שמואל ב׳ 1:1-27
א אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל, כַּאֲשֶׁר חָזַר דָּוִד לְאַחַר שֶׁהֵבִיס* אֶת הָעֲמָלֵקִים, נִשְׁאַר דָּוִד יוֹמַיִם בְּצִקְלַג.+
2 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא אִישׁ מִמַּחֲנֵה שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרוּעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל דָּוִד, נָפַל אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה.
3 שָׁאַל אוֹתוֹ דָּוִד: ”מֵהֵיכָן אַתָּה בָּא?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלַטְתִּי”.
4 וְדָוִד שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה אֵרַע? אָנָּא סַפֵּר לִי”. וְהוּא אָמַר: ”הָעָם נָס מִן הַקְּרָב וְרַבִּים נָפְלוּ וּמֵתוּ. גַּם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ”.+
5 שָׁאַל דָּוִד אֶת הַבָּחוּר שֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת הַחֲדָשׁוֹת: ”אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּתוּ שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ?”
6 הֵשִׁיב הַבָּחוּר: ”בְּמִקְרֶה הָיִיתִי בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,+ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ, וְהַמֶּרְכָּבוֹת וְהַפָּרָשִׁים הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ.+
7 כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב וְרָאָה אוֹתִי, קָרָא לִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי, ’הִנְנִי!’
8 הוּא שָׁאַל אוֹתִי, ’מִי אַתָּה?’ וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ, ’עֲמָלֵקִי אֲנִי’.+
9 וְהוּא אָמַר, ’עֲמֹד נָא מֵעָלַי וְהָמֵת אוֹתִי, כִּי אֲנִי מִתְיַסֵּר עַד מְאוֹד, אַךְ עוֹדֶנִּי חַי’.*
10 לָכֵן נֶעֱמַדְתִּי מֵעָלָיו וְהֵמַתִּי אוֹתוֹ,+ כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יוּכַל לִחְיוֹת אַחֲרֵי שֶׁנָּפַל פָּצוּעַ. וְאָז לָקַחְתִּי אֶת הַכֶּתֶר* אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת הַצָּמִיד אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹ, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם הֵנָּה אֶל אֲדוֹנִי”.
11 בִּתְגוּבָה אָחַז דָּוִד בִּבְגָדָיו וְקָרַע אוֹתָם, וְכָךְ עָשׂוּ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ.
12 וְהֵם קוֹנְנוּ וּבָכוּ וְצָמוּ+ עַד הָעֶרֶב עַל שָׁאוּל, עַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, עַל עַם יְהֹוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל,+ כִּי נָפְלוּ בַּחֶרֶב.
13 שָׁאַל דָּוִד אֶת הַבָּחוּר שֶׁסִּפֵּר לוֹ אֶת הַחֲדָשׁוֹת: ”מֵהֵיכָן אַתָּה?” וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי בֵּן שֶׁל תּוֹשָׁב זָר, עֲמָלֵקִי”.
14 אָמַר לוֹ דָּוִד: ”אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדְךָ לַהֲרֹג אֶת מְשִׁיחַ יְהֹוָה?”+
15 קָרָא דָּוִד לְאַחַד הַבַּחוּרִים וְאָמַר: ”גַּשׁ וּפְגַע בּוֹ”. וְהוּא הִכָּה אוֹתוֹ וְהוּא מֵת.+
16 אָמַר אֵלָיו דָּוִד: ”דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ, כִּי פִּיךָ הֵעִיד נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, ’אֲנִי הֵמַתִּי אֶת מְשִׁיחַ יְהֹוָה’”.+
17 אָז קוֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ+
18 וְאָמַר כִּי יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יְהוּדָה אֶת הַקִּינָה הַקְּרוּיָה ”הַקֶּשֶׁת”, אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר:+
19 ”הַפְּאֵר,* יִשְׂרָאֵל, מוּטָל כְּחָלָל עַל בָּמוֹתֶיךָ.+
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים!
20 אַל תְּסַפְּרוּ זֹאת בְּגַת;+אַל תְּבַשְּׂרוּ זֹאת בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן,פֶּן יִשְׂמְחוּ בְּנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים,פֶּן יַעַלְזוּ בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.
21 הָרֵי הַגִּלְבּוֹעַ,+אַל יִהְיוּ עֲלֵיכֶם טַל אוֹ מָטָר,וְלֹא שָׂדוֹת הַמְּנִיבִים תְּרוּמוֹת קֹדֶשׁ,+כִּי שָׁם נִטְמָא מָגֵן גִּבּוֹרִים,מָגֵן שָׁאוּל אֵינוֹ נִמְשָׁח עוֹד בְּשֶׁמֶן.
22 מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב* גִּבּוֹרִים,קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָסוֹגָה לְאָחוֹר,+וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא שָׁבָה רֵיקָם.+
23 שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן,+ אֲהוּבִים וִיקָרִים* בְּחַיֵּיהֶם,וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרְדוּ.+
מְהִירִים מֵעֵיטִים הָיוּ,+חֲזָקִים מֵאֲרָיוֹת.+
24 בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּכוּ עַל שָׁאוּל,אֲשֶׁר הִלְבִּישְׁכֶן בְּשָׁנִי עִם קִשּׁוּטִים,אֲשֶׁר שָׂם עִטּוּרֵי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.
25 אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים בַּקְּרָב!
יְהוֹנָתָן מוּטָל כְּחָלָל עַל בָּמוֹתֶיךָ!+
26 צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן;יָקָר הָיִיתָ לִי מְאוֹד.+
נִפְלָאָה הָיְתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.+
27 אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִיםוְאָבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה!”
הערות שוליים
^ או ”הכה”.
^ או ”כי כל נפשי עדיין בי”.
^ או ”נזר”.
^ או ”תפארת; יופי”.
^ או ”שומן”.
^ או ”נעימים”.
