נחום 1‏:1‏-15

  • אלוהים נוקם בצורריו ‏(‏1–7‏)‏

    • אלוהים דורש מסירות בלעדית ‏(‏2‏)‏

    • יהוה זוכר את החוסים בו ‏(‏7‏)‏

  • נינווה תושמד ‏(‏8–14‏)‏

    • ‏”‏לא תקום פעמיים צרה”‏ ‏(‏9‏)‏

  • בשורה טובה מוכרזת ליהודה ‏(‏15‏)‏

א  הַכְרָזָה נֶגֶד נִינְוֵה:‏+ סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם* הָאֶלְקֹשִׁי:‏   יְהֹוָה הוּא אֵל הַדּוֹרֵשׁ מְסִירוּת בִּלְעָדִית*+ וְנוֹקֵם;‏יְהֹוָה נוֹקֵם וְנָכוֹן לְבַטֵּא אֶת חֲמָתוֹ.‏+ נוֹקֵם יְהֹוָה בְּצוֹרְרָיו,‏וְנוֹטֵר הוּא* לְאוֹיְבָיו.‏   יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם*+ וּגְדָל כּוֹחַ,‏+אַךְ יְהֹוָה כְּלָל לֹא יִפְטֹר מֵעֹנֶשׁ רָאוּי.‏+ דַּרְכּוֹ הִיא בְּסוּפָה הַרְסָנִית וּבִסְעָרָה,‏וְהָעֲנָנִים הֵם אֲבַק רַגְלָיו.‏+   הוּא גּוֹעֵר בַּיָּם+ וּמְיַבְּשֵׁהוּ;‏וְאֶת כָּל הַנְּהָרוֹת הוֹפֵךְ לַחֲרֵבִים.‏+ נוֹבְלִים הַבָּשָׁן וְהַכַּרְמֶל,‏+וּפִרְחֵי הַלְּבָנוֹן נוֹבְלִים.‏   הָרִים רוֹעֲדִים בִּגְלָלוֹ,‏וְהַגְּבָעוֹת נְמַסּוֹת.‏+ הָאָרֶץ תִּזְדַּעֲזֵעַ לְנֹכַח פָּנָיו,‏וְגַם הַתֵּבֵל וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ.‏+   לִפְנֵי זַעֲמוֹ מִי יָכוֹל לַעֲמֹד?‏+ וּמִי יָכוֹל לְהָכִיל אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר?‏+ חֲמָתוֹ תִּשָּׁפֵךְ כָּאֵשׁ,‏וְהַצּוּרִים יְנֻתְּצוּ בִּגְלָלוֹ.‏   טוֹב יְהֹוָה,‏+ מָעֹז הוּא בְּיוֹם צָרָה.‏+ זוֹכֵר הוּא אֶת הַחוֹסִים בּוֹ.‏*+   בְּשִׁטָּפוֹן סוֹחֵף יַשְׁמִיד הוּא כָּלִיל אֶת מְקוֹמָהּ,‏*וְאֶת אוֹיְבָיו יִרְדֹּף חֹשֶׁךְ.‏   מָה תִּזְמְמוּ נֶגֶד יְהֹוָה?‏ הַשְׁמָדָה מֻחְלֶטֶת הוּא מֵבִיא.‏ לֹא תָּקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה.‏+ 10  כִּי הֵם סְבוּכִים כְּקוֹצִים,‏וְהֵם כְּשִׁכּוֹרִים מִסֹּבֶא;‏*אַךְ כְּקַשׁ יָבֵשׁ הֵם יֵאָכְלוּ.‏ 11  מִמֵּךְ יָבוֹא הַזּוֹמֵם רָעָה עַל יְהֹוָה,‏הַיּוֹעֵץ עֲצוֹת בְּלִיַּעַל.‏ 12  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏אַף כִּי הָיוּ הֵם בִּמְלוֹא כּוֹחָם וְרַבִּים,‏גַּם כָּךְ הֵם יִכָּרְתוּ וְיַחְלְפוּ.‏* עִנִּיתִי אוֹתָךְ,‏* אַךְ לֹא אוֹסִיף לְעַנּוֹתֵךְ.‏ 13  וְכָעֵת אֶשְׁבֹּר אֶת מוֹט עֻלּוֹ מֵעָלַיִךְ,‏+וְאֶת כְּבָלַיִךְ אֶקְרַע לִשְׁנַיִם.‏ 14  צִוָּה יְהֹוָה לְגַבֶּיךָ,‏*‏’‏לֹא יֻנְצַח עוֹד שִׁמְךָ.‏ אַכְרִית אֶת הַפְּסָלִים וְאֶת צַלְמֵי הַמַּתֶּכֶת* מִבֵּית* אֵלֶיךָ.‏ אָכִין לְךָ קֶבֶר,‏ כִּי נִקְלֶה אַתָּה’‏.‏ 15  הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה,‏הַמַּכְרִיז שָׁלוֹם.‏+ חִגְגִי אֶת חַגַּיִךְ,‏+ יְהוּדָה,‏ שַׁלְּמִי נְדָרַיִךְ,‏כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבֹר בָּךְ אִישׁ בְּלִיַּעַל.‏ הוּא יִכָּרֵת כָּלִיל”‏.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏מנחם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אל קנוא”‏.‏
או ”‏ושומר זעם”‏.‏
או ”‏סבלן;‏ אינו ממהר לכעוס”‏.‏
או ”‏דואג לחוסים בו”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏יודע חוסי בו”‏.‏
כלומר,‏ של נינווה.‏
או ”‏מבירת חיטה”‏.‏
או אולי ”‏והוא יעבור”‏.‏
כלומר,‏ את יהודה.‏
כלומר,‏ לגבי אשור.‏
או ”‏הצלמים היצוקים”‏.‏
או ”‏ממקדש”‏.‏