מלכים ב׳‏ 18‏:1‏-37

  • חזקיהו,‏ מלך יהודה ‏(‏1–8‏)‏

  • סיכום נפילת ישראל ‏(‏9–12‏)‏

  • סנחריב פולש ליהודה ‏(‏13–18‏)‏

  • הרב־שקה מחרף את יהוה ‏(‏19–37‏)‏

יח  בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְהוֹשֵׁעַ+ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ חִזְקִיָּה+ בֶּן אָחָז+ מֶלֶךְ יְהוּדָה נַעֲשָׂה מֶלֶךְ.‏  בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה אֲבִי* בַּת זְכַרְיָה.‏+  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏+ כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו.‏+  הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת,‏+ שָׁבַר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה.‏*+ הוּא גַּם נִתֵּץ אֶת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה;‏+ כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַקְטִירִים לוֹ וְהוּא נִקְרָא נְחֻשְׁתָּן.‏*  הוּא בָּטַח בִּיהֹוָה+ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;‏ לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ בֵּין כָּל מַלְכֵי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְגַם לֹא בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.‏  הוּא דָּבַק בִּיהֹוָה+ וְלֹא חָדַל לָלֶכֶת אַחֲרָיו;‏ הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה.‏  וִיהֹוָה הָיָה עִמּוֹ,‏ וְהוּא נָהַג בְּחָכְמָה בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ.‏ הוּא מָרַד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְסֵרֵב לְשָׁרְתוֹ.‏+  הוּא גַּם הֵבִיס אֶת הַפְּלִשְׁתִּים+ עַד עַזָּה וּשְׁטָחֶיהָ,‏ מִמִּגְדַּל שׁוֹמְרִים וְעַד עִיר מְבֻצֶּרֶת.‏*  בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ,‏ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ+ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר נֶגֶד שׁוֹמְרוֹן וְהֵחֵל לָצוּר עָלֶיהָ.‏+ 10  הֵם לָכְדוּ אוֹתָהּ+ מִקֵּץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים;‏ בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לְחִזְקִיָּה,‏ הִיא הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן.‏ 11  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל+ לְאַשּׁוּר וְיִשֵּׁב אוֹתָם בַּחֲלַח וּבְחָבוֹר בִּנְהַר גּוֹזָן וּבְעָרֵי מָדַי.‏+ 12  כָּךְ קָרָה כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֶלָּא הוֹסִיפוּ לְהָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ,‏ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה.‏+ הֵם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא צִיְּתוּ.‏ 13  בַּשָּׁנָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר+ נֶגֶד כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַמְּבֻצָּרוֹת וְלָכַד אוֹתָן.‏+ 14  לָכֵן חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁלַח לוֹמַר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלָכִישׁ:‏ ”‏אֲנִי אָשֵׁם.‏ הִסּוֹג מִמֶּנִּי,‏ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תָּטִיל עָלַי אֶתֵּן לְךָ”‏.‏ וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר הֵטִיל עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה תַּשְׁלוּם שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כִּכְּרֵי* כֶּסֶף וּשְׁלוֹשִׁים כִּכְּרֵי זָהָב.‏ 15  לְפִיכָךְ חִזְקִיָּה נָתַן אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִמְצָא בְּבֵית יְהֹוָה וּבְאוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ.‏+ 16  בָּעֵת הַהִיא הֵסִיר* חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל+ יְהֹוָה וְאֶת הַמְּזוּזוֹת אֲשֶׁר צִפָּה* חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּעַצְמוֹ,‏+ וְנָתַן אוֹתָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.‏ 17  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁלַח אֶת הַתַּרְתָּן,‏* אֶת הָרַב־סָרִיס* וְאֶת הָרַב־שָׁקֵה* מִלָּכִישׁ+ עִם צָבָא עָצוּם אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בִּירוּשָׁלַיִם.‏+ הֵם עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִתְיַצְּבוּ לְיַד תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה,‏ אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית אֶל שְׂדֵה הַכּוֹבֵס.‏+ 18  כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ לַמֶּלֶךְ לָצֵאת,‏ יָצְאוּ אֲלֵיהֶם אֶלְיָקִים+ בֶּן חִלְקִיָּהוּ,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* שֶׁבְנָה+ הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.‏ 19  אָמַר אֲלֵיהֶם הָרַב־שָׁקֵה:‏ ”‏אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל,‏ מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ”‏מָה הַיְּסוֹד לְבִטְחוֹנְךָ?‏+ 20  אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏יֵשׁ לִי תָּכְנִית פְּעֻלָּה וְהַכּוֹחַ לָצֵאת לְמִלְחָמָה’‏,‏ אַךְ אֵלֶּה מִלִּים רֵיקוֹת.‏ בְּמִי בָּטַחְתָּ,‏ שֶׁאַתָּה מֵעֵז לִמְרֹד בִּי?‏+ 21  הִנֵּה אַתָּה בּוֹטֵחַ בִּתְמִיכַת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה,‏ בְּמִצְרַיִם,‏+ אֲשֶׁר אִם אִישׁ יִשָּׁעֵן עָלָיו הוּא יַחְדֹּר אֶל כַּף יָדוֹ וִינַקְּבֶהָ.‏ כָּךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבּוֹטְחִים בּוֹ.‏ 22  וְאִם תֹּאמְרוּ לִי,‏ ’‏בִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ+ אָנוּ בּוֹטְחִים’‏,‏ הַאֵין הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמוֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחוֹתָיו,‏+ בְּעוֹדוֹ אוֹמֵר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַיִם,‏ ’‏לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלַיִם’‏?‏”‏’‏+ 23  וְעַתָּה הִתְעָרֵב נָא עִם אֲדוֹנִי מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ אֶתֵּן לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לִמְצֹא לָהֶם מַסְפִּיק רוֹכְבִים.‏+ 24  אִם כֵּן,‏ אֵיךְ תּוּכַל לַהֲדֹף אֲפִלּוּ מוֹשֵׁל אֶחָד אֲשֶׁר הוּא הַקָּטָן מִבֵּין עַבְדֵי אֲדוֹנִי,‏ בְּעוֹדְךָ בּוֹטֵחַ בְּמִצְרַיִם לְהַשָּׂגַת מֶרְכָּבוֹת וּפָרָשִׁים?‏ 25  וְעַתָּה הַאִם לְלֹא רְשׁוּתוֹ שֶׁל יְהֹוָה עָלִיתִי נֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִיתוֹ?‏ יְהֹוָה עַצְמוֹ אָמַר אֵלַי,‏ ’‏עֲלֵה נֶגֶד הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחֵת אוֹתָהּ’‏”‏.‏ 26  בִּתְגוּבָה אָמְרוּ אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה+ וְיוֹאָח אֶל הָרַב־שָׁקֵה:‏+ ”‏דַּבֵּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית,‏+ כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲבִינָהּ;‏ אַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית* בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה”‏.‏+ 27  אַךְ הָרַב־שָׁקֵה אָמַר אֲלֵיהֶם:‏ ”‏הַאִם רַק אֶל אֲדוֹנְךָ וְאֵלֶיךָ שָׁלַח אוֹתִי אֲדוֹנִי לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ הַאִם לֹא גַּם אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַחוֹמָה,‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶת צוֹאָתָם וְיִשְׁתּוּ אֶת הַשֶּׁתֶן שֶׁלָּהֶם עִמָּכֶם?‏”‏ 28  וְהָרַב־שָׁקֵה עָמַד וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל בִּיהוּדִית* וְאָמַר:‏ ”‏שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל,‏ מֶלֶךְ אַשּׁוּר.‏+ 29  כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ,‏ ’‏אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילְכֶם מִיָּדִי.‏+ 30  וְאַל יִגְרֹם לָכֶם חִזְקִיָּהוּ לִבְטֹחַ בִּיהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יַצִּילֵנוּ,‏ וְלֹא תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”‏.‏+ 31  אַל תַּקְשִׁיבוּ לְחִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי כָּךְ אוֹמֵר מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ”‏עֲשׂוּ אִתִּי שָׁלוֹם וְהִכָּנְעוּ,‏* וְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם יֹאכַל מִגַּפְנוֹ וּמֵעֵץ תְּאֵנָתוֹ וְיִשְׁתֶּה אֶת מֵי בּוֹרוֹ,‏ 32  עַד אֲשֶׁר אָבוֹא וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם,‏+ אֶרֶץ דָּגָן וְיַיִן חָדָשׁ,‏ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים,‏ אֶרֶץ עֲצֵי זַיִת וּדְבַשׁ.‏ וְאָז תִּחְיוּ וְלֹא תָּמוּתוּ.‏ אַל תַּקְשִׁיבוּ לְחִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי הוּא מַתְעֶה אֶתְכֶם בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏יְהֹוָה יַצִּילֵנוּ’‏.‏ 33  הַאִם יֵשׁ בֶּאֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת אֶחָד אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר?‏ 34  הֵיכָן אֱלֹהֵי חֲמָת+ וְאַרְפָּד?‏ הֵיכָן אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם,‏+ הֵנַע וְעִוָּה?‏ הַאִם הִצִּילוּ אֶת שׁוֹמְרוֹן מִיָּדִי?‏+ 35  מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי שֶׁיְּהֹוָה יַצִּיל אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִיָּדִי?‏”‏’‏”‏+ 36  אַךְ הָעָם הֶחְרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ לוֹ דָּבָר,‏ כִּי פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה,‏ ”‏אַל תַּעֲנוּ לוֹ”‏.‏+ 37  וְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר בָּאוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְּגָדִים וְאָמְרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָרַב־שָׁקֵה.‏

הערות שוליים

קיצור של אֲבִיָּה.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏אליל נחש הנחושת”‏.‏
כלומר,‏ בכל מקום,‏ בין שמאוכלס בדלילות ובין שבצפיפות.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏קיצץ”‏.‏
כלומר,‏ ציפה בזהב.‏
או ”‏שר המשקים”‏.‏
או ”‏שר החצר הראשי”‏.‏
או ”‏המפקד”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏
או ”‏בשפת היהודים”‏.‏
או ”‏בשפת היהודים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עשו איתי ברכה וצאו אליי”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏