תהלים 139:1-24
לַמְּנַצֵּחַ. מֵאֵת דָּוִד. מִזְמוֹר.
קלט יְהֹוָה, בָּחַנְתָּ אוֹתִי הֵיטֵב, וְאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי.+
2 אַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי אֲנִי יוֹשֵׁב וּמָתַי אֲנִי קָם.+
אַתָּה מַבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתַי מֵרָחוֹק.+
3 אַתָּה מִתְבּוֹנֵן* בִּי בְּלֶכְתִּי בַּדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבִי;אֶת כָּל דְּרָכַי אַתָּה מַכִּיר.+
4 אֵין מִלָּה עַל לְשׁוֹנִי,אַךְ הִנֵּה, יְהֹוָה, אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ אוֹתָהּ הֵיטֵב.+
5 מֵאָחוֹר וּמִלְּפָנִים אַתָּה מַקִּיף אוֹתִי;וְאַתָּה מַנִּיחַ עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ.
6 יֶדַע כָּזֶה נִבְצָר מֵהֲבָנָתִי.*
נִשְׂגָּב הוּא מִמֶּנִּי.*+
7 לְאָן אֶמָּלֵט מֵרוּחֲךָ,וּלְאָן אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ?+
8 אִם אֶנְסֹק לַשָּׁמַיִם, שָׁם תִּהְיֶה,וְאִם בַּשְּׁאוֹל* אַצִּיעַ אֶת מִטָּתִי, הִנֵּה שָׁם תִּהְיֶה.+
9 אִם אָעוּף בְּכַנְפֵי הַשַּׁחַרלִשְׁכֹּן בַּיָּם הָרָחוֹק מִכֹּל,
10 גַּם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִיוִימִינְךָ תֹּאחַז בִּי.+
11 אִם אֹמַר: ”אָכֵן חֹשֶׁךְ יַסְתִּירֵנִי!”
אֲזַי הַלַּיְלָה סְבִיבִי יַהֲפֹךְ לְאוֹר.
12 גַּם הַחֹשֶׁךְ לֹא יִהְיֶה חָשׁוּךְ מִדַּי עֲבוּרְךָ,וְהַלַּיְלָה יִהְיֶה בָּהִיר כַּיּוֹם;+הַחֲשֵׁכָה הִיא כְּאוֹר לְךָ.+
13 כִּי אַתָּה יָצַרְתָּ אֶת כִּלְיוֹתַי;סוֹכַכְתָּ עָלַי* בְּרֶחֶם אִמִּי.+
14 אֲנִי מְהַלֵּל אוֹתְךָ כִּי נוֹצַרְתִּי בְּאֹרַח פִּלְאִי וּמְעוֹרֵר יִרְאָה.+
נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ,+וַאֲנִי יוֹדֵעַ* זֹאת הֵיטֵב.
15 לֹא נִסְתְּרוּ מִמְּךָ עַצְמוֹתַיכַּאֲשֶׁר נַעֲשֵׂיתִי בַּסֵּתֶר,כַּאֲשֶׁר נִרְקַמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ.+
16 עֵינֶיךָ רָאוּנִי עוֹד בִּהְיוֹתִי עֻבָּר;בְּסִפְרְךָ נִכְתְּבוּ כָּל אֵיבָרָיובַּאֲשֶׁר לַיָּמִים שֶׁבָּהֶם נוֹצְרוּ,בְּטֶרֶם הָיָה קַיָּם אֶחָד מֵהֶם.
17 עַל כֵּן מָה יְקָרוֹת לִי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ!+
אֱלֹהִים, מָה עָצוּם כָּל מִסְפָּרָן!+
18 אִם אֲנַסֶּה לִסְפֹּר אוֹתָן, יִרְבּוּ הֵן מִגַּרְגִּירֵי הַחוֹל.+
בַּהֲקִיצִי, עוֹדִי עִמְּךָ.*+
19 אֱלֹהִים, לוּ רַק תִּקְטֹל אֶת הָרְשָׁעִים!+
אָז יָסוּרוּ מִמֶּנִּי אַנְשֵׁי דָּמִים,*
20 הַמְּדַבְּרִים נֶגְדְּךָ בְּכַוָּנָה רָעָה;*צוֹרְרֶיךָ הֵם, הַנּוֹשְׂאִים שִׁמְךָ לַשָּׁוְא.+
21 הַאִם אֵינִי שׂוֹנֵא אֶת שׂוֹנְאֶיךָ, יְהֹוָה,+וְסוֹלֵד מִן הַמִּתְקוֹמְמִים נֶגְדְּךָ?+
22 רַק שִׂנְאָה יֵשׁ בִּי כְּלַפֵּיהֶם;+לְאוֹיְבִים הֵם הָיוּ לִי.
23 בְּחַן אוֹתִי הֵיטֵב, אֱלֹהִים, וְדַע אֶת לְבָבִי.+
בְּדֹק אוֹתִי, וְדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתַי הַמַּטְרִידוֹת.*+
24 רְאֵה אִם יֵשׁ בִּי דֶּרֶךְ מַזִּיקָה,+וְהַנְחֵנִי+ בְּדֶרֶךְ הַנֶּצַח.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”זֵרִיתָ”, מדדת.
^ או ”מפליא; מדהים מדי עבורי”.
^ או ”נשגב מבינתי”.
^ או אולי ”ארגת אותי”.
^ או ”ונפשי יודעת”.
^ או אולי ”עדיין אוסיף לספור אותן”.
^ או ”האנשים האלימים”.
^ או ”לפי מחשבתם; רעיונם”.
^ או ”את דאגותיי”.
