שמואל א׳ 28:1-25
-
שאול הולך לבעלת אוב בעין דור (1–25)
כח בַּיָּמִים הָהֵם קִבְּצוּ הַפְּלִשְׁתִּים אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם לְהִלָּחֵם נֶגֶד יִשְׂרָאֵל.+ לָכֵן אָכִישׁ אָמַר לְדָוִד: ”יָדוּעַ לְךָ, כַּמּוּבָן, שֶׁאַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ תֵּצְאוּ אִתִּי לַקְּרָב”.+
2 אָמַר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: ”אַתָּה אָכֵן יוֹדֵעַ מָה יַעֲשֶׂה עַבְדְּךָ”. אָמַר אָכִישׁ לְדָוִד: ”מִשּׁוּם כָּךְ אֲמַנֶּה אוֹתְךָ לְשׁוֹמֵר הָרֹאשׁ הַקָּבוּעַ שֶׁלִּי”.*+
3 וּשְׁמוּאֵל כְּבָר מֵת, וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְאַבְּלוּ עָלָיו וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּרָמָה עִירוֹ.+ וְשָׁאוּל כְּבָר הֵסִיר אֶת בַּעֲלֵי הָאוֹב וְאֶת מַגִּידֵי הָעֲתִידוֹת מִן הָאָרֶץ.+
4 הַפְּלִשְׁתִּים הִתְקַבְּצוּ וְהָלְכוּ וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה בְּשׁוּנֵם.+ לָכֵן שָׁאוּל קִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הֵקִימוּ מַחֲנֶה בַּגִּלְבּוֹעַ.+
5 כַּאֲשֶׁר רָאָה שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים, פָּחַד וְלִבּוֹ נֶחְרַד מְאוֹד.+
6 אָמְנָם שָׁאוּל שָׁאַל אֶת פִּי יְהֹוָה,+ אַךְ יְהֹוָה לֹא עָנָה לוֹ, לֹא בַּחֲלוֹמוֹת וְלֹא בָּאוּרִים+ וְלֹא דֶּרֶךְ הַנְּבִיאִים.
7 לְבַסּוֹף אָמַר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו: ”מִצְאוּ לִי אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב,+ וְאֵלֵךְ לְהִתְיַעֵץ אִתָּהּ”. הֵשִׁיבוּ לוֹ עֲבָדָיו: ”הִנֵּה יֵשׁ אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר”.+
8 עַל כֵּן שָׁאוּל הִתְחַפֵּשׂ וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהָלַךְ אֶל הָאִשָּׁה בַּלַּיְלָה עִם שְׁנַיִם מֵאֲנָשָׁיו. הוּא אָמַר לָהּ: ”הַגִּידִי נָא לִי אֶת הֶעָתִיד כְּבַעֲלַת אוֹב,+ וְהַעֲלִי לִי אֶת מִי שֶׁאֹמַר לָךְ”.
9 אַךְ הָאִשָּׁה אָמְרָה לוֹ: ”אַתָּה לְלֹא סָפֵק יוֹדֵעַ מָה עָשָׂה שָׁאוּל, כֵּיצַד הֵסִיר אֶת בַּעֲלֵי הָאוֹב וְאֶת מַגִּידֵי הָעֲתִידוֹת מִן הָאָרֶץ.+ לָמָּה אַתָּה מְנַסֶּה לִטְמֹן לִי מַלְכֹּדֶת* כְּדֵי לְהָבִיא לְמוֹתִי?”+
10 וְשָׁאוּל נִשְׁבַּע לָהּ בִּיהֹוָה וְאָמַר: ”חַי יְהֹוָה, לֹא תִּהְיֶה בָּךְ כָּל אַשְׁמָה בָּעִנְיָן הַזֶּה!”
11 וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: ”אֶת מִי אַעֲלֶה לְךָ?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”הַעֲלִי לִי אֶת שְׁמוּאֵל”.
12 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת ”שְׁמוּאֵל”,*+ זָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמְרָה לְשָׁאוּל: ”לָמָּה רִמִּיתָ אוֹתִי? אַתָּה שָׁאוּל!”
13 אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: ”אַל תִּפְחֲדִי. אֲבָל מָה אַתְּ רוֹאָה?” הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה לְשָׁאוּל וְאָמְרָה: ”אֲנִי רוֹאָה מִישֶׁהוּ כְּמוֹ אֵל* עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ”.
14 הוּא מִיָּד שָׁאַל אוֹתָהּ: ”אֵיךְ הוּא נִרְאֶה?” וְהִיא אָמְרָה: ”אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה, וְהוּא לָבוּשׁ בִּמְעִיל”.+ אָז הֵבִין שָׁאוּל שֶׁזֶּהוּ ”שְׁמוּאֵל”, וְהוּא קַד אַפַּיִם אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה.
15 אָמַר ”שְׁמוּאֵל” לְשָׁאוּל: ”לָמָּה הִפְרַעְתָּ לִי בְּהַעֲלוֹתְךָ אוֹתִי?” הֵשִׁיב שָׁאוּל: ”אֲנִי בִּמְצוּקָה קָשָׁה. הַפְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי, וֶאֱלֹהִים סָר מִמֶּנִּי וְאֵינוֹ עוֹנֶה לִי עוֹד, לֹא דֶּרֶךְ הַנְּבִיאִים וְלֹא בַּחֲלוֹמוֹת;+ מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי קוֹרֵא לְךָ כְּדֵי שֶׁתּוֹדִיעַ לִי מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת”.+
16 אָמַר ”שְׁמוּאֵל”: ”לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת פִּי? הֲרֵי יְהֹוָה סָר מִמְּךָ+ וְהָפַךְ לְךָ לְאוֹיֵב!
17 יְהֹוָה יַעֲשֶׂה אֶת מָה שֶׁחָזָה בְּיָדִי: יְהֹוָה יִקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִיָּדְךָ וְיִתֵּן אוֹתָהּ לְאֶחָד מֵרֵעֶיךָ, לְדָוִד.+
18 הוֹאִיל וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה וְלֹא הוֹצֵאתָ לַפֹּעַל אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר נֶגֶד הָעֲמָלֵקִים,+ יְהֹוָה עוֹשֶׂה לְךָ זֹאת הַיּוֹם.
19 וִיהֹוָה יִתֵּן גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל וְגַם אוֹתְךָ בְּיַד הַפְּלִשְׁתִּים,+ וּמָחָר אַתָּה+ וּבָנֶיךָ+ תִּהְיוּ אִתִּי. וְגַם אֶת צְבָא יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יְהֹוָה בְּיַד הַפְּלִשְׁתִּים”.+
20 מִיָּד נָפַל שָׁאוּל מְלוֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וְהֵחֵל לְפַחֵד מְאוֹד בִּגְלַל דִּבְרֵי ”שְׁמוּאֵל”. וְלֹא נוֹתַר בּוֹ כּוֹחַ, כִּי לֹא אָכַל מָזוֹן כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה.
21 כַּאֲשֶׁר בָּאָה הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל וְרָאֲתָה שֶׁהוּא מְבֹהָל מְאוֹד, אָמְרָה לוֹ: ”הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלְךָ, וְשַׂמְתִּי נַפְשִׁי בְּכַפִּי*+ וְעָשִׂיתִי אֶת מָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂוֹת.
22 כָּעֵת הַקְשֵׁב נָא לְדִבְרֵי שִׁפְחָתְךָ. אָשִׂים לְפָנֶיךָ פַּת לֶחֶם, וֶאֱכֹל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מְעַט כּוֹחַ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ”.
23 אַךְ הוּא סֵרֵב וְאָמַר: ”לֹא אֹכַל”. אוּלָם עֲבָדָיו וְגַם הָאִשָּׁה הוֹסִיפוּ לְהַפְצִיר בּוֹ. לְבַסּוֹף שָׁמַע בְּקוֹלָם וְקָם מִן הָאָרֶץ וְיָשַׁב עַל הַמִּטָּה.
24 לָאִשָּׁה הָיָה עֵגֶל מְפֻטָּם בַּבַּיִת, וְלָכֵן שָׁחֲטָה* אוֹתוֹ מַהֵר וְלָקְחָה קֶמַח וְלָשָׁה בָּצֵק וְאָפְתָה אוֹתוֹ וְהֵכִינָה מִמֶּנּוּ מַצּוֹת.
25 הִיא הִגִּישָׁה אוֹתָם לְשָׁאוּל וְלַעֲבָדָיו, וְהֵם אָכְלוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן קָמוּ וְהָלְכוּ בַּלַּיְלָה.+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”שומר לראשי אשימך כל הימים”.
^ נה״מ, ”מתנקש בנפשי”.
^ או ”דמות שנראתה כשמואל”.
^ נה״מ, ”אלוהים”.
^ או ”וסיכנתי את חיי”.
^ או ”זבחה”.
