שמואל ב׳ 18:1-33
יח אַחֲרֵי כֵן מָנָה דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת.+
2 וְדָוִד שָׁלַח אֶת שְׁלִישׁ הָעָם תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל* יוֹאָב,+ שְׁלִישׁ תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל אָחִיו שֶׁל יוֹאָב, אֲבִישַׁי+ בֶּן צְרוּיָה,+ וּשְׁלִישׁ תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל אִתַּי+ הַגִּתִּי. וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל הָעָם: ”גַּם אֲנִי אֵצֵא אִתְּכֶם”.
3 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”לֹא תֵּצֵא,+ כִּי אִם נָנוּס לֹא יִהְיֶה לָהֶם אִכְפַּת מֵאִתָּנוּ;* וְאִם חֵצִי מֵאִתָּנוּ יָמוּתוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם אִכְפַּת מֵאִתָּנוּ, כִּי אַתָּה שָׁוֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מֵאִתָּנוּ.+ לָכֵן מוּטָב שֶׁתִּשְׁלַח לָנוּ עֶזְרָה מִן הָעִיר”.
4 אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: ”אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה”. לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ עָמַד לְיַד שַׁעַר הָעִיר, וְכָל הָעָם יָצְאוּ בְּמֵאוֹת וּבַאֲלָפִים.
5 וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה עַל יוֹאָב וְעַל אֲבִישַׁי וְעַל אִתַּי: ”הֱיוּ עֲדִינִים לְמַעֲנִי עִם אַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר”.+ וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַשָּׂרִים בַּאֲשֶׁר לְאַבְשָׁלוֹם.
6 הָעָם יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל, וְהַקְּרָב נִטַּשׁ בְּיַעַר אֶפְרַיִם.+
7 שָׁם הוּבְסוּ עַם יִשְׂרָאֵל+ עַל־יְדֵי עַבְדֵי דָּוִד,+ וְהַמַּכָּה הָיְתָה גְּדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא — עֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ.
8 הַקְּרָב נָפוֹץ עַל פְּנֵי כָּל הָאֵזוֹר, וְהַיַּעַר אָכַל בָּעָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא.
9 לְבַסּוֹף מָצָא אֶת עַצְמוֹ אַבְשָׁלוֹם מוּל עַבְדֵי דָּוִד. אַבְשָׁלוֹם רָכַב עַל פֶּרֶד, וְהַפֶּרֶד עָבַר תַּחַת עֲנָפָיו הֶעָבִים שֶׁל אִילָן גָּדוֹל, וְרֹאשׁוֹ נִתְפַּס בָּעֵץ הַגָּדוֹל וְהוּא נִתְלָה בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּשָׁעָה שֶׁהַפֶּרֶד אֲשֶׁר עָלָיו רָכַב הִמְשִׁיךְ הָלְאָה.
10 וְאִישׁ אֶחָד רָאָה זֹאת וְאָמַר לְיוֹאָב:+ ”הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלוֹם תָּלוּי בְּאִילָן גָּדוֹל”.
11 הֵשִׁיב יוֹאָב לָאִישׁ שֶׁסִּפֵּר לוֹ עַל כָּךְ: ”אִם רָאִיתָ זֹאת, מַדּוּעַ לֹא הִכֵּיתָ אוֹתוֹ שָׁם אַרְצָה? הָיִיתִי אָז נוֹתֵן לְךָ בְּשִׂמְחָה עֶשֶׂר יְחִידוֹת כֶּסֶף וַחֲגוֹרָה אַחַת”.
12 אַךְ הָאִישׁ אָמַר אֶל יוֹאָב: ”גַּם אִם הָיוּ נוֹתְנִים לִי* אֶלֶף יְחִידוֹת כֶּסֶף, לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי בְּבֶן הַמֶּלֶךְ, כִּי שָׁמַעְנוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מְצַוֶּה עָלֶיךָ וְעַל אֲבִישַׁי וְעַל אִתַּי, ’כָּל אֶחָד מִכֶּם, שִׁמְרוּ עַל אַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר’.+
13 אִם לֹא הָיִיתִי מְצַיֵּת וְהָיִיתִי נוֹטֵל אֶת חַיָּיו,* הַדָּבָר לֹא הָיָה נִסְתָּר מִן הַמֶּלֶךְ, וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ מֵגֵן עָלַי”.
14 הֵגִיב יוֹאָב וְאָמַר: ”לֹא אֲבַזְבֵּז עוֹד אֶת זְמַנִּי אִתְּךָ!” וְהוּא לָקַח שָׁלוֹשׁ יְתֵדוֹת* בְּיָדוֹ וְתָקַע אוֹתָן בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים בְּלֵב הָאִילָן הַגָּדוֹל.
15 וְאָז בָּאוּ עֲשָׂרָה מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ שֶׁל יוֹאָב וְהִכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם עַד שֶׁמֵּת.+
16 וְיוֹאָב תָּקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהָעָם שָׁב מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; יוֹאָב קָרָא לָהֶם לַעֲצֹר.
17 הֵם לָקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר גָּדוֹל בַּיַּעַר וְהִצִּיבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאוֹד.+ וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.
18 וְאַבְשָׁלוֹם, בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים, לָקַח וְהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַצֵּבָה בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ,+ כִּי אָמַר: ”אֵין לִי בֵּן לְשַׁמֵּר אֶת זִכְרוֹן שְׁמִי”.+ לְפִיכָךְ הוּא קָרָא לַמַּצֵּבָה עַל שְׁמוֹ, וְהִיא נִקְרֵאת יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
19 וַאֲחִימַעַץ+ בֶּן צָדוֹק אָמַר: ”הָנַח נָא לִי לָרוּץ וּלְבַשֵּׂר לַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, כִּי הֶעֱנִיק לוֹ יְהֹוָה צֶדֶק וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִיַּד אוֹיְבָיו”.+
20 אַךְ יוֹאָב אָמַר לוֹ: ”לֹא תִּהְיֶה נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרָה הַיּוֹם. תּוּכַל לָשֵׂאת בְּשׂוֹרָה בְּיוֹם אַחֵר, אֲבָל הַיּוֹם לֹא תְּבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה, כִּי בֶּן הַמֶּלֶךְ מֵת”.+
21 אָז אָמַר יוֹאָב לַכּוּשִׁי:+ ”לֵךְ, סַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת מָה שֶׁרָאִיתָ”. וְהַכּוּשִׁי הִשְׁתַּחֲוָה לְיוֹאָב וְרָץ.
22 וַאֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק אָמַר שׁוּב לְיוֹאָב: ”יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה, אָנָּא הָנַח גַּם לִי לָרוּץ מֵאֲחוֹרֵי הַכּוּשִׁי”. אַךְ יוֹאָב אָמַר: ”לָמָּה תָּרוּץ, בְּנִי, וְאֵין כָּל בְּשׂוֹרָה בְּפִיךָ?”
23 בְּכָל זֹאת, הוּא אָמַר: ”יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה, הָנַח לִי לָרוּץ”. לְפִיכָךְ יוֹאָב אָמַר לוֹ: ”רוּץ!” וַאֲחִימַעַץ רָץ דֶּרֶךְ כִּכַּר הַיַּרְדֵּן* וּלְבַסּוֹף עָבַר אֶת הַכּוּשִׁי.
24 וְדָוִד יָשַׁב בֵּין שְׁנֵי שַׁעֲרֵי הָעִיר,+ וְהַצּוֹפֶה+ עָלָה אֶל גַּג הַשַּׁעַר שֶׁבַּחוֹמָה. הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ.
25 קָרָא הַצּוֹפֶה וְאָמַר זֹאת לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: ”אִם הוּא לְבַדּוֹ, יֵשׁ בְּשׂוֹרָה בְּפִיו”. בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב,
26 רָאָה הַצּוֹפֶה אִישׁ אַחֵר רָץ. קָרָא הַצּוֹפֶה אֶל הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר: ”הִנֵּה אִישׁ נוֹסָף רָץ לְבַדּוֹ!” אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”גַּם הוּא מֵבִיא עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה”.
27 וְהַצּוֹפֶה אָמַר: ”אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאִישׁ הָרִאשׁוֹן רָץ כְּמוֹ אֲחִימַעַץ+ בֶּן צָדוֹק”, אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”אִישׁ טוֹב הוּא, וְהוּא מֵבִיא עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה”.
28 אָז קָרָא אֲחִימַעַץ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”הַכֹּל בְּסֵדֶר!” וְהוּא הִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אַרְצָה. הוּא אָמַר: ”בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הִכְנִיעַ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָרְדוּ* בַּאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!”+
29 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר: ”הֲשָׁלוֹם לְאַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר?” וַאֲחִימַעַץ אָמַר: ”רָאִיתִי אֶת הַהֲמֻלָּה הַגְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר שָׁלַח יוֹאָב אֶת עֶבֶד הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַבְדְּךָ, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי מָה קָרָה”.+
30 אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”סוּר הַצִּדָּה, עֲמֹד כָּאן”. וְהוּא סָר הַצִּדָּה וְעָמַד שָׁם.
31 אָז הִגִּיעַ הַכּוּשִׁי,+ וְהַכּוּשִׁי אָמַר: ”יְקַבֵּל נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת: הַיּוֹם הֶעֱנִיק לְךָ יְהֹוָה צֶדֶק וְשִׁחְרֵר אוֹתְךָ מִיַּד כָּל מִי שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ”.+
32 שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַכּוּשִׁי: ”הֲשָׁלוֹם לְאַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר?” וְהַכּוּשִׁי אָמַר: ”יִהְיוּ כְּמוֹ הַבָּחוּר הַצָּעִיר כָּל אוֹיְבֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכָל מִי שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ כְּדֵי לִפְגֹּעַ בְּךָ!”+
33 הַדָּבָר זִעְזֵעַ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא עָלָה אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג מֵעַל הַשַּׁעַר וּבָכָה וְאָמַר בְּעוֹדוֹ הוֹלֵךְ: ”בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי, בְּנִי אַבְשָׁלוֹם! מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי אֲנִי מֵת בִּמְקוֹמְךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי, בְּנִי!”+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”ביד”.
^ נה״מ, ”לא ישימו אלינו לב”.
^ נה״מ, ”וְלוּ אנוכי שוקל על כפיי”.
^ או ”אילו נהגתי בבוגדנות כלפי נפשו”.
^ או אולי ”חיצים; חניתות”. נה״מ, ”שבטים”.
^ נה״מ, ”הכיכר”.
^ נה״מ, ”נשאו את ידם”.
