עמוס 7‏:1‏-17

  • חזונות על קיצה הקרוב של ישראל ‏(‏1–9‏)‏

    • ארבה ‏(‏1–3‏)‏‏,‏ אש ‏(‏4–6‏)‏‏,‏ אנך ‏(‏7–9‏)‏

  • אמציה אומר לעמוס להפסיק להינבא ‏(‏10–17‏)‏

ז  אֶת זֹאת הֶרְאָה לִי אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ הִנֵּה הוּא יָצַר נְחִיל אַרְבֶּה כְּשֶׁהֵחֵלָּה לַעֲלוֹת הַתְּבוּאָה הַמְּאֻחֶרֶת.‏* זוֹ הָיְתָה הַתְּבוּאָה הַמְּאֻחֶרֶת אַחֲרֵי קְצִירַת חֲצִיר הַמֶּלֶךְ.‏  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַנְּחִיל לֶאֱכֹל אֶת צִמְחִיַּת הָאָרֶץ,‏ אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ סְלַח נָא!‏+ כֵּיצַד יִשְׂרֹד* יַעֲקֹב?‏ כִּי חַלָּשׁ הוּא!‏”‏+  לָכֵן יְהֹוָה חָזַר בּוֹ מִכָּךְ.‏*+ ”‏לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר”‏,‏ אָמַר יְהֹוָה.‏  אֶת זֹאת הֶרְאָה לִי אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ הִנֵּה קָרָא אֲדֹנָי יְהֹוָה לְעֹנֶשׁ בָּאֵשׁ.‏ הִיא אָכְלָה אֶת הַמְּצוּלָה הַגְּדוֹלָה,‏* וְאָכְלָה חֵלֶק מִן הָאָרֶץ.‏  וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ אָנָּא הִמָּנַע מִכָּךְ.‏+ כֵּיצַד יִשְׂרֹד* יַעֲקֹב?‏ כִּי חַלָּשׁ הוּא!‏”‏+  לָכֵן יְהֹוָה חָזַר בּוֹ מִכָּךְ.‏*+ ”‏גַּם זֶה לֹא יִקְרֶה”‏,‏ אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏  אֶת זֹאת הוּא הֶרְאָה לִי:‏ הִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עַל חוֹמָה שֶׁנִּבְנְתָה בְּעֶזְרַת אֲנָךְ,‏ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ.‏  אָמַר אֵלַי יְהֹוָה:‏ ”‏מָה אַתָּה רוֹאֶה,‏ עָמוֹס?‏”‏ וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲנָךְ”‏.‏ וִיהֹוָה אָמַר:‏ ”‏הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל.‏ לֹא אוֹסִיף עוֹד לִמְחֹל לָהֶם.‏+  בָּמוֹת יִצְחָק+ יִהְיוּ שׁוֹמֵמוֹת,‏ וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֵחָרְבוּ;‏+ וְאָקוּם עַל בֵּית יָרָבְעָם בַּחֶרֶב”‏.‏+ 10  וַאֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל+ שָׁלַח הוֹדָעָה זוֹ אֶל יָרָבְעָם+ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏עָמוֹס קוֹשֵׁר קֶשֶׁר נֶגְדְּךָ בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏+ הָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו.‏+ 11  כִּי כָּךְ אוֹמֵר עָמוֹס,‏ ’‏בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם,‏ וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח יִגְלֶה מֵאַדְמָתוֹ’‏”‏.‏+ 12  וַאֲמַצְיָה אָמַר אֶל עָמוֹס:‏ ”‏חוֹזֶה,‏ לֵךְ,‏ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה,‏ וְהַרְוַח שָׁם אֶת לַחְמְךָ,‏* וְשָׁם תִּנָּבֵא.‏+ 13  וּבְבֵית אֵל לֹא תּוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא,‏+ כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ+ הִיא וּבֵית מַמְלָכָה”‏.‏ 14  הֵשִׁיב עָמוֹס לַאֲמַצְיָה וְאָמַר:‏ ”‏לֹא נָבִיא הָיִיתִי וְלֹא בֶּן נָבִיא,‏ אֶלָּא רוֹעֶה הָיִיתִי,‏+ וְטִפַּלְתִּי בַּעֲצֵי שִׁקְמָה.‏* 15  אַךְ יְהֹוָה לָקַח אוֹתִי מֵאַחֲרֵי* הַצֹּאן,‏ וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי,‏ ’‏לֵךְ,‏ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל’‏.‏+ 16  וְכָעֵת שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה:‏ ’‏אַתָּה אוֹמֵר,‏ ”‏לֹא תִּנָּבֵא נֶגֶד יִשְׂרָאֵל,‏+ וְלֹא תַּטִּיף+ נֶגֶד בֵּית יִצְחָק”‏.‏ 17  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה זוֹנָה בָּעִיר,‏ וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפְּלוּ.‏ אַדְמָתְךָ תְּחֻלַּק בְּחֶבֶל מִדָּה,‏ וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת;‏ וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח יִגְלֶה מֵאַדְמָתוֹ”‏’‏”‏.‏+

הערות שוליים

כלומר,‏ בינואר ופברואר.‏
נה״מ,‏ ”‏יקום”‏.‏
או ”‏התחרט על כך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏תהום רבה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יקום”‏.‏
או ”‏התחרט על כך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ואכול שם לחם”‏.‏
או ”‏וחורץ חריצים בפירות עצי השקמה”‏.‏
או ”‏מהליכה אחרי”‏.‏