שופטים 19:1-30
-
פילגש בגבעה (1–30)
יט בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל,+ הָיָה אִישׁ לֵוִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּמָקוֹם מְרֻחָק בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם,+ וְהוּא לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה פִּילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם+ שֶׁבִּיהוּדָה.
2 אַךְ פִּילַגְשׁוֹ בָּגְדָה בּוֹ, וְהִיא עָזְבָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה אֶל בֵּית אָבִיהָ בְּבֵית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה, וְנִשְׁאֲרָה שָׁם אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.
3 אָז הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בַּעֲלָהּ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר; הָיוּ אִתּוֹ מְשָׁרְתוֹ וְצֶמֶד חֲמוֹרִים. וְהִיא הִכְנִיסָה אוֹתוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָבִיהָ, שָׂמַח לִקְרָאתוֹ.
4 וְחוֹתְנוֹ, אָבִיהָ שֶׁל הַבַּחוּרָה, שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְהִשָּׁאֵר עִמּוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים; וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהוּא לָן שָׁם.
5 בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר כְּדֵי לָלֶכֶת, אָמַר אֲבִי הַבַּחוּרָה אֶל חֲתָנוֹ: ”אֱכֹל מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּחַזֵּק אוֹתְךָ,* וְאַחֲרֵי כֵן תֵּלְכוּ”.
6 עַל כֵּן הֵם יָשְׁבוּ, וּשְׁנֵיהֶם אָכְלוּ וְשָׁתוּ יַחְדָּו; אַחַר כָּךְ אָמַר אֲבִי הַבַּחוּרָה אֶל הָאִישׁ: ”אָנָּא, הִשָּׁאֵר לָלוּן וְיִיטַב לִבְּךָ”.*
7 כַּאֲשֶׁר קָם הָאִישׁ לָלֶכֶת, הִמְשִׁיךְ חוֹתְנוֹ לְהַפְצִיר בּוֹ, וְלָכֵן הוּא שׁוּב נִשְׁאַר לָלוּן שָׁם.
8 כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי כְּדֵי לָלֶכֶת, אָמַר אָבִיהָ שֶׁל הַבַּחוּרָה: ”אֱכֹל נָא מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּחַזֵּק אוֹתְךָ”.* וְהֵם הִתְמַהְמְהוּ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָר מְאֻחָר, וּשְׁנֵיהֶם הִמְשִׁיכוּ לֶאֱכֹל.
9 כַּאֲשֶׁר קָם הָאִישׁ לָלֶכֶת עִם פִּילַגְשׁוֹ וְעִם מְשָׁרְתוֹ, אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ, אָבִיהָ שֶׁל הַבַּחוּרָה: ”הִנֵּה כָּעֵת כְּבָר כִּמְעַט עֶרֶב. הִשָּׁאֲרוּ נָא לָלוּן. הִנֵּה הַיּוֹם עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם. הִשָּׁאֵר לָלוּן פֹּה וְיִיטַב לִבְּךָ, וּמָחָר תּוּכְלוּ לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לְדַרְכְּכֶם וְתֵלֵךְ לְבֵיתְךָ”.*
10 אוּלָם הָאִישׁ לֹא רָצָה לָלוּן שָׁם לַיְלָה נוֹסָף, וְלָכֵן קָם וְהָלַךְ עַד יְבוּס, כְּלוֹמַר יְרוּשָׁלַיִם.+ הָיוּ אִתּוֹ שְׁנֵי הַחֲמוֹרִים הַמְּאֻכָּפִים, פִּילַגְשׁוֹ וּמְשָׁרְתוֹ.
11 כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִיבוּס, אוֹר הַיּוֹם כִּמְעַט דָּעַךְ. לָכֵן הַמְּשָׁרֵת אָמַר לַאֲדוֹנוֹ: ”הַאִם כְּדַאי שֶׁנַּעֲצֹר בָּעִיר הַזֹּאת שֶׁל הַיְּבוּסִים וְנָלוּן בָּהּ?”
12 אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ: ”לֹא נַעֲצֹר בְּעִיר שֶׁל נָכְרִים שֶׁאֵינָם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. נַמְשִׁיךְ עַד גִּבְעָה”.+
13 וְהוּא אָמַר לִמְשָׁרְתוֹ: ”בּוֹא וּנְנַסֶּה לְהַגִּיעַ לְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה; נִשָּׁאֵר לָלוּן בְּגִבְעָה אוֹ בְּרָמָה”.+
14 לְפִיכָךְ הֵם הָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְגִבְעָה, הַשַּׁיֶּכֶת לְבִנְיָמִין.
15 וְהֵם עָצְרוּ שָׁם כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר לָלוּן בְּגִבְעָה. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה, יָשְׁבוּ בְּכִכַּר הָעִיר, אַךְ אִישׁ לֹא אָסַף אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן.+
16 לְבַסּוֹף בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הִגִּיעַ אִישׁ זָקֵן מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּשָּׂדֶה. הוּא הָיָה מֵהָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם+ וְהִתְגּוֹרֵר זְמַן מָה בְּגִבְעָה; אַךְ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הָיוּ בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין.+
17 כַּאֲשֶׁר נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אֶת עוֹבֵר הָאֹרַח בְּכִכַּר הָעִיר, אָמַר הָאִישׁ הַזָּקֵן: ”לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וּמֵאַיִן אַתָּה בָּא?”
18 וְהוּא הֵשִׁיב: ”אֲנַחְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ מִבֵּית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה אֶל מָקוֹם מְרֻחָק בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם, הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתִי. הָלַכְתִּי לְבֵית לֶחֶם שֶׁבִּיהוּדָה,+ וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל בֵּית יְהֹוָה,* אֲבָל אִישׁ אֵינוֹ אוֹסֵף אוֹתִי לְבֵיתוֹ.
19 יֵשׁ לָנוּ מַסְפִּיק תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַחֲמוֹרֵינוּ,+ וְלֶחֶם+ וְיַיִן בִּשְׁבִילִי, בִּשְׁבִיל הָאִשָּׁה וּבִשְׁבִיל מְשָׁרְתֵנוּ. דָּבָר אֵינוֹ חָסֵר”.
20 אַךְ הָאִישׁ הַזָּקֵן אָמַר: ”שָׁלוֹם יִהְיֶה עִמְּךָ! הָנַח לִי לִדְאֹג לְכָל צְרָכֶיךָ. רַק אַל תָּלוּן בַּכִּכָּר”.
21 וְהוּא הִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ וְנָתַן מָזוֹן* לַחֲמוֹרִים. וְהֵם רָחֲצוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ.
22 בְּעוֹדָם מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם כִּתְּרוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל מִן הָעִיר אֶת הַבַּיִת וְהָלְמוּ בַּדֶּלֶת, וְהֵם שָׁבוּ וְאָמְרוּ לָאִישׁ הַזָּקֵן, בַּעַל הַבַּיִת: ”הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ שֶׁנִּכְנַס אֶל בֵּיתְךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁכַּב אִתּוֹ”.+
23 יָצָא אֲלֵיהֶם בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לָהֶם: ”לֹא, אַחַי, אַל תַּעֲשׂוּ רָעָה. אָנָּא, הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אוֹרֵחַ בְּבֵיתִי. אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר הַזֶּה.
24 הִנֵּה בִּתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשׁוֹ שֶׁל הָאִישׁ. אוֹצִיא נָא אוֹתָן, וְתוּכְלוּ לְהַשְׁפִּילָן אִם אַתֶּם חַיָּבִים.*+ אַךְ לָאִישׁ הַזֶּה אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר הַזֶּה”.
25 אַךְ הָאֲנָשִׁים סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ לוֹ, וְלָכֵן הָאִישׁ אָחַז בְּפִילַגְשׁוֹ+ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם הַחוּצָה. הֵם אָנְסוּ אוֹתָהּ וְהִתְעַלְּלוּ בָּהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז שִׁלְּחוּ אוֹתָהּ עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר.
26 מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר בָּאָה הָאִשָּׁה וְנָפְלָה בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אֲדוֹנָהּ, וְשָׁכְבָה שָׁם עַד שֶׁעָלָה הָאוֹר.
27 כַּאֲשֶׁר קָם אֲדוֹנָהּ בַּבֹּקֶר וּפָתַח אֶת דַּלְתוֹת הַבַּיִת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, רָאָה אֶת הָאִשָּׁה, אֶת פִּילַגְשׁוֹ, שׁוֹכֶבֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת וְיָדֶיהָ עַל הַסַּף.
28 אָמַר לָהּ: ”קוּמִי וְנֵלֵךְ”. אַךְ לֹא הָיָה כָּל מַעֲנֶה. אָז שָׂם אוֹתָהּ הָאִישׁ עַל הַחֲמוֹר וְיָצָא אֶל בֵּיתוֹ.
29 בְּהַגִּיעוֹ אֶל בֵּיתוֹ, לָקַח אֶת סַכִּין הַשְּׁחִיטָה וְהֶחְזִיק בְּפִילַגְשׁוֹ וּבִתֵּר אוֹתָהּ לְאֵיבָרֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וְשָׁלַח נֵתַח אֶחָד לְכָל שֶׁטַח בְּיִשְׂרָאֵל.
30 וְכָל הָרוֹאִים זֹאת אָמְרוּ: ”דָּבָר כָּזֶה לֹא קָרָה וְלֹא נִרְאָה מִן הַיּוֹם שֶׁעָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. תְּנוּ דַּעְתְּכֶם עַל כָּךְ,* הִתְיַעֲצוּ+ וְאִמְרוּ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת”.
הערות שוליים
^ או ”אשר יסעד את ליבך”.
^ או ”ותיהנה לך”.
^ או ”אשר יסעד את ליבך”.
^ נה״מ, ”לאוהלך”.
^ או אולי ”ואני משרת בבית יהוה”.
^ או ”נתן תערובת מספוא”.
^ או ”התעללו בהן ועשו את הטוב בעיניכם”.
^ או ”שימו ליבכם לכך”.
