שופטים 1‏:1‏-36

  • כיבושי יהודה ושמעון ‏(‏1–20‏)‏

  • היבוסים נשארים בירושלים ‏(‏21‏)‏

  • בית יוסף כובש את בית אל ‏(‏22–26‏)‏

  • הכנענים לא מגורשים לגמרי ‏(‏27–36‏)‏

א  אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ+ שָׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּי יְהֹוָה:‏+ ”‏מִי מֵאִתָּנוּ יַעֲלֶה רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים?‏”‏  הֵשִׁיב יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏יְהוּדָה יַעֲלֶה.‏+ הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן* אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ”‏.‏  אָמַר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו:‏ ”‏עֲלֵה אִתִּי אֶל הַשֶּׁטַח שֶׁהֻקְצָה לִי*+ וְנִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים.‏ אַחֲרֵי כֵן אֵלֵךְ אִתְּךָ אֶל הַשֶּׁטַח שֶׁהֻקְצָה לְךָ”‏.‏ לָכֵן שִׁמְעוֹן הָלַךְ אִתּוֹ.‏  כַּאֲשֶׁר עָלָה יְהוּדָה,‏ נָתַן יְהֹוָה אֶת הַכְּנַעֲנִים וְאֶת הַפְּרִזִּים בְּיָדָם,‏+ וְהֵם הֵבִיסוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בְּבֶזֶק.‏  הֵם מָצְאוּ אֶת אֲדֹנִי־בֶּזֶק בְּבֶזֶק וְנִלְחֲמוּ בּוֹ שָׁם וְהֵבִיסוּ אֶת הַכְּנַעֲנִים+ וְאֶת הַפְּרִזִּים.‏+  כַּאֲשֶׁר נִמְלַט אֲדֹנִי־בֶּזֶק,‏ הֵם רָדְפוּ אַחֲרָיו וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְכָרְתוּ אֶת אֲגוּדְלֵי יָדָיו וּבְהוֹנוֹת רַגְלָיו.‏  וַאֲדֹנִי־בֶּזֶק אָמַר:‏ ”‏שִׁבְעִים מְלָכִים אֲשֶׁר נִכְרְתוּ אֲגוּדְלֵי יְדֵיהֶם וּבְהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם מְלַקְּטִים מָזוֹן תַּחַת שֻׁלְחָנִי.‏ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי,‏ כָּךְ שִׁלֵּם לִי אֱלֹהִים”‏.‏ לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם,‏+ וְשָׁם מֵת.‏  בְּנוֹסָף לְכָךְ,‏ בְּנֵי יְהוּדָה נִלְחֲמוּ בִּירוּשָׁלַיִם+ וְלָכְדוּ אוֹתָהּ;‏ הֵם הִכּוּ אוֹתָהּ בַּחֶרֶב וְהֶעֱלוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ.‏  לְאַחַר מִכֵּן יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי וּבַנֶּגֶב וּבַשְּׁפֵלָה.‏+ 10  וִיהוּדָה יָצָא לִתְקֹף אֶת הַכְּנַעֲנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּחֶבְרוֹן (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל חֶבְרוֹן הָיָה קִרְיַת אַרְבַּע)‏,‏ וְהֵם הָרְגוּ אֶת שֵׁשַׁי,‏ אֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי.‏+ 11  הֵם צָעֲדוּ מִשָּׁם לִתְקֹף אֶת יוֹשְׁבֵי דְּבִיר.‏+ (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל דְּבִיר הָיָה קִרְיַת סֵפֶר.‏)‏+ 12  וְכָלֵב+ אָמַר:‏ ”‏לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וְיִלְכֹּד אוֹתָהּ אֶתֵּן אֶת עַכְסָה בִּתִּי לְאִשָּׁה”‏.‏+ 13  וְעָתְנִיאֵל+ בֶּן קְנַז,‏+ אָחִיו הַצָּעִיר שֶׁל כָּלֵב,‏ לָכַד אוֹתָהּ.‏ לָכֵן הוּא נָתַן לוֹ אֶת עַכְסָה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.‏ 14  בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה לְבֵיתָהּ,‏ הִפְצִירָה בּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵאָבִיהָ שָׂדֶה.‏ אָז יָרְדָה מִן הַחֲמוֹר שֶׁלָּהּ,‏* וְכָלֵב שָׁאַל אוֹתָהּ:‏ ”‏מָה רְצוֹנֵךְ?‏”‏ 15  אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אָנָּא,‏ תֵּן לִי בְּרָכָה,‏ כִּי נָתַתָּ לִי חֶלְקַת אֲדָמָה בַּדָּרוֹם;‏* תֵּן לִי גַּם אֶת גֻּלֹּת מַיִם”‏.‏* לְפִיכָךְ כָּלֵב נָתַן לָהּ אֶת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֶת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.‏ 16  וְצֶאֱצָאֵי הַקֵּינִי,‏+ חוֹתֵן מֹשֶׁה,‏+ עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים+ עִם בְּנֵי יְהוּדָה אֶל מִדְבַּר יְהוּדָה דְּרוֹמִית לַעֲרָד.‏+ הֵם הָלְכוּ לְשָׁם וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּקֶרֶב הָעָם.‏+ 17  אַךְ יְהוּדָה הִמְשִׁיךְ לִצְעֹד עִם שִׁמְעוֹן אָחִיו,‏ וְהֵם תָּקְפוּ אֶת הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בִּצְפַת וְהִקְדִּישׁוּ אוֹתָהּ לְהַשְׁמָדָה.‏*+ לָכֵן הֵם קָרְאוּ לָעִיר חָרְמָה.‏*+ 18  לְאַחַר מִכֵּן לָכַד יְהוּדָה אֶת עַזָּה+ וְאֶת שִׁטְחָהּ,‏ אֶת אַשְׁקְלוֹן+ וְאֶת שִׁטְחָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן+ וְאֶת שִׁטְחָהּ.‏ 19  יְהֹוָה הָיָה עִם יְהוּדָה,‏ וְהֵם יָרְשׁוּ אֶת הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ אַךְ לֹא יָכְלוּ לְגָרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי הָעֵמֶק,‏ כִּי הָיוּ לָהֶם מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה בַּעֲלוֹת חֶרְמֵשֵׁי בַּרְזֶל.‏*+ 20  הֵם נָתְנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ מֹשֶׁה,‏+ וְהוּא גֵּרֵשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו שֶׁל עֲנָק.‏+ 21  אוּלָם בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לֹא גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּבוּסִים הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְלָכֵן הַיְּבוּסִים מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת עִם בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏+ 22  בֵּינְתַיִם עָלוּ בֵּית יוֹסֵף+ נֶגֶד בֵּית אֵל,‏ וִיהֹוָה הָיָה אִתָּם.‏+ 23  בֵּית יוֹסֵף רִגְּלוּ אֶת בֵּית אֵל (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל הָעִיר הָיָה לוּז)‏,‏+ 24  וְהַמְּרַגְּלִים רָאוּ אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הַרְאֵה נָא לָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַכְּנִיסָה לָעִיר,‏ וְנַעֲשֶׂה אִתְּךָ חֶסֶד”‏.‏* 25  לָכֵן הָאִישׁ הֶרְאָה לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַכְּנִיסָה לָעִיר,‏ וְהֵם הִכּוּ אֶת הָעִיר בַּחֶרֶב אַךְ הִרְשׁוּ לָאִישׁ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ לָלֶכֶת לַחָפְשִׁי.‏+ 26  וְהָאִישׁ הָלַךְ לְאֶרֶץ הַחִתִּים וּבָנָה עִיר וְקָרָא לָהּ לוּז,‏ וְזֶה שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 27  מְנַשֶּׁה לֹא יָרַשׁ אֶת בֵּית שְׁאָן וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏* אֶת תַּעְנַךְ+ וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏ אֶת יוֹשְׁבֵי דּוֹר וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏ אֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ.‏+ הַכְּנַעֲנִים הִתְעַקְּשׁוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.‏ 28  כַּאֲשֶׁר הִתְחַזְּקוּ יִשְׂרָאֵל,‏ הֵם הֵטִילוּ עַל הַכְּנַעֲנִים עֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה,‏+ אַךְ לֹא גֵּרְשׁוּ אוֹתָם לְגַמְרֵי.‏+ 29  גַּם אֶפְרַיִם לֹא גֵּרֵשׁ אֶת הַכְּנַעֲנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּגֶזֶר,‏ וְהַכְּנַעֲנִים הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבָּם בְּגֶזֶר.‏+ 30  זְבוּלוּן לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל.‏+ הַכְּנַעֲנִים הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבָּם וְהוּטְלוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה.‏+ 31  אָשֵׁר לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן,‏+ אַחְלָב,‏ אַכְזִיב,‏+ חֶלְבָּה,‏ אֲפִיק+ וּרְחֹב.‏+ 32  לְפִיכָךְ בְּנֵי שֵׁבֶט אָשֵׁר הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ,‏ כִּי הֵם לֹא גֵּרְשׁוּ אוֹתָם.‏ 33  נַפְתָּלִי לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יוֹשְׁבֵי בֵּית עֲנָת,‏+ אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ.‏+ וְיוֹשְׁבֵי בֵּית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לְעוֹבְדִים בִּכְפִיָּה.‏ 34  הָאֱמוֹרִים הִגְבִּילוּ אֶת בְּנֵי שֵׁבֶט דָּן אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ כִּי הֵם* לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָרֶדֶת אֶל הָעֵמֶק.‏+ 35  הָאֱמוֹרִים הִתְעַקְּשׁוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס,‏ בְּאַיָּלוֹן+ וּבְשַׁעַלְבִים.‏+ אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּבַר כּוֹחוֹ* שֶׁל בֵּית יוֹסֵף,‏ נִכְפּוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת פָּרֶךְ.‏ 36  שִׁטְחָם שֶׁל הָאֱמוֹרִים הָיָה מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים,‏+ מִסֶּלַע וָמַעְלָה.‏

הערות שוליים

או ”‏נתתי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גורלי”‏.‏
או אולי ”‏היא מחאה כפיה בעודה על החמור”‏.‏
או ”‏בנגב”‏.‏
פירושו ”‏אגנות (‏קערות)‏ מים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויחרימו אותה”‏.‏
פירוש השם הוא ”‏הקדשה להשמדה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רכב ברזל”‏.‏
או ”‏ננהג איתך בטוב לב”‏.‏
או ”‏סביבה”‏.‏
כלומר,‏ האמורים.‏
נה״מ,‏ ”‏תכבד יד”‏.‏