עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מתוך אוצר הארכיון

מאוחדים במדינה מפולגת

מאוחדים במדינה מפולגת

 משנת 1948 ועד תחילת שנות ה־90 הונהגה בדרום אפריקה מדיניות אפרטהייד.‏ a במהלך תקופה זו אנשים רבים הפלו אחרים לרעה על רקע גזעי.‏ קאלי,‏ שהוגדר בתקופת האפרטהייד כ”‏צבעוני”‏ (‏מעורב מבחינה אתנית)‏,‏ נזכר:‏ ”‏גם הלא־לבנים הפלו זה את זה לרעה”‏.‏

 עדי־יהוה בדרום אפריקה באים משלל רקעים אתניים.‏ איך הם התמודדו עם האפרטהייד,‏ ואילו לקחים אפשר להפיק מפרק זה בהיסטוריה שלהם?‏

סכנות בצל האפרטהייד

 אלה שהתנגדו להפרדה הגזעית בדרום אפריקה מחו נגד מדיניות המשטר הקיים.‏ רבים מהמוחים נאסרו בידי השלטונות,‏ וחלקם אף נהרגו.‏ אולם תנועת ההתנגדות צברה תאוצה ונעשתה אלימה יותר ויותר.‏ לעומת זאת,‏ עדי־יהוה צייתו לחוק ולא לקחו חלק במחאות או בניסיונות לביצוע הפיכה שלטונית.‏ כך הם חיקו את המשיחיים מהמאה הראשונה,‏ אשר המשיכו ’‏להיכנע לסמכויות הנעלות’‏ (‏רומים י״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏

 פעמים רבות הופעלו על עדי־יהוה לחצים להפר את עמדתם הניטרלית ולתפוס צד במחלוקת.‏ אבל כניעה ללחצים האלה הייתה למעשה גורמת להם לתמוך בעימותים פוליטיים אלימים,‏ או אפילו להילחם נגד אחיהם לאמונה.‏ לדוגמה,‏ ”‏במהלך המהומות של 1976,‏ תלמידי תיכון רבים הוכרחו להצטרף למחאות פוליטיות”‏,‏ מסבירה טמבסי.‏ ”‏רבים מהמפגינים הצעירים עברו מבית לבית בניסיון לגייס להפגנות תלמידים נוספים.‏ אם סירבת,‏ הם היו עלולים לשרוף לך את הבית או להכות אותך למוות”‏.‏ מנהיג מאחת ממפלגות האופוזיציה אמר לאח ששמו תאופילוס:‏ ”‏אחרי שנביס את האדם הלבן נבוא להרוג אותך,‏ כי לא נלחמת בשביל המדינה שלך”‏.‏

להתאסף יחד במדינה מפולגת

 האפרטהייד בדרום אפריקה גרם לקשיים רבים,‏ ולמרות זאת האחים שם המשיכו לשרת את יהוה ולהתאסף יחד (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אחים רבים סבלו מעוני בגלל המצב במדינה,‏ ולכן חלק מהקהילות לא יכלו לבנות לעצמן אולמי מלכות.‏ b ”‏במשך שנים נאלצנו לשכור אולמות שהיו במצב גרוע ביותר”‏,‏ אומר אנבר.‏ ”‏לכן אבי הציע שנשתמש בביתנו כדי לקיים את אסיפות הקהילה.‏ פעמיים בשבוע הבית שלנו הפך לאולם מלכות,‏ והצטופפו בו לפעמים יותר מ־100 איש באסיפה אחת.‏ אחרי האסיפות הגשנו לא פעם כיבוד ונהנינו מחברת האחים”‏.‏

אחים שחורים ולבנים מתאספים יחד,‏ אפריל 1950

כינוס בין־גזעי באצטדיון ראנד,‏ יוהנסבורג,‏ 1980

 הנסיבות המאתגרות הכריחו את האחים לחשוב על דרכים יצירתיות להתגבר על הקשיים שיצר משטר האפרטהייד.‏ בפרובינציית לימפופו,‏ למשל,‏ אח לבן שהתבקש לנאום בכינוס נפתי שהתקיים בשטח של שחורים,‏ לא הורשה להיכנס לשם.‏ לכן האח ניגש לחווה שצמודה לאותו שטח,‏ והגיע להסכם עם הבעלים,‏ שהיה אדם לבן.‏ בעל החווה הרשה לאח לנאום מהשטח שלו,‏ והקהל ישב מעבר לגדר בשטח של השחורים והקשיב לנאום.‏

לבשר בשטחים מופרדים

 תחת משטר האפרטהייד,‏ הקבוצות האתניות השונות הוגבלו לאזורי מגורים נפרדים.‏ כתוצאה מכך,‏ השטח של כל קהילה הורכב מאנשים מאותו גזע.‏ מדיניות ההפרדה אילצה את האחים להיות גמישים באופן שבו הם ארגנו את פעילות הבישור.‏ לדוגמה,‏ הם נתקלו בקשיים שונים כשהם בישרו בשטחים שלא הוקצו לאף קהילה.‏ ”‏לעיתים קרובות היה קשה למצוא מקומות שלא־לבנים יכלו ללון בהם.‏ אז ישנו במכוניות שלנו או תחת עצים”‏,‏ אומר קריש,‏ שסווג כ”‏הודי”‏ תחת חוקי האפרטהייד.‏ ”‏בבוקר שטפנו פנים בשירותים של תחנות דלק,‏ ולפעמים,‏ אפילו השירותים האלה סומנו כ’‏ללבנים בלבד’‏.‏ למרות זאת,‏ הרבה מבשרים תמכו בשירות ונהנו לבשר למעוניינים רבים באזורים כפריים מרוחקים”‏.‏

קבוצה של עדי־יהוה מגזעים שונים מבשרים באזור מרוחק,‏ 1981

 כל הקשיים הללו לא האטו כלל את הגדילה במספר המבשרים בדרום אפריקה,‏ אלא להיפך.‏ בתחילת האפרטהייד,‏ בשנת 1948,‏ היו במדינה 831,‏4 מבשרים.‏ כשהמשטר התחלף,‏ בשנת 1994,‏ מספרם כבר נסק ל־729,‏58.‏ והגדילה לא עצרה שם.‏ בשנת 2021 מספר האחים והאחיות בדרום אפריקה הגיע לשיא של 112,‏100 מבשרים.‏

מוקפים שנאה,‏ מאוחדים באהבה

 לכל אורך תקופת האפרטהייד עדי־יהוה בדרום אפריקה חיו באווירה של שנאה במדינה שכפתה עליהם הפרדה אתנית.‏ גם בנסיבות אלה,‏ הם עשו כל שביכולתם כדי לעודד אנשים מכל הגזעים לאהוב זה את זה ולהיות מאוחדים ביניהם.‏ איך הם עשו זאת?‏ הם יישמו את עקרונות המקרא והקנו אותם לאחרים (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ אף שהיו מוקפים שנאה,‏ הם היו מאוחדים באהבה (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏

 בשנת 1993 ערכו עדי־יהוה בדרום אפריקה כינוס אזורי שבו נכחו אנשים ממגוון רקעים אתניים.‏ מנהיג פוליטי מוכר,‏ שצפה מהצד וראה איך האחים המקומיים מקבלים בברכה בשדה התעופה עדי־יהוה שבאו לכינוס משלל ארצות,‏ אמר:‏ ”‏אם הייתה שוררת בינינו רוח האחדות שלכם,‏ הבעיות שלנו היו נפתרות כבר מזמן”‏.‏

מילטון הנשל,‏ מהמשרדים הראשיים של עדי־יהוה,‏ נואם בכינוס בין־גזעי,‏ 1955

אחים מגזעים שונים עובדים יחד בסניף עדי־יהוה בדרום אפריקה,‏ 1986

אלפרד סטיינברג ותומאס סקוסאנה,‏ ששירתו את יהוה שנים רבות,‏ בכינוס אזורי,‏ 1985

קבוצה בין־גזעית של אחים מגישים אוכל בכינוס אזורי,‏ 1985

קהל עצום משלל רקעים וצבעים בכינוס אזורי באצטדיון סוקר סיטי,‏ יוהנסבורג,‏ 2011

a אפרטהייד היה מדיניות שכפתה הפרדה גזעית.‏ על רקע גזעו של האדם,‏ חוקי האפרטהייד קבעו איזו השכלה הוא יוכל לקבל,‏ במה יוכל לעבוד,‏ היכן יוכל להתגורר ועם מי יוכל להתחתן.‏ למידע נוסף,‏ ראה התיבה ”‏מה היה האפרטהייד?‏‏”‏ בספר השנה של עדי־יהוה 2007 (‏אנג׳)‏.‏

b מאז 1999 תרומות שמתקבלות מקהילות של עדי־יהוה בכל רחבי העולם משמשות לבנייה ולשיפוץ של אולמי מלכות היכן שקיים צורך בכך.‏