תהלים 107‏:1‏-43

  • הודו לאלוהים על נפלאותיו

    • הוא הדריכם בדרך הנכונה ‏(‏7‏)‏

    • השקה את הצמאים והשביע את הרעבים ‏(‏9‏)‏

    • הוציאם מחושך ‏(‏14‏)‏

    • שלח את דברו לרפאם ‏(‏20‏)‏

    • הוא מגן על האביונים מדיכוי ‏(‏41‏)‏

קז  הוֹדוּ לִיהֹוָה,‏ כִּי טוֹב הוּא;‏+לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.‏+   יֹאמְרוּ זֹאת גְּאוּלֵי יְהֹוָה,‏אֵלֶּה אֲשֶׁר גָּאַל מִיַּד* הַצּוֹרֵר,‏+   אֲשֶׁר קִבֵּץ מִן הָאֲרָצוֹת,‏+מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב,‏*מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם.‏+   הֵם תָּעוּ בַּמִּדְבָּר,‏ בַּיְּשִׁימוֹן;‏לֹא מָצְאוּ דֶּרֶךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר בָּהּ יָכְלוּ לְהִתְגּוֹרֵר.‏   רְעֵבִים וְגַם צְמֵאִים הָיוּ;‏הִתְעַלְּפוּ* מִתְּשִׁישׁוּת.‏   הֵם הוֹסִיפוּ לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה בְּצָרָתָם;‏+מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוּא הִצִּילָם.‏+   הוּא הִדְרִיכָם בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה+כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל עִיר אֲשֶׁר בָּהּ יָכְלוּ לְהִתְגּוֹרֵר.‏+   יוֹדוּ לִיהֹוָה+ עַל חַסְדּוֹוְעַל נִפְלְאוֹתָיו לְמַעַן בְּנֵי הָאָדָם.‏+   כִּי הִשְׁקָה אֶת הַצְּמֵאִים*וּמִלֵּא אֶת הָרְעֵבִים* בִּדְבָרִים טוֹבִים.‏+ 10  הָיוּ שֶׁחָיוּ בְּחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת,‏*אֲסִירִים מְעֻנִּים הַנְּתוּנִים בְּבַרְזֶלִים.‏ 11  כִּי מָרְדוּ בִּדְבַר הָאֵל;‏נֵאֲצוּ אֶת עֲצַת הָעֶלְיוֹן.‏+ 12  לָכֵן הוּא הִכְנִיעַ אֶת לִבָּם בִּקְשָׁיִים;‏+הֵם כָּשְׁלוּ,‏ וְלֹא הָיָה לָהֶם עוֹזֵר.‏ 13  הֵם זָעֲקוּ לְעֶזְרַת יְהֹוָה בְּצָרָתָם;‏מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוּא הוֹשִׁיעָם.‏ 14  הוּא הוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת,‏*וְאֶת כַּבְלֵיהֶם נִתֵּק.‏+ 15  יוֹדוּ לִיהֹוָה עַל חַסְדּוֹ+וְעַל נִפְלְאוֹתָיו לְמַעַן בְּנֵי הָאָדָם.‏ 16  כִּי שָׁבַר אֶת דַּלְתוֹת הַנְּחֹשֶׁתוְגָדַע אֶת בְּרִיחֵי הַבַּרְזֶל.‏+ 17  אֱוִילִים הָיוּ הֵם וְסָבְלוּ+בְּשֶׁל פִּשְׁעֵיהֶם וַעֲווֹנוֹתֵיהֶם.‏+ 18  אִבְּדוּ אֶת תַּאֲבוֹנָם לְכָל מָזוֹן;‏*הִגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.‏ 19  הֵם זָעֲקוּ לְעֶזְרַת יְהֹוָה בְּצָרָתָם;‏מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוּא הוֹשִׁיעָם.‏ 20  שָׁלַח דְּבָרוֹ וְרִפֵּא אוֹתָם+וּמִלֵּט אוֹתָם מִן הַבּוֹרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְכוּדִים בָּהֶם.‏ 21  יוֹדוּ לִיהֹוָה עַל חַסְדּוֹוְעַל נִפְלְאוֹתָיו לְמַעַן בְּנֵי הָאָדָם.‏ 22  וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תּוֹדָה+וְיַכְרִיזוּ עַל מַעֲשָׂיו בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה.‏ 23  יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת,‏הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם עַל מֶרְחֲבֵי הַמַּיִם,‏+ 24  הֵם רָאוּ אֶת מַעֲשֵׂי יְהֹוָהוְאֶת נִפְלְאוֹתָיו בַּמְּצוּלוֹת;‏+ 25  כֵּיצַד בִּדְבָרוֹ נֵעוֹרָה רוּחַ סְעָרָה+וּמְרִימָה אֶת גַּלֵּי הַיָּם.‏ 26  הֵם עוֹלִים אֶל הַשָּׁמַיִם;‏יוֹרְדִים מַטָּה אֶל הַמַּעֲמַקִּים.‏ אֹמֶץ לִבָּם נָמוֹג* בְּשֶׁל הָאָסוֹן הָעוֹמֵד לָבוֹא.‏ 27  הֵם מִסְתַּחְרְרִים וּמִטַּלְטְלִים כְּשִׁכּוֹר,‏וְכָל כִּשּׁוּרֵיהֶם מִתְגַּלִּים כְּחַסְרֵי תּוֹעֶלֶת.‏+ 28  אָז הֵם צוֹעֲקִים אֶל יְהֹוָה בְּצָרָתָם,‏+וּמִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוּא מַצִּילָם.‏ 29  הוּא מַרְגִּיעַ אֶת הַסְּעָרָה;‏גַּלֵּי הַיָּם שׁוֹקְטִים.‏+ 30  הֵם שְׂמֵחִים כַּאֲשֶׁר הַלָּלוּ רוֹגְעִים,‏וְהוּא מוֹבִילָם אֶל מְחוֹז* חֶפְצָם.‏ 31  יוֹדוּ לִיהֹוָה עַל חַסְדּוֹוְעַל נִפְלְאוֹתָיו לְמַעַן בְּנֵי הָאָדָם.‏+ 32  יְרוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל הָעָם,‏+וּבְמוֹעֶצֶת* הַזְּקֵנִים יְהַלְּלוּהוּ.‏ 33  הוֹפֵךְ הוּא נְהָרוֹת לְמִדְבָּרוּמַעַיְנוֹת מַיִם לַאֲדָמָה צְחִיחָה,‏+ 34  אֶרֶץ פּוֹרִיָּה לְאַדְמַת מְלֵחָה,‏+בְּשֶׁל רִשְׁעוּתָם שֶׁל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ.‏ 35  הוֹפֵךְ אֶת הַמִּדְבָּר לַאֲגַם מַיִם,‏*וְאֶרֶץ יְבֵשָׁה לְמַעַיְנוֹת מַיִם.‏+ 36  הוּא מוֹשִׁיב שָׁם אֶת הָרְעֵבִים,‏+לְמַעַן יָקִימוּ עִיר אֲשֶׁר בָּהּ יוּכְלוּ לְהִתְגּוֹרֵר.‏+ 37  הֵם זוֹרְעִים שָׂדוֹת וְנוֹטְעִים כְּרָמִים+הַמְּנִיבִים יְבוּל שׁוֹפֵעַ פְּרִי.‏+ 38  מְבָרֵךְ הוּא אוֹתָם וְהֵם מִתְרַבִּים מְאוֹד;‏אֵינוֹ מֵנִיחַ לְבַהֲמוֹתֵיהֶם לְהִתְמַעֵט.‏+ 39  אַךְ הֵם שׁוּב מִתְמַעֲטִים וּמֻשְׁפָּלִיםבְּשֶׁל דִּכּוּי,‏ אָסוֹן וְיָגוֹן.‏ 40  הוּא שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נִכְבָּדִיםוּמַתְעֶה אוֹתָם בִּשְׁמָמָה נְטוּלַת דְּרָכִים.‏+ 41  אַךְ הוּא מֵגֵן* עַל הָאֶבְיוֹנִים מִדִּכּוּי+וּמַרְבֶּה כְּצֹאן אֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם.‏ 42  הַיְּשָׁרִים רוֹאִים זֹאת וּשְׂמֵחִים;‏+אַךְ כָּל אַנְשֵׁי הָעַוְלָה אֵינָם פּוֹצִים פֶּה.‏*+ 43  כָּל חָכָם יָשִׂים לֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה+וְיִשְׁקֹל הֵיטֵב אֶת חַסְדֵי יְהֹוָה.‏+

הערות שוליים

או ”‏מכוחו של”‏.‏
או ”‏מהזריחה ומהשקיעה”‏.‏
או ”‏התעלפה נפשם”‏.‏
או ”‏את הנפש היבשה”‏.‏
או ”‏את הנפש הרעבה”‏.‏
או ”‏עלטה כבדה”‏.‏
או ”‏עלטה כבדה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏כל אוכל תתעב נפשם”‏.‏
או ”‏נפשם נמוגה”‏.‏
או ”‏נמל”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מושב”‏.‏
או ”‏לאגמי מים אשר בהם קני סוף”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וישגב”‏,‏ שם אותם במקום גבוה,‏ כלומר בלתי נגיש.‏
או ”‏סוגרים את פיהם”‏.‏