמַר לָךְ מָה יִקְרֶה לַנַּעַר”‏.‏  אֵשֶׁת יָרָבְעָם עָשְׂתָה כִּדְבָרָיו.‏ הִיא קָמָה וְהָלְכָה אֶל שִׁילֹה+ וּבָאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֲחִיָּה.‏ עֵינָיו שֶׁל אֲחִיָּה בָּהוּ קָדִימָה,‏ וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת בְּשֶׁל גִּילוֹ.‏  אַךְ יְהֹוָה אָמַר קֹדֶם לָכֵן אֶל אֲחִיָּה:‏ ”‏הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל בְּנָהּ,‏ כִּי חוֹלֶה הוּא.‏ כָּזאֹת וְכָזאֹת תֹּאמַר לָהּ.‏ בְּבוֹאָהּ,‏ הִיא תַּסְתִּיר אֶת זֶהוּתָהּ”‏.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲחִיָּה אֶת קוֹל צְעָדֶיהָ בְּבוֹאָהּ אֶל פֶּתַח הַבַּיִת,‏ אָמַר:‏ ”‏הִכָּנְסִי,‏ אֵשֶׁת יָרָבְעָם.‏ לָמָּה אַתְּ מַסְתִּירָה אֶת זֶהוּתֵךְ?‏ נֶאֱמַר לִי לִמְסֹר לָךְ דְּבָרִים קָשִׁים.‏  לְכִי,‏ אִמְרִי לְיָרָבְעָם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏רוֹמַמְתִּי אוֹתְךָ מִתּוֹךְ עַמְּךָ כְּדֵי לַעֲשׂוֹתְךָ מַנְהִיג עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.‏+  וְקָרַעְתִּי אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לְךָ.‏+ אֲבָל אַתָּה לֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָּוִד,‏ אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת מִצְווֹתַי וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ וְעָשָׂה רַק אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי,‏+  אֶלָּא עָשִׂיתָ אֶת הָרַע יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ,‏ וְעָשִׂיתָ לְךָ אֵל אַחֵר וְצַלְמֵי מַתֶּכֶת* כְּדֵי לְהַכְעִיס אוֹתִי,‏+ וְאוֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵּוְךָ.‏+ 10  עַל כֵּן הִנְנִי מֵבִיא אָסוֹן עַל בֵּית יָרָבְעָם,‏ וְאַכְרִית לְיָרָבְעָם כָּל זָכָר,‏* לְרַבּוֹת חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל,‏ וַאֲבַעֵר אֶת בֵּית יָרָבְעָם+ כְּפִי שֶׁמְּבַעֲרִים אֶת הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ!‏ 11  אֶת כָּל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְיָרָבְעָם אֲשֶׁר יָמוּת בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים;‏ וְאֶת כָּל מִי שֶׁיָּמוּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם,‏ כִּי יְהֹוָה אָמַר זֹאת”‏’‏.‏ 12  ‏”‏כָּעֵת קוּמִי;‏ לְכִי לְבֵיתֵךְ.‏ כַּאֲשֶׁר תִּדְרֹךְ רַגְלֵךְ בָּעִיר,‏ יָמוּת הַיֶּלֶד.‏ 13  כָּל יִשְׂרָאֵל יִתְאַבְּלוּ עָלָיו וְיִקְבְּרוּ אוֹתוֹ,‏ כִּי הוּא לְבַדּוֹ מִמִּשְׁפַּחַת יָרָבְעָם יִקָּבֵר בְּקֶבֶר,‏ כִּי הוּא הַיָּחִיד בְּבֵית יָרָבְעָם אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָצָא בּוֹ דָּבָר טוֹב.‏ 14  יְהֹוָה יָקִים לְעַצְמוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם+ מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה,‏ וַאֲפִלּוּ כָּעֵת.‏ 15  יְהֹוָה יַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁקָּנֶה מִתְנוֹדֵד בַּמַּיִם,‏ וְיַעֲקֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם,‏+ וְיִזְרֶה אוֹתָם אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר,‏*+ כִּי עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם*+ וְהִכְעִיסוּ אֶת יְהֹוָה.‏ 16  וְהוּא יִנְטֹשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר חָטָא יָרָבְעָם וַאֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא”‏.‏+ 17  אָז קָמָה אֵשֶׁת יָרָבְעָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ וּבָאָה אֶל תִּרְצָה.‏ בְּהַגִּיעָהּ אֶל סַף הַבַּיִת,‏ מֵת הַנַּעַר.‏ 18  לָכֵן קָבְרוּ אוֹתוֹ,‏ וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְאַבְּלוּ עָלָיו,‏ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַנָּבִיא.‏ 19  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יָרָבְעָם,‏ לְחִימָתוֹ+ וּמַלְכוּתוֹ,‏ הִנָּן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 20  אֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל* יָרָבְעָם הָיָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה,‏ וְאַחֲרֵי כֵן שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו;‏+ וּבְנוֹ נָדָב מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏+ 21  בֵּינְתַיִם נַעֲשָׂה רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ בִּיהוּדָה.‏ בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה הָיָה רְחַבְעָם כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם,‏ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהֹוָה+ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׂים אֶת שְׁמוֹ שָׁם.‏+ וְשֵׁם אִמּוֹ שֶׁל רְחַבְעָם הָיָה נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית.‏+ 22  וִיהוּדָה עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏+ וּבַחֲטָאִים אֲשֶׁר חָטְאוּ עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמוֹ* יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם.‏+ 23  גַּם הֵם הוֹסִיפוּ לִבְנוֹת לְעַצְמָם בָּמוֹת,‏ מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים*+ עַל כָּל גִּבְעָה גְּבוֹהָה+ וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.‏+ 24  וְגַם קְדֵשִׁים* הָיוּ בָּאָרֶץ.‏+ הֵם עָשׂוּ כְּכָל תּוֹעֲבוֹת הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר גֵּרֵשׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 25  בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק+ מֶלֶךְ מִצְרַיִם נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם.‏+ 26  הוּא לָקַח אֶת אוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ.‏+ הוּא לָקַח אֶת הַכֹּל,‏ לְרַבּוֹת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.‏+ 27  לָכֵן הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָשָׂה בִּמְקוֹמָם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת,‏ וְהִפְקִידָם בִּידֵי שָׂרֵי הַשּׁוֹמְרִים,‏* אֲשֶׁר שָׁמְרוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.‏ 28  בְּכָל עֵת שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית יְהֹוָה נָשְׂאוּ אוֹתָם הַשּׁוֹמְרִים,‏ וְאַחֲרֵי כֵן הֵשִׁיבוּ אוֹתָם אֶל תָּא הַשּׁוֹמְרִים.‏ 29  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת רְחַבְעָם,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏+ 30  וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים.‏+ 31  וּרְחַבְעָם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.‏+ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית.‏+ וּבְנוֹ אֲבִיָּם*+ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ניקודים”‏.‏ אולי מאפים שפוזרו עליהם דגנים.‏
או ”‏צלמים יצוקים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏משתין בקיר”‏.‏ כינוי גנאי לזכר.‏
כלומר,‏ נהר פרת.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והימים אשר מלך”‏.‏
או ”‏התגרו”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏ויקנאו אותו”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
זכרים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הרצים”‏.‏
נקרא גם אביה.‏