מלכים ב׳ 3:1-27
ג יְהוֹרָם+ בֶּן אַחְאָב נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּמָלַךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
2 הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, אַךְ לֹא כְּאָבִיו וּכְאִמּוֹ, כִּי הֵסִיר אֶת מַצֵּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.+
3 אוּלָם הוּא דָּבַק בַּחֲטָאִים אֲשֶׁר יָרָבְעָם בֶּן נְבָט גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.+ הוּא לֹא סָר מֵהֶם.
4 וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה מְגַדֵּל צֹאן, וְהוּא נָהַג לְשַׁלֵּם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַס שֶׁל מֵאָה אֶלֶף טְלָאִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים אֲשֶׁר לֹא נִגְזְזוּ.
5 מִיָּד אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב,+ מָרַד מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.+
6 עַל כֵּן יָצָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשּׁוֹמְרוֹן וְקִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל.
7 הוּא גַּם שָׁלַח מֶסֶר לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַר לוֹ: ”מֶלֶךְ מוֹאָב מָרַד בִּי. הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי לְמִלְחָמָה נֶגֶד מוֹאָב?” הֵשִׁיב לוֹ: ”אֵלֵךְ.+ כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ. עַמִּי כְּעַמְּךָ וְסוּסַי כְּסוּסֶיךָ”.+
8 שָׁאַל אוֹתוֹ: ”בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נַעֲלֶה?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם”.
9 אָז יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עִם מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם.+ לְאַחַר שֶׁסָּבְבוּ בַּדֶּרֶךְ שִׁבְעָה יָמִים, לֹא הָיוּ מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.
10 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”אֲבוֹי! יְהֹוָה קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה רַק כְּדֵי לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב!”
11 וִיהוֹשָׁפָט אָמַר: ”הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה?”+ וְאֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב וְאָמַר: ”יֶשְׁנוֹ אֱלִישָׁע+ בֶּן שָׁפָט, אֲשֶׁר נָהַג לִצֹּק מַיִם עַל יָדָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ”.*+
12 אָמַר יְהוֹשָׁפָט: ”דְּבַר יְהֹוָה עִמּוֹ”. לְפִיכָךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם יָרְדוּ אֵלָיו.
13 אָמַר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”מָה לִי וּלְךָ?+ לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמְּךָ”.+ אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ: ”לֹא, כִּי יְהֹוָה קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כְּדֵי לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב”.
14 וֶאֱלִישָׁע אָמַר: ”חַי יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת,* כִּי אִלּוּלֵא כִּבַּדְתִּי אֶת יְהוֹשָׁפָט+ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּךָ אוֹ שָׂם לֵב אֵלֶיךָ.+
15 וְכָעֵת הָבִיאוּ לִי נַגַּן נֵבֶל”.*+ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵחֵל נַגַּן הַנֵּבֶל לְנַגֵּן, הָיְתָה עָלָיו* יַד יְהֹוָה.+
16 הוּא אָמַר, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’חִפְרוּ תְּעָלוֹת תְּעָלוֹת בָּעֵמֶק* הַזֶּה,
17 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”לֹא תִּרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִּרְאוּ גֶּשֶׁם; אַךְ הָעֵמֶק* הַזֶּה יִתְמַלֵּא מַיִם,+ וְתִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבַהֲמוֹתֵיכֶם”’.
18 אוּלָם זֶהוּ דָּבָר פָּשׁוּט בְּעֵינֵי יְהֹוָה,+ כִּי הוּא גַּם יִתֵּן אֶת מוֹאָב בְּיַדְכֶם.+
19 הַכּוּ כָּל עִיר מְבֻצֶּרֶת+ וְכָל עִיר מֻבְחֶרֶת; כִּרְתוּ כָּל עֵץ טוֹב, סִתְמוּ אֶת כָּל מַעַיְנוֹת הַמַּיִם וְהִרְסוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בַּאֲבָנִים”.+
20 וּבַבֹּקֶר, בְּעֵת הַעֲלָאַת מִנְחַת הַבֹּקֶר,+ לְפֶתַע בָּאוּ מַיִם מִכִּוּוּן אֱדוֹם, וְהָאָרֶץ הִתְמַלְּאָה בַּמַּיִם.
21 וְכָל הַמּוֹאָבִים שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם, וְלָכֵן הִזְעִיקוּ כָּל אִישׁ הַיָּכוֹל לָשֵׂאת נֶשֶׁק* וְהִתְיַצְּבוּ בַּגְּבוּל.
22 כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר, זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַמַּיִם, וּבְעֵינֵי הַמּוֹאָבִים אֲשֶׁר עָמְדוּ מִנֶּגֶד נִרְאוּ הַמַּיִם אֲדֻמִּים כְּדָם.
23 הֵם אָמְרוּ: ”זֶהוּ דָּם! הַמְּלָכִים לְלֹא סָפֵק טָבְחוּ זֶה בָּזֶה בַּחֶרֶב. אִם כֵּן, אֶל הַשָּׁלָל,+ מוֹאָב!”
24 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, קָמוּ יִשְׂרָאֵל וְהֵחֵלּוּ לְהַכּוֹת בַּמּוֹאָבִים, אֲשֶׁר נָסוּ מִפְּנֵיהֶם.+ הֵם הִתְקַדְּמוּ אֶל תּוֹךְ מוֹאָב וְהִכּוּ בַּמּוֹאָבִים תּוֹךְ כְּדֵי הִתְקַדְּמוּתָם.
25 הֵם הָרְסוּ אֶת הֶעָרִים, וְאִישׁ אִישׁ הִשְׁלִיךְ אֶבֶן אֶל תּוֹךְ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בַּאֲבָנִים; הֵם סָתְמוּ כָּל מַעְיַן מַיִם,+ וְכָל עֵץ טוֹב כָּרְתוּ.+ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹתְרוּ עַל עָמְדָן רַק חוֹמוֹת הָאֶבֶן שֶׁל קִיר חֲרֶשֶׂת,+ וְהַקַּלָּעִים הִקִּיפוּ אוֹתָהּ וְהִכּוּ אוֹתָהּ.
26 כַּאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶךְ מוֹאָב שֶׁהַקְּרָב אָבוּד, לָקַח אִתּוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת כְּדֵי לְהַבְקִיעַ דֶּרֶךְ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם;+ אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
27 עַל כֵּן לָקַח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר נוֹעַד לִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְעוֹלָה+ עַל הַחוֹמָה. וְהָיָה זַעַם גָּדוֹל נֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הֵם נָסוֹגוּ מִמֶּנּוּ וְשָׁבוּ לְאַרְצָם.
הערות שוליים
^ או ”אשר היה משרתו של אליהו”.
^ נה״מ, ”אשר עמדתי לפניו”.
^ כלומר, על אלישע.
^ נה״מ, ”מנגן”.
^ או ”נחל”.
^ או ”נחל”.
^ או ”כל חוגר חגורה”.
