‏”‏גדלתי בחווה בכפר”‏,‏ אומר אגושטינו מברזיל.‏ ”‏היינו עניים מאוד.‏ נאלצתי לעזוב את בית־הספר כדי לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה”‏.‏ רק בגיל 33 למד אגושטינו לקרוא ולכתוב.‏ ”‏ידיעת קרוא וכתוב חיזקה את הערך והכבוד העצמי שלי”‏,‏ הוא אומר.‏

 אגושטינו הוא אחד מתוך יותר מרבע מיליון האנשים שעדי־יהוה לימדו לקרוא ולכתוב ב־70 השנים האחרונות.‏ מדוע עורכים עדי־יהוה שיעורי קרוא וכתוב?‏ איזו תועלת הפיקו התלמידים?‏

 באמצע שנות ה־30 עדי־יהוה היו פעילים ב־115 ארצות.‏ כדי לעזור לדוברי שפות שונות השמיעו השליחים הקלטות של הרצאות מקראיות מתורגמות,‏ ולפעמים התאפשר להם לחלק פרסומים בשפות המקומיות.‏ אינספור אנשים הביעו עניין רב במקרא,‏ אך במקרים רבים אי־ידיעת קרוא וכתוב היוותה מחסום ללמידה.‏

 מי שלא יכלו לקרוא במקרא בכוחות עצמם התקשו ללמוד ליישם את עקרונות המקרא (‏יהושע א׳:‏8;‏ תהלים א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מצב זה גם הקשה עליהם למלא את מחויבויותיהם כעדי־יהוה.‏ לדוגמה,‏ הורים שלא יכלו לקרוא התקשו ללמד את ילדיהם (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ועדי־יהוה חדשים שלא ידעו לקרוא לא יכלו להשתמש במקרא בחופשיות כדי ללמד אחרים.‏

 בשנות ה־40 וה־50 נסעו נתן ה.‏ נור ומילטון ג׳.‏ הנשל,‏ שניים ממי שעמדו אז בראש פעילותם של עדי־יהוה,‏ לארצות שונות כדי לעזור בארגון פעילות הבישור.‏ בארצות שבהן היה שיעור אנאלפביתיות גבוה הם עודדו את הסניפים המקומיים לערוך תוכניות ללימוד קרוא וכתוב בקהילות.‏

 הסניפים שלחו לקהילות הנחיות לעריכת שיעורי קרוא וכתוב.‏ בארצות מסוימות כבר היו קיימים כלים מטעם הממשלה שניתן היה להיעזר בהם.‏ בברזיל,‏ למשל,‏ הסניף קיבל ציוד וספרי לימוד מהממשלה ושלח אותם לקהילות.‏ אך בארצות אחרות עדי־יהוה היו צריכים לפתח בעצמם תוכניות ללימוד קרוא וכתוב.‏

 שיעורים אלה היו פתוחים גם לגברים וגם לנשים,‏ גם לצעירים וגם למבוגרים.‏ המטרה הייתה לעזור לתלמידים ללמוד לקרוא בשפת אימם,‏ גם אם לשם כך היה צריך להעביר שיעורים בכמה שפות באותה קהילה.‏

 איזו תועלת הפיקו התלמידים מהתוכנית ללימוד קרוא וכתוב?‏ עדת־יהוה ממקסיקו אומרת:‏ ”‏עכשיו אני יכולה להבין את משמעות הכתוב במקרא,‏ ולכן מה שאני קוראת נוגע לליבי.‏ תודות לכך שאני יודעת לקרוא,‏ אני יכולה לשוחח בחופשיות עם אחרים על המקרא ולעזור ליותר אנשים לשמוע את המסר המקראי”‏.‏

 יתרונותיה של התוכנית ללימוד קרוא וכתוב אינם מסתכמים בהבנת המקרא.‏ אייזק מבורונדי מספר:‏ ”‏ידיעת קרוא וכתוב עזרה לי לרכוש כישורי בנייה.‏ תחום הבנייה הפך לקריירה שלי,‏ וכיום אני מפקח על פרויקטים גדולים של בנייה”‏.‏

 חסוסה מפרו הייתה בת 49 כשהחלה ללמוד קרוא וכתוב.‏ היא אומרת:‏ ”‏בתור עקרת בית אני צריכה לקרוא מחירים ושמות מוצרים בשוק.‏ פעם זה היה קשה.‏ אבל בזכות השיעורים ללימוד קרוא וכתוב יש לי יותר ביטחון כשאני עושה קניות בשביל המשפחה שלי”‏.‏

 במרוצת השנים ממשלות רבות ציינו לשבח את תרומתם של עדי־יהוה לקידום האוריינות בארצן.‏ עדי־יהוה ממשיכים לנהל שיעורי קרוא וכתוב עד היום בעזרת תוכניות וכלים שהם פיתחו ושיפרו לאורך השנים.‏ הם גם חיברו והדפיסו קרוב ל־224 מיליון חוברות ב־720 שפות כדי לעזור לאנשים ללמוד לקרוא וכדי לסייע לבעלי השכלה דלה.‏ a