עמוס 4:1-13
ד ”שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן,אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן,+הַנָּשִׁים הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים+ וּמְרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים,הָאוֹמְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן,* ’הָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת!’
2 נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהֹוָה בִּקְדֻשָּׁתוֹ,’”הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶן וְהוּא יִשָּׂא אֶתְכֶן בְּקַרְסֵי קַצָּבִים,וְאֶת שְׁאֵרִיתְכֶן בְּקַרְסֵי חַכּוֹת.
3 תֵּצְאוּ דֶּרֶךְ הַפְּרָצוֹת בַּחוֹמָה, כָּל אַחַת הַיְשֵׁר קָדִימָה;וְתֻשְׁלְכוּ אֶל הַרְמוֹן”, מַכְרִיז יְהֹוָה’.
4 ’בּוֹאוּ אֶל בֵּית אֵל וּפִשְׁעוּ,*+אֶל גִּלְגָּל וּפִשְׁעוּ אַף יוֹתֵר!+
הָבִיאוּ בַּבֹּקֶר אֶת זִבְחֵיכֶם,+וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֶת מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם.+
5 שִׂרְפוּ לֶחֶם חָמֵץ כְּזֶבַח תּוֹדָה;+הַכְרִיזוּ בְּקוֹל עַל מַתְּנוֹת הַנְּדָבָה שֶׁלָּכֶם!
כִּי כָּךְ אַתֶּם אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
6 ’וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שִׁנֵּיכֶם נְקִיּוֹת מִמָּזוֹן* בְּכָל עָרֵיכֶםוְגָרַמְתִּי לְמַחְסוֹר בְּלֶחֶם בְּכָל בָּתֵּיכֶם;+אַךְ לֹא שַׁבְתֶּם אֵלַי’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה.
7 ’וְאָנוֹכִי גַּם מָנַעְתִּי מִכֶּם גֶּשֶׁם שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַקָּצִיר;+הִמְטַרְתִּי עַל עִיר אַחַת וְלֹא עַל עִיר אַחֶרֶת.
עַל חֶלְקָה אַחַת הֻמְטַר גֶּשֶׁם,וְחֶלְקָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יָרַד בָּהּ גֶּשֶׁם יָבְשָׁה.
8 אֲנָשִׁים מִשְּׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ עָרִים נָעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה אֶל עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם,+וְלֹא הִרְווּ אֶת צִמְאוֹנָם;אַךְ לֹא שַׁבְתֶּם אֵלַי’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה.
9 ’הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בְּשִׁדָּפוֹן* וּבְיֵרָקוֹן.*+
הִרְבֵּיתֶם אֶת גַּנֵּיכֶם וְכַרְמֵיכֶם,אַךְ אֶת עֲצֵי הַתְּאֵנָה וְהַזַּיִת שֶׁלָּכֶם אָכַל הָאַרְבֶּה;+וּבְכָל זֹאת לֹא שַׁבְתֶּם אֵלַי’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה.
10 ’שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם דֶּבֶר כְּדֶבֶר מִצְרַיִם.+
הָרַגְתִּי בַּחֶרֶב אֶת בַּחוּרֵיכֶם+ וְשָׁבִיתִי אֶת סוּסֵיכֶם.+
הֶעֱלֵיתִי בְּאַפְּכֶם אֶת צַחֲנַת מַחֲנוֹתֵיכֶם;+אַךְ לֹא שַׁבְתֶּם אֵלַי’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
11 ’גָּרַמְתִּי לְמַהְפֵּכָה* בָּכֶםכְּמַהְפֵּכַת* אֱלֹהִים אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמֹרָה.+
וַהֲיִיתֶם כְּאוּד* מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה;אַךְ לֹא שַׁבְתֶּם אֵלַי’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה.
12 לָכֵן כָּךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ, יִשְׂרָאֵל.
מִכֵּיוָן שֶׁאֶת זֹאת אֶעֱשֶׂה לְךָ,הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.
13 כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הֶהָרִים+ הוּא וּבוֹרֵא הָרוּחַ;+הוּא מְסַפֵּר לָאָדָם אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו,*הוֹפֵךְ אֶת הַשַּׁחַר לַחֲשֵׁכָה+וְדוֹרֵךְ עַל הַמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁל הָאָרֶץ;+יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת הוּא שְׁמוֹ”.
הערות שוליים
^ או ”לאדוניהן”.
^ או ”ומרדו”.
^ או ”לא נתתי לכם מזון לאכול”.
^ מחלת צמחים.
^ מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.
^ או ”חורבן”.
^ או ”כהחרבת”.
^ או ”כבול עץ”.
^ כלומר, מחשבותיו של אלוהים.
