פטרוס א׳ 3:1-22
ג בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, אַתֶּן הַנָּשִׁים, הִכָּנְעוּ לְבַעֲלֵיכֶן,+ וְכָךְ אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַדָּבָר, יִקָּנֶה לִבָּם לְלֹא מִלִּים עַל־יְדֵי הִתְנַהֲגוּת נְשֵׁיהֶם,+
2 שֶׁכֵּן הֵם יִרְאוּ אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶן הַטְּהוֹרָה+ הַמְּלֻוָּה בְּכָבוֹד עָמֹק.
3 אַל תִּהְיֶה הִתְקַשְּׁטוּתְכֶן הִתְקַשְּׁטוּת חִיצוֹנִית — בְּמִקְלְעוֹת שֵׂעָר, בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב+ אוֹ בִּבְגָדִים מְהֻדָּרִים —
4 אֶלָּא תִּהְיֶה הִיא בָּאָדָם הַפְּנִימִי אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב, הִתְקַשְּׁטוּת בִּלְתִּי מִתְכַּלָּה שֶׁל רוּחַ שְׁקֵטָה וַעֲנָוָה,*+ אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאוֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.
5 הֵן כָּךְ הִתְקַשְּׁטוּ בֶּעָבָר הַנָּשִׁים הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר תָּלוּ אֶת תִּקְוָתָן בֶּאֱלֹהִים, בְּהִכָּנְעָן לְבַעֲלֵיהֶן,
6 כְּפִי שֶׁשָּׁמְעָה שָׂרָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וְקָרְאָה לוֹ אָדוֹן.+ וְאַתֶּן נִהְיֵיתֶן לִבְנוֹתֶיהָ, בִּתְנַאי שֶׁתּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְלֹא תִּכָּנְעוּ לַפַּחַד.+
7 וּבְאוֹתוֹ אֹפֶן, אַתֶּם הַבְּעָלִים, הַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת עִמָּן עַל־פִּי יֶדַע.* תְּנוּ לָהֶן כָּבוֹד+ כִּכְלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר, שֶׁכֵּן הֵן גַּם יוֹרְשׁוֹת עִמָּכֶם+ אֶת חֶסֶד הַחַיִּים, וְזֹאת לְמַעַן לֹא יְעֻכְּבוּ תְּפִלּוֹתֵיכֶם.
8 וּבְכֵן, הֱיוּ כֻּלְּכֶם בְּדֵעָה אַחַת,*+ גַּלּוּ הִזְדַּהוּת וְאַהֲבַת אַחִים וֶהֱיוּ מְלֵאֵי רַחֲמִים+ וְשִׁפְלֵי רוּחַ.+
9 אַל תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת רָעָה+ אוֹ עֶלְבּוֹן תַּחַת עֶלְבּוֹן.+ אַדְּרַבָּה, בָּרְכוּ,+ כִּי לְהִתְנַהֲגוּת זוֹ נִקְרֵאתֶם, לְמַעַן תִּירְשׁוּ בְּרָכָה.
10 הֲרֵי ”הֶחָפֵץ לֶאֱהֹב אֶת הַחַיִּים וְלִרְאוֹת יָמִים טוֹבִים, יִנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע+ וְאֶת שְׂפָתָיו מִדִּבְרֵי מִרְמָה;
11 יָסוּר מֵרַע+ וְיַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב;+ יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ.+
12 כִּי עֵינֵי יְהֹוָה* עַל הַצַּדִּיקִים, וְאָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת לִתְחִנָּתָם;+ אַךְ פְּנֵי יְהֹוָה* הֵן נֶגֶד עוֹשֵׂי הָרַע”.+
13 וְאָכֵן, מִי יַזִּיק לָכֶם אִם תִּהְיוּ קַנָּאִים לַטּוֹב?+
14 אַךְ גַּם אִם תִּסְבְּלוּ לְמַעַן הַצְּדָקָה, אַשְׁרֵיכֶם.+ וְאוּלָם, אַל תִּפְחֲדוּ מִמָּה שֶׁהֵם מְפַחֲדִים* וְאַל תִּהְיוּ מֻטְרָדִים,+
15 אֶלָּא קַדְּשׁוּ בִּלְבַבְכֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּאָדוֹן, וֶהֱיוּ תָּמִיד מוּכָנִים לְדַבֵּר לַהֲגָנַתְכֶם לִפְנֵי כָּל אָדָם הַדּוֹרֵשׁ מִכֶּם הֶסְבֵּר עַל תִּקְוַתְכֶם. אַךְ עֲשׂוּ זֹאת בַּעֲנָוָה*+ וּבְכָבוֹד עָמֹק.+
16 שִׁמְרוּ עַל מַצְפּוּן נָקִי,*+ וְכָךְ לַמְרוֹת כָּל מָה שֶׁיֹּאמְרוּ נֶגְדְּכֶם, יֵבוֹשׁוּ הַמְּדַבְּרִים נֶגְדְּכֶם+ בְּשֶׁל הִתְנַהֲגוּתְכֶם הַטּוֹבָה כְּתַלְמִידֵי הַמָּשִׁיחַ.+
17 הֵן מוּטָב שֶׁתִּסְבְּלוּ בְּשֶׁל עֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב,+ אִם אֱלֹהִים יַרְשֶׁה זֹאת, מִשֶּׁתִּסְבְּלוּ בִּגְלַל עֲשׂוֹתְכֶם אֶת הָרַע.+
18 הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ מֵת אַחַת וּלְתָמִיד לְכַפָּרַת חֲטָאִים,+ צַדִּיק בְּעַד רְשָׁעִים,+ כְּדֵי לְהוֹבִיל אֶתְכֶם לֶאֱלֹהִים.+ הוּא הוּמַת בַּבָּשָׂר+ אַךְ הֻחְיָה בָּרוּחַ.+
19 וּבִהְיוֹתוֹ כָּךְ הָלַךְ וּבִשֵּׂר לָרוּחוֹת הַכְּלוּאוֹת בְּמַאֲסָר,+
20 אֲשֶׁר לֹא צִיְּתוּ בֶּעָבָר כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּסַבְלָנוּת* בִּימֵי נֹחַ.+ בְּאוֹתָם יָמִים נִבְנְתָה הַתֵּבָה,+ אֲשֶׁר מְעַטִּים — שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת* — נִשְּׂאוּ בָּהּ בְּבִטְחָה דֶּרֶךְ הַמַּיִם.+
21 הַטְּבִילָה, הַמַּקְבִּילָה לְכָךְ, מוֹשִׁיעָה כָּעֵת גַּם אֶתְכֶם (לֹא עַל־יְדֵי הֲסָרַת זֻהֲמַת הַבָּשָׂר אֶלָּא עַל־יְדֵי בַּקָּשַׁת מַצְפּוּן נָקִי* מֵאֱלֹהִים),+ בְּאֶמְצָעוּת תְּחִיָּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
22 הוּא נִמְצָא כָּעֵת לִימִין אֱלֹהִים,+ שֶׁכֵּן עָלָה הַשָּׁמַיְמָה, וּמַלְאָכִים וְסַמְכוּיוֹת וְכוֹחוֹת הֻכְנְעוּ תַּחְתָּיו.+
הערות שוליים
^ או ”נהגו בהן בהתחשבות; בהבנה”.
^ או ”תמימי דעים”.
^ או אולי ”אל תפחדו מאיומיהם”.
^ מילולית, ”מצפון טוב”.
^ מילולית, ”סבלנותו של אלוהים חיכתה”.
^ או ”אנשים”.
^ מילולית, ”מצפון טוב”.
