שמואל ב׳ 10:1-19
-
הניצחונות על בני עמון וארם (1–19)
י מְאֻחָר יוֹתֵר מֵת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן,+ וּבְנוֹ חָנוּן מָלַךְ תַּחְתָּיו.+
2 אָמַר דָּוִד: ”אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כְּפִי שֶׁעָשָׂה אָבִיו חֶסֶד אִתִּי”. לָכֵן דָּוִד שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו כְּדֵי לְנַחֲמוֹ עַל מוֹת אָבִיו. אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ עַבְדֵי דָּוִד אֶל אַרְצָם שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן,
3 אָמְרוּ שָׂרֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדוֹנָם: ”הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁמְּכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּשָׁלְחוֹ אֵלֶיךָ מְנַחֲמִים? הַאִם לֹא כְּדֵי לַחְקֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהַפִּילָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ?”
4 לְפִיכָךְ חָנוּן לָקַח אֶת עַבְדֵי דָּוִד וְגִלֵּחַ אֶת חֲצִי זְקָנָם+ וְחָתַךְ אֶת בִּגְדֵיהֶם לְחֵצִי עַד אֲחוֹרֵיהֶם וְשִׁלֵּחַ אוֹתָם מִשָּׁם.
5 כַּאֲשֶׁר דֻּוַּח הַדָּבָר לְדָוִד, מִיָּד שָׁלַח אֲנָשִׁים לִקְרָאתָם, כִּי הָאֲנָשִׁים הֻשְׁפְּלוּ עַד מְאוֹד; אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: ”הִשָּׁאֲרוּ בִּירִיחוֹ+ עַד שֶׁיִּצְמַח זְקַנְכֶם, וְאָז תָּשׁוּבוּ”.
6 וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ שֶׁנִּבְאַשׁ רֵיחָם בְּעֵינֵי דָּוִד, וְלָכֵן בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלְחוּ וְשָׂכְרוּ אֲרַמִּים מִבֵּית רְחוֹב+ וַאֲרַמִּים מִצּוֹבָה,+ עֶשְׂרִים אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים; וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה,+ עִם אֶלֶף אִישׁ; וּמֵאִישׁ טוֹב,* שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.+
7 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ דָּוִד, שָׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֶת כָּל הַצָּבָא, לְרַבּוֹת לוֹחֲמָיו הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר.+
8 וּבְנֵי עַמּוֹן יָצְאוּ וְהִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי בְּפֶתַח שַׁעַר הָעִיר בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲרַמִּים מִצּוֹבָה וּמֵרְחֹב, יַחַד עִם אִישׁ טוֹב* וּמַעֲכָה, הָיוּ לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ.
9 כַּאֲשֶׁר רָאָה יוֹאָב שֶׁהַכּוֹחוֹת הַמִּסְתַּעֲרִים בָּאִים נֶגְדּוֹ מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר, בָּחַר כַּמָּה מִן הַחַיָּלִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל וְהִצִּיב אוֹתָם בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי לִקְרַאת הָאֲרַמִּים.+
10 אֶת יֶתֶר הָעָם שָׂם תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל* אֲבִישַׁי אָחִיו,+ עַל מְנַת לְהַצִּיבָם בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן.+
11 הוּא אָמַר: ”אִם הָאֲרַמִּים יִהְיוּ חֲזָקִים מִדַּי עֲבוּרִי, עָלֶיךָ לָבוֹא לְעֶזְרָתִי; אַךְ אִם בְּנֵי עַמּוֹן יִהְיוּ חֲזָקִים מִדַּי עֲבוּרְךָ, אָבוֹא אֲנִי לְעֶזְרָתְךָ.
12 נִהְיֶה חֲזָקִים וְאַמִּיצִים+ לְמַעַן עַמֵּנוּ וּלְמַעַן עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וִיהֹוָה יַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו”.+
13 וְיוֹאָב וַאֲנָשָׁיו הִתְקַדְּמוּ לִקְרַאת הָאֲרַמִּים בַּקְּרָב, וְהֵם נָסוּ מִפָּנָיו.+
14 כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי עַמּוֹן שֶׁנָּסוּ הָאֲרַמִּים, הֵם נָסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי וְנִכְנְסוּ אֶל הָעִיר. אַחֲרֵי כֵן חָזַר יוֹאָב מִבְּנֵי עַמּוֹן וּבָא אֶל יְרוּשָׁלַיִם.
15 כַּאֲשֶׁר רָאוּ הָאֲרַמִּים שֶׁהֵם הוּבְסוּ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם הִתְאַרְגְּנוּ מֵחָדָשׁ.+
16 וַהֲדַדְעֶזֶר+ שָׁלַח לִקְרֹא לָאֲרַמִּים אֲשֶׁר בְּאֵזוֹר הַנָּהָר,*+ וְהֵם בָּאוּ אֶל חֵילָם, וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל הֲדַדְעֶזֶר עָמַד בְּרֹאשָׁם.
17 לְאַחַר שֶׁדֻּוַּח עַל כָּךְ לְדָוִד, מִיָּד אָסַף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָא אֶל חֵילָם. וְהָאֲרַמִּים הִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי לִקְרַאת דָּוִד וְנִלְחֲמוּ בּוֹ.+
18 אַךְ הָאֲרַמִּים נָסוּ מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְדָוִד הָרַג מִן הָאֲרַמִּים שְׁבַע מֵאוֹת רַכָּבִים וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וְהוּא הִכָּה אֶת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאָם, אֲשֶׁר מֵת שָׁם.+
19 כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל הַמְּלָכִים, עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר, שֶׁהֵם הוּבְסוּ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, מִיָּד עָשׂוּ שָׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל וְהָפְכוּ לִנְתִינֵיהֶם;+ וְהָאֲרַמִּים פָּחֲדוּ לַעֲזֹר שׁוּב לִבְנֵי עַמּוֹן.
הערות שוליים
^ איש טוב — שמה של ממלכה אשר מיקומה אינו ידוע כיום. אפשרות נוספת: ”ומאנשי טוב, שנים עשר אלף איש”.
^ ראה פסוק 6, הערת שוליים.
^ נה״מ, ”ביד”.
^ כלומר, נהר פרת.
