שופטים 13‏:1‏-25

  • מלאך נראה אל מנוח ואשתו ‏(‏1–23‏)‏

  • לידת שמשון ‏(‏24,‏ 25‏)‏

יג  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏+ וִיהֹוָה נָתַן אוֹתָם בְּיַד הַפְּלִשְׁתִּים+ אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏  בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה+ מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי דָּן,‏+ אֲשֶׁר שְׁמוֹ מָנוֹחַ,‏+ וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה עֲקָרָה וַחֲשׂוּכַת יְלָדִים.‏+  יוֹם אֶחָד נִרְאָה מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ:‏ ”‏הִנֵּה עֲקָרָה אַתְּ וַחֲשׂוּכַת יְלָדִים,‏ אַךְ אַתְּ תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן.‏+  וְכָעֵת הִשָּׁמְרִי לָךְ וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן אוֹ שֵׁכָר,‏+ וְאַל תֹּאכְלִי כָּל דָּבָר טָמֵא.‏+  הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן,‏ וְתַעַר לֹא יִגַּע בְּרֹאשׁוֹ,‏+ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִלֵּדָה,‏* וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”‏.‏+  הָלְכָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ:‏ ”‏אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי,‏ וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים,‏ מְעוֹרֵר יִרְאָה עַד מְאוֹד.‏ לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מֵאַיִן הוּא,‏ וְהוּא גַּם לֹא אָמַר לִי אֶת שְׁמוֹ.‏+  אַךְ הוּא אָמַר לִי,‏ ’‏הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן.‏ וְכָעֵת אַל תִּשְׁתִּי יַיִן אוֹ שֵׁכָר,‏ וְאַל תֹּאכְלִי כָּל דָּבָר טָמֵא,‏ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִלֵּדָה* עַד יוֹם מוֹתוֹ’‏”‏.‏  מָנוֹחַ הִתְחַנֵּן לִיהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏סְלַח נָא לִי,‏ יְהֹוָה.‏ יָבוֹא נָא אֵלֵינוּ שׁוּב אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ וְיוֹרֶה לָנוּ מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַנַּעַר אֲשֶׁר יִוָּלֵד”‏.‏  לְפִיכָךְ הָאֱלֹהִים שָׁמַע בְּקוֹל מָנוֹחַ,‏ וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בָּא שׁוּב אֶל הָאִשָּׁה בְּעוֹדָהּ יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה;‏ וּבַעֲלָהּ מָנוֹחַ לֹא הָיָה אִתָּהּ.‏ 10  הָאִשָּׁה רָצָה מַהֵר וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ:‏ ”‏הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ שֶׁבָּא אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא”‏.‏+ 11  אָז קָם מָנוֹחַ וְהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ.‏ הוּא בָּא אֶל הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הַאִם אַתָּה הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֶל אִשְׁתִּי?‏”‏ וְהוּא אָמַר:‏ ‏”‏אֲנִי הוּא”‏.‏ 12  וּמָנוֹחַ אָמַר:‏ ”‏יִתְקַיְּמוּ נָא דְּבָרֶיךָ!‏ מָה יִהְיֶה אֹרַח חַיָּיו שֶׁל הַנַּעַר,‏ וּמָה יִהְיֶה פָּעֳלוֹ?‏”‏+ 13  וּמַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְמָנוֹחַ:‏ ”‏אִשְׁתְּךָ צְרִיכָה לְהִשָּׁמֵר מִכָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ.‏+ 14  אַל לָהּ לֶאֱכֹל מִכָּל תּוֹצֶרֶת גֶּפֶן הַיַּיִן,‏ אַל לָהּ לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שֵׁכָר+ וְאַל לָהּ לֶאֱכֹל כָּל דָּבָר טָמֵא.‏+ עָלֶיהָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מָה שֶׁצִּוִּיתִי עָלֶיהָ”‏.‏ 15  וּמָנוֹחַ אָמַר לְמַלְאַךְ יְהֹוָה:‏ ”‏אָנָּא הִשָּׁאֵר וְנָכִין לְךָ גְּדִי עִזִּים”‏.‏+ 16  אַךְ מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְמָנוֹחַ:‏ ”‏אִם אֶשָּׁאֵר,‏ לֹא אֹכַל אֶת מְזוֹנְךָ;‏ אֲבָל אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלָה לִיהֹוָה,‏ תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ”‏.‏ וּמָנוֹחַ לֹא יָדַע שֶׁהוּא מַלְאַךְ יְהֹוָה.‏ 17  אָז אָמַר מָנוֹחַ לְמַלְאַךְ יְהֹוָה:‏ ”‏מָה שִׁמְךָ,‏+ כְּדֵי שֶׁנְּכַבֵּד אוֹתְךָ כַּאֲשֶׁר יִתְקַיֵּם דְּבָרְךָ?‏”‏ 18  אוּלָם מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לוֹ:‏ ”‏לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל לִשְׁמִי?‏ הֲרֵי פִּלְאִי הוּא”‏.‏* 19  לְאַחַר מִכֵּן לָקַח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וְהֶעֱלָה אוֹתָם עַל הַצּוּר לִיהֹוָה.‏ וְהוּא* עָשָׂה דָּבָר מַדְהִים בְּשָׁעָה שֶׁמָּנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ הִתְבּוֹנְנוּ.‏ 20  בַּעֲלוֹת הַלֶּהָבָה מִן הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה,‏ עָלָה מַלְאַךְ יְהֹוָה בַּלֶּהָבָה מִן הַמִּזְבֵּחַ בְּשָׁעָה שֶׁמָּנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ הִתְבּוֹנְנוּ,‏ וְהֵם מִיָּד נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה.‏ 21  מַלְאַךְ יְהֹוָה לֹא הוֹסִיף לְהֵרָאוֹת אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ.‏ אָז הֵבִין מָנוֹחַ שֶׁהָיָה הוּא מַלְאַךְ יְהֹוָה.‏+ 22  אָמַר מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ:‏ ”‏לָבֶטַח נָמוּת,‏ כִּי אֶת אֱלֹהִים רָאִינוּ”‏.‏+ 23  אַךְ אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אִלּוּ רָצָה יְהֹוָה לְהָמִית אוֹתָנוּ,‏ הוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל מִיָּדֵנוּ עוֹלָה+ וּמִנְחָה,‏ לֹא הָיָה מַרְאֶה לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”‏.‏ 24  מְאֻחָר יוֹתֵר יָלְדָה הָאִשָּׁה בֵּן וְקָרְאָה לוֹ שִׁמְשׁוֹן;‏+ וְהַנַּעַר גָּדַל,‏ וִיהֹוָה הוֹסִיף לְבָרְכוֹ.‏ 25  בְּבוֹא הָעֵת הֵחֵלָּה רוּחַ יְהֹוָה לַהֲנִיעוֹ לִפְעֻלָּה+ בְּמַחֲנֵה דָּן,‏+ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏מן הבטן”‏,‏ כלומר מן הרחם.‏
נה״מ,‏ ”‏מן הבטן”‏,‏ כלומר מן הרחם.‏
או ”‏נפלא”‏.‏
ככל הנראה אלוהים.‏