נחמיה 4:1-23
ד מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט+ שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹנִים מֵחָדָשׁ אֶת הַחוֹמָה, חָרָה לוֹ וְהוּא כָּעַס* מְאוֹד, וְהֵחֵל לִלְעֹג לַיְּהוּדִים.
2 וְלִפְנֵי אֶחָיו וּצְבָא שׁוֹמְרוֹן אָמַר: ”מָה עוֹשִׂים הַיְּהוּדִים הַחֲלוּשִׁים? הַאִם יַעֲשׂוּ זֹאת בְּכוֹחוֹת עַצְמָם? הַאִם יַקְרִיבוּ זְבָחִים? הַאִם יְסַיְּמוּ בְּיוֹם אֶחָד? הַאִם יְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים הַמְּפֻיָּחוֹת מִתּוֹךְ עֲרֵמוֹת הֶעָפָר?”+
3 וְטוֹבִיָּה+ הָעַמּוֹנִי,+ אֲשֶׁר עָמַד לְיָדוֹ, אָמַר: ”אִם אֲפִלּוּ שׁוּעָל יְטַפֵּס עַל מָה שֶׁהֵם בּוֹנִים, יַפִּיל הוּא אֶת חוֹמַת אַבְנֵיהֶם”.
4 שְׁמַע, אֱלֹהֵינוּ, כִּי נוֹהֲגִים בָּנוּ בְּבוּז,+ וְהָשֵׁב אֶת חֶרְפָּתָם עַל רֹאשָׁם+ וְתֵן אוֹתָם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שֶׁבִי.
5 וְאַל תְּכַסֶּה עַל אַשְׁמָתָם וּבַל יִמָּחֶה חֶטְאָם מִלְּפָנֶיךָ,+ כִּי הֶעֱלִיבוּ אֶת הַבּוֹנִים.
6 וְהִמְשַׁכְנוּ לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה, וְכָל הַחוֹמָה הִתְחַבְּרָה וְנִבְנְתָה מֵחָדָשׁ עַד חֲצִי גָּבְהָהּ, וְהָעָם הִמְשִׁיכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּכָל לִבָּם.
7 וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה,+ הָעַרְבִים,+ הָעַמּוֹנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים+ כִּי תִּקּוּן חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִתְקַדֵּם וְשֶׁהַפְּרָצוֹת נִסְתָּמוֹת, חָרָה לָהֶם מְאוֹד.
8 הֵם קָשְׁרוּ יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלַיִם וּלְעוֹרֵר בָּהּ תְּסִיסָה.
9 אַךְ הִתְפַּלַּלְנוּ אֶל אֱלֹהֵינוּ וְהֶעֱמַדְנוּ מִשְׁמָר יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם.
10 אוּלָם אַנְשֵׁי יְהוּדָה אָמְרוּ: ”כָּשַׁל כּוֹחָם שֶׁל הַפּוֹעֲלִים,* וְהֶעָפָר כֹּה רַב; לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה”.
11 וְאוֹיְבֵינוּ אָמְרוּ: ”בְּטֶרֶם הֵם יֵדְעוּ אוֹ יִרְאוּ אוֹתָנוּ, נִכָּנֵס עַד אֲלֵיהֶם וְנַהֲרֹג אוֹתָם וְנַשְׁבִּית אֶת הַמְּלָאכָה”.
12 וּבְכָל עֵת שֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּקִרְבָתָם, הֵם אָמְרוּ לָנוּ שׁוּב וָשׁוּב:* ”הֵם יָבוֹאוּ עָלֵינוּ מִכָּל עֵבֶר”.
13 עַל כֵּן הִצַּבְתִּי אֲנָשִׁים בַּחֲלָקִים הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר בַּשֶּׁטַח שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה בַּמְּקוֹמוֹת הַחֲשׂוּפִים, וְהִצַּבְתִּי אוֹתָם לְפִי מִשְׁפָּחוֹת עִם חַרְבוֹתֵיהֶם, רָמְחֵיהֶם וְקַשְׁתוֹתֵיהֶם.
14 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי שֶׁהֵם מְפַחֲדִים, מִיָּד קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָאֲצִילִים+ וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הָעָם: ”אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם.+ זִכְרוּ אֶת יְהֹוָה, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא;*+ וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם”.
15 וּלְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם נוֹדְעוּ לָנוּ וְשֶׁסִּכֵּל הָאֱלֹהִים אֶת תָּכְנִיתָם, חָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה, אִישׁ אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ.
16 מִן הַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ הָיוּ חֲצִי אֲנָשַׁי עוֹבְדִים+ וְחֶצְיָם הָיוּ מַחְזִיקִים בָּרְמָחִים, בַּמָּגִנִּים, בַּקְּשָׁתוֹת וּבְשִׁרְיוֹנֵי הַקַּשְׂקַשִּׂים. וְהַשָּׂרִים+ עָמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי כָּל בֵּית יְהוּדָה
17 הַבּוֹנִים אֶת הַחוֹמָה. הַנּוֹשְׂאִים אֶת הַמַּעֲמָסוֹת עָבְדוּ בְּיָד אַחַת בְּעוֹדָם מַחְזִיקִים בַּנֶּשֶׁק* בְּיָדָם הַשְּׁנִיָּה.
18 וּלְכָל אֶחָד מִן הַבּוֹנִים הָיְתָה חֶרֶב חֲגוּרָה עַל מָתְנָיו בְּעוֹדוֹ בּוֹנֶה, וְהַמְּמֻנֶּה עַל הַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר+ עָמַד לְיָדִי.
19 אָז אָמַרְתִּי לָאֲצִילִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הָעָם: ”הַמְּלָאכָה רַבָּה וְנִרְחֶבֶת, וְאָנוּ פְּרוּשִׂים עַל הַחוֹמָה וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה.
20 כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, הִתְקַבְּצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים. אֱלֹהֵינוּ יִלָּחֵם עֲבוּרֵנוּ”.+
21 לְפִיכָךְ הִמְשַׁכְנוּ לַעֲבֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַחֵצִי הָאַחֵר הֶחְזִיקוּ בָּרְמָחִים, מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
22 בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם: ”יָלוּנוּ אִישׁ אִישׁ וּמְשָׁרְתוֹ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, וְהֵם יִשְׁמְרוּ עָלֵינוּ בַּלַּיְלָה וְיַעַבְדוּ בַּיּוֹם”.
23 וַאֲנִי וְאַחַי, מְשָׁרְתַי+ וְהַשּׁוֹמְרִים הַהוֹלְכִים אַחֲרַי לֹא פָּשַׁטְנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הֶחְזִיק אֶת נִשְׁקוֹ בְּיַד יְמִינוֹ.
הערות שוליים
^ או ”נעלב”.
^ או ”הסבלים”.
^ נה״מ, ”עשר פעמים”.
^ או ”ומעורר היראה”.
^ או ”בחנית”.
