שופטים 3‏:1‏-31

  • יהוה מנסה את ישראל ‏(‏1–6‏)‏

  • עתניאל,‏ השופט הראשון ‏(‏7–11‏)‏

  • אהוד השופט הורג את המלך עגלון השמן ‏(‏12–30‏)‏

  • שמגר השופט ‏(‏31‏)‏

ג  אֵלֶּה הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר הֵנִיחַ לָהֶן יְהֹוָה לְהִשָּׁאֵר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַסּוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִתְנַסּוּ בְּאַף אַחַת מִמִּלְחֲמוֹת כְּנַעַן+  ‏(‏הָיָה זֶה כְּדֵי שֶׁהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִתְנַסּוּ בְּמִלְחָמָה,‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הִתְנַסּוּ בְּכָךְ קֹדֶם לָכֵן)‏:‏  חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי* הַפְּלִשְׁתִּים,‏+ וְכָל הַכְּנַעֲנִים,‏ הַצִּידוֹנִים+ וְהַחִוִּים+ הַיּוֹשְׁבִים בְּהַר הַלְּבָנוֹן+ מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.‏*+  בְּאֶמְצָעוּתָם נֻסּוּ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִרְאוֹת אִם יְצַיְּתוּ לְמִצְווֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ מֹשֶׁה.‏+  לְפִיכָךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִים,‏+ הַחִתִּים,‏ הָאֱמוֹרִים,‏ הַפְּרִזִּים,‏ הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים.‏  הֵם לָקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לְנָשִׁים,‏ וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם,‏ וְהֵם הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם.‏+  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ וְשָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעָבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים+ וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת.‏*+  עַל כֵּן בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל,‏ וְהוּא מָכַר אוֹתָם לִידֵי כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרַיִם.‏* וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁרְתוּ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמוֹנֶה שָׁנִים.‏  כַּאֲשֶׁר זָעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת יְהֹוָה,‏+ הֵקִים יְהֹוָה מוֹשִׁיעַ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏+ אֶת עָתְנִיאֵל+ בֶּן קְנַז,‏ אָחִיו הַצָּעִיר שֶׁל כָּלֵב.‏ 10  רוּחַ יְהֹוָה בָּאָה עָלָיו,‏+ וְהוּא הָיָה לְשׁוֹפֵט יִשְׂרָאֵל.‏ כַּאֲשֶׁר יָצָא לַקְּרָב,‏ נָתַן בְּיָדוֹ יְהֹוָה אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרַיִם,‏* וְהוּא גָּבַר עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם.‏ 11  אַחֲרֵי כֵן שָׁקְטָה הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ וְאָז מֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז.‏ 12  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ שׁוּב לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏+ לָכֵן יְהֹוָה הֵנִיחַ לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב+ לִגְבֹּר עָל יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי הֵם עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏ 13  הוּא גַּם הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת בְּנֵי עַמּוֹן+ וְאֶת הָעֲמָלֵקִים,‏+ וְהֵם תָּקְפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלָכְדוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים.‏+ 14  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁרְתוּ אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.‏+ 15  אָז זָעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת יְהֹוָה,‏+ וִיהֹוָה הֵקִים לָהֶם מוֹשִׁיעַ,‏+ אֶת אֵהוּד+ בֶּן גֵּרָא,‏ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין,‏+ שֶׁהָיָה שְׂמָאלִי.‏+ בְּבוֹא הָעֵת שָׁלְחוּ עִמּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנְחָה* לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.‏ 16  בֵּינְתַיִם עָשָׂה לוֹ אֵהוּד חֶרֶב פִּיפִיּוֹת* שֶׁאָרְכָּהּ אַמָּה,‏* וְחָגַר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְבִגְדּוֹ עַל יְרֵכוֹ הַיְּמָנִית.‏ 17  לְאַחַר מִכֵּן הִגִּישׁ אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.‏ וְעֶגְלוֹן הָיָה אִישׁ שָׁמֵן מְאוֹד.‏ 18  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֵהוּד לְהַגִּישׁ אֶת הַמִּנְחָה,‏ שִׁלֵּחַ לְדַרְכָּם אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת הַמִּנְחָה.‏ 19  אַךְ לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַפְּסִילִים* שֶׁבְּגִלְגָּל,‏+ שָׁב עַל עִקְבוֹתָיו וְאָמַר:‏ ”‏יֵשׁ לִי מֶסֶר סוֹדִי עֲבוּרְךָ,‏ הַמֶּלֶךְ”‏.‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הַס!‏”‏ וְכָל מְשָׁרְתָיו עָזְבוּ אוֹתוֹ.‏ 20  וְאֵהוּד נִגַּשׁ אֵלָיו בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ בְּחַדְרוֹ הַקָּרִיר אֲשֶׁר בַּגַּג.‏ אָמַר אֵהוּד:‏ ”‏יֵשׁ לִי מֶסֶר מֵאֱלֹהִים עֲבוּרְךָ”‏.‏ עַל כֵּן הוּא קָם מִכֵּס מַלְכוּתוֹ.‏* 21  אָז שָׁלַח אֵהוּד אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְשָׁלַף אֶת הַחֶרֶב מִיְּרֵכוֹ הַיְּמָנִית וְתָקַע אוֹתָהּ בְּבִטְנוֹ.‏ 22  הַיָּדִית נִכְנְסָה פְּנִימָה אַחֲרֵי הַלַּהַב,‏ וְהַשֻּׁמָּן כִּסָּה אֶת הַלַּהַב,‏ כִּי הוּא לֹא שָׁלַף אֶת הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ,‏ וְהַצּוֹאָה יָצְאָה הַחוּצָה.‏ 23  אֵהוּד יָצָא דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת,‏* סָגַר מֵאֲחוֹרָיו אֶת דַּלְתוֹת הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג וְנָעַל אוֹתָן.‏ 24  אַחֲרֵי שֶׁעָזַב חָזְרוּ הַמְּשָׁרְתִים וְרָאוּ שֶׁדַּלְתוֹת הַחֶדֶר נְעוּלוֹת.‏ לָכֵן אָמְרוּ:‏ ”‏הוּא וַדַּאי עוֹשֶׂה אֶת צְרָכָיו* בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי הַקָּרִיר”‏.‏ 25  הֵם הִמְשִׁיכוּ לְחַכּוֹת עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ נְבוֹכִים,‏ אַךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶת דַּלְתוֹת הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג,‏ לָקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתְחוּ אוֹתָן וְרָאוּ אֶת אֲדוֹנָם מוּטָל מֵת עַל הָרִצְפָּה!‏* 26  בְּשָׁעָה שֶׁהִתְמַהְמְהוּ נִמְלַט אֵהוּד,‏ וְהוּא חָלַף עַל פְּנֵי הַפְּסִילִים*+ וְהִגִּיעַ בְּבִטְחָה אֶל שְׂעִירָה.‏ 27  בְּהַגִּיעוֹ תָּקַע בַּשּׁוֹפָר+ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם;‏+ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ מִן הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשָׁם.‏ 28  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ אַחֲרַי,‏ כִּי יְהֹוָה נָתַן אֶת אוֹיְבֵיכֶם,‏ אֶת הַמּוֹאָבִים,‏ בְּיַדְכֶם”‏.‏ לָכֵן הֵם יָרְדוּ אַחֲרָיו וְהִשְׁתַּלְּטוּ עַל נְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת שֶׁל הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לִבְלֹם אֶת הַמּוֹאָבִים,‏ וְלֹא נָתְנוּ לְאִישׁ לַעֲבֹר.‏ 29  בָּעֵת הַהִיא הֵם הָרְגוּ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מוֹאָבִים,‏+ כֻּלָּם חֲזָקִים וְגִבּוֹרֵי חַיִל;‏ אִישׁ מֵהֶם לֹא נִמְלַט.‏+ 30  וּמוֹאָב הֻכְנְעָה בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל;‏ וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה שְׁמוֹנִים שָׁנָה.‏+ 31  וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר+ בֶּן עֲנָת,‏ אֲשֶׁר הָרַג שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ מֵהַפְּלִשְׁתִּים+ בְּמַלְמַד הַבָּקָר;‏*+ גַּם הוּא הוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל.‏

הערות שוליים

או ”‏שליטי”‏.‏
או ”‏עד פתח חמת”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏מסופוטמיה”‏.‏
או ”‏מסופוטמיה”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏ארם”‏.‏
ככל הנראה מדובר בסוג של תשלום מס.‏
חרב בעלת להב חד משני צידיו.‏
אולי אמה קצרה באורך של כ־38 ס״מ.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או אולי ”‏המחצבות”‏.‏
או ”‏מכיסאו”‏.‏
או אולי ”‏פתח האוורור”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מסיך [‏מכסה]‏ הוא את רגליו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ארצה”‏.‏
או אולי ”‏המחצבות”‏.‏
מוט שבקצהו וו חד המשמש לדרבון בהמות.‏