פרק א’
”זאת היא אהבת אלוהים”
”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א’. ה’:3).
1, 2. מה מניע אותך לאהוב את יהוה אלוהים?
האם אתה אוהב את אלוהים? אם אתה כבר מוקדש ליהוה אלוהים, לא תהסס להשיב על שאלה זו בחיוב. ואין זה פלא, שהרי טבעי עבורנו לאהוב את יהוה. אהבתנו כלפי אלוהים היא למעשה פועל יוצא של אהבתו כלפינו. המקרא מנסח זאת כך: ”אנחנו אוהבים מפני שהוא [יהוה] אהב אותנו תחילה” (יוחנן א’. ד’:19).
2 יהוה בחר מיוזמתו להביע את אהבתו כלפינו. הוא סיפק לנו את כדור־הארץ המשמש לנו מעון יפהפה, והוא דואג לצרכינו הפיזיים (מתי ה’:45). חשוב מכך, הוא דואג לצרכינו הרוחניים. הוא העניק לנו את דברו, המקרא. בנוסף, הוא מזמין אותנו להתפלל אליו ומבטיח לנו שהוא ישמע אותנו וייתן לנו את רוח קודשו (תהלים ס”ה:3; לוקס י”א:13). מעל לכול, הוא שלח את בנו אהובו כדי שישמש ככופר עבורנו ויאפשר לנו להיחלץ מן החטא והמוות. מה רבה האהבה שהראה ומראה לנו יהוה! (יוחנן ג’:16; רומים ה’:8).
3. (א) מה נדרש מצידנו כדי לעמוד באהבת אלוהים? (ב) לאיזו שאלה חשובה עלינו לתת את הדעת, והיכן מצויה התשובה?
3 יהוה רוצה שאהבתו תועיל לנו לנצח, אך הדבר תלוי בנו. דבר־אלוהים קורא לנו: ”שימרו את עצמכם באהבת האלוהים... לשם חיי עולם” (יהודה 21). הצירוף ”שימרו את עצמכם” מרמז שכדי לעמוד באהבת אלוהים, נדרשת פעולה מצידנו. עלינו להגיב לאהבתו בדרכים מוחשיות. אם כן, שאלה חשובה שעלינו לתת עליה את הדעת היא: ’איך אוכל להוכיח את אהבתי לאלוהים?’ התשובה מצויה במילים שכתב השליח יוחנן ברוח אלוהים: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות” (יוחנן א’. ה’:3). מן הראוי שנבחן לעומק את משמעות המילים הללו, שכן אנו רוצים להראות לאלוהינו עד כמה אנו אוהבים אותו.
”זאת היא אהבת אלוהים”
4, 5. (א) מהי כוונת המילים ”אהבת אלוהים”? (ב) תאר כיצד החלה לצמוח בליבך אהבה כלפי יהוה.
4 ”אהבת אלוהים” — למה התכוון השליח יוחנן במילים אלו? אין הכוונה כאן לאהבה שרוחש לנו אלוהים, אלא לאהבה שאנו רוחשים לו. האם אתה יכול להיזכר מתי החלה לצמוח בליבך אהבה כלפי יהוה?
הקדשה וטבילה מציינות את תחילתם של חיים חדשים שבמהלכם מציית האדם ליהוה מתוך אהבה
5 חשוב לרגע על הימים שבהם התחלת ללמוד את האמת אודות יהוה ומטרתו והתחלת לפתח אמונה. באת לידי הבנה שאף־על־פי שנולדת כחוטא הזר לאלוהים, הוא סלל בפניך באמצעות המשיח את הדרך להגיע לַשלמות שאיבד אדם הראשון ולרשת חיי עולם (מתי כ’:28; רומים ה’:12, 18). אט אט עמדת על גודל ההקרבה שעשה יהוה בזה ששלח את בנו אהובו למות למענך. הדבר חדר למעמקי ליבך, והחלה לצמוח בך אהבה כלפי אלוהים בתגובה לאהבתו הגדולה כלפיך (יוחנן א’. ד’:9, 10).
6. במה מתבטאת אהבת אמת, ואיזה רצון ניעור בך מתוך אהבתך את אלוהים?
6 אלא שרגש זה ציין רק את תחילתה של אהבה אמיתית כלפי יהוה. אהבה אינה בגדר רגשות ומילים בלבד. לפיכך, אהבת אלוהים אמיתית אינה מסתכמת במילים, ”אני אוהב את יהוה”. בדומה לאמונה, אהבת אמת מתגלה וניכרת בַּמעשים שהיא מניעה את בעליה לעשות (יעקב ב’:26). בעיקר מתבטאת היא בעשיית מעשים המשמחים את מושא האהבה. לכן כאשר השתרשה בליבך אהבה כלפי יהוה, ניעור בך הרצון לחיות בצורה המשביעה את רצונו של אביך השמימי. האם אתה עד־יהוה טבול? אם כן, הרי שהחיבה העמוקה שאתה חש ומסירותך הניעו אותך להחליט את ההחלטה החשובה ביותר בחייך. הִקדשת את חייך ליהוה לשם עשיית רצונו, ונטבלת כסמל להקדשתך (רומים י”ד:7, 8). הדברים שאמר השליח יוחנן בהמשך הפסוק קשורים לקיום ההבטחה הרצינית שהבטחנו ליהוה.
”שנשמור את מצוותיו”
7. מה הן חלק ממצוות אלוהים, ומה כרוך בשמירתן?
7 יוחנן מסביר שאהבת אלוהים משמעה ’שמירת מצוותיו’. מה הן מצוות אלוהים? יהוה נתן לנו בדברו, המקרא, מספר מצוות מפורשות. לדוגמה, הוא אוסר על מעשים שונים כגון שכרות, זנות, עבודת אלילים, גניבה ושקר (קורינתים א’. ה’:11; ו’:18; י’:14; אפסים ד’:28; קולוסים ג’:9). שמירת מצוות אלוהים כרוכה בהקפדה על ערכי המוסר הטהורים שבמקרא.
8, 9. כיצד נוכל לדעת מה רצוי בעיני יהוה גם במצבים שבעניינם אין חוק מקראי מפורש? הבא דוגמה.
8 אך כדי להשביע את רצון אלוהים אין די בקיום מצוותיו המפורשות. יהוה אינו מגביל אותנו בחוקים המכתיבים לנו מה לעשות בכל דבר ודבר בחיי היומיום. על כן, מדי יום אנו עשויים להיתקל במצבים רבים שאין בעניינם חוקים מפורשים במקרא. כיצד נדע במקרים כאלו מה רצוי בעיני אלוהים? במקרא יש עדויות ברורות להלך החשיבה של אלוהים. תוך כדי לימוד המקרא אנו לומדים מה יהוה אוהב ומה הוא שונא (תהלים צ”ז:10; משלי ו’:16–19). עם הזמן אנו לומדים לזהות את הגישות והמעשים שהוא מוקיר. ככל שנלמד על אישיותו ועל דרכיו של יהוה, כך נוכל לתת להלך החשיבה שלו לעצב את החלטותינו ולהשפיע על מעשינו. ואז, גם במצבים שביחס אליהם אין חוק מקראי מפורש, נבין על־פי־רוב ”מה רצונו של האדון” יהוה (אפסים ה’:17).
9 למשל, אין במקרא מצווה ישירה המורה לנו שלא לצפות בסרטים או בתוכניות טלוויזיה המציגים אלימות מזוויעה או אי־מוסריות מינית. אבל האם אנו באמת זקוקים לחוק מפורש האוסר על צפייה בתכנים כאלה? אנו יודעים מהי עמדתו של יהוה בנושאים הללו. בדברו נאמר חד וחלק ש”אוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו [של יהוה]” (תהלים י”א:5). עוד נאמר: ”את הזונים והנואפים ישפוט אלוהים” (עברים י”ג:4). לאחר שאנו מהרהרים במילים אלו שנכתבו ברוח הקודש, מתברר לנו מהו רצון יהוה. משום כך, אנו בוחרים שלא לצפות להנאתנו בתיאורים מוחשיים של מעשים מן הסוג שאלוהינו שונא. ברור לנו שיהוה שמח כשאנו מתרחקים מן הזוהמה שאותה מציג העולם בעורמה כבידור תמים. *
10, 11. מדוע אנו בוחרים לציית ליהוה בכל עת, ומה מאפיין את ציותנו?
10 מהי הסיבה העיקרית לכך שאנו שומרים את מצוות אלוהים? מדוע אנו רוצים לחיות יום יום בהתאם לעמדותיו של אלוהים? אין אנו בוחרים לעשות כן רק כדי לחמוק מעונש או רק כדי להימנע מן הנזק שנגרם בעקבות התעלמות מרצון אלוהים (גלטים ו’:7). למעשה, אנו רואים בציות ליהוה הזדמנות יקרה להוכיח לו את אהבתנו כלפיו. בדומה לילד המשתוקק לגרום לאביו לחייך בשביעות רצון, חפצים אנו להשביע את רצון יהוה (תהלים ה’:13). הוא אבינו, ואנו אוהבים אותו. אין שמחה גדולה יותר וסיפוק עמוק יותר מן הידיעה שאנו מתהלכים בדרך המסבה לו נחת רוח (משלי י”ב:2).
11 מכאן שאין אנו מצייתים לו באי־רצון, וציותנו אינו בררני או מותנה. * אין אנו בוחרים להישמע למצוותיו אך ורק כשנוח לנו או כשעשיית הדבר כרוכה במאמץ מועט. נהפוך הוא, אנו ’נשמעים בכל לב’ (רומים ו’:17). אנו מזדהים עם מחבר מזמור התהלים אשר כתב: ”ואשתעשַע [אחבב] במצוותיך אשר אהבתי” (תהלים קי”ט:47). אנו אוהבים לציית ליהוה, ומכירים בעובדה שהוא ראוי ללא פחות מאשר ציות מוחלט וללא תנאים, ושהוא דורש זאת מאיתנו (דברים י”ג:1). אנו רוצים שיהוה יאמר עלינו את מה שנאמר במקרא על נוח. נוח היה נאמן לאלוהים, וכביטוי לאהבתו כלפיו ציית לו עשרות שנים. המקרא מוסר: ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה” (בראשית ו’:22).
12. איזה מין ציות מסב שמחה ליהוה?
12 מה חש יהוה כשאנו מצייתים לו מרצון? בדברו נאמר שבזאת אנו ’משמחים את ליבו’ (משלי כ”ז:11). האם ציותנו באמת מסב שמחה לליבו של ריבון היקום? אכן כן, ולא בכדי! יהוה ברא אותנו כבעלי בחירה חופשית. הואיל וכך, בידינו הבחירה: לשמוע בקול אלוהים או להמרות את פיו (דברים ל’:15, 16, 19, 20). כאשר אנו בוחרים מרצון להישמע ליהוה, ועושים כן מתוך לב גדוש אהבה כלפיו, אנו מסבים לאבינו שבשמיים קורת רוח ושמחה גדולה (משלי י”א:20). זאת ועוד, כך אנו בוחרים בדרך החיים הטובה מכול.
”מצוותיו אינן קשות”
13, 14. מדוע ניתן לומר ש’מצוות אלוהים אינן קשות’? המחש זאת בעזרת דוגמה.
13 השליח יוחנן אומר דבר מעודד מאוד לגבי דרישותיו של יהוה: ”מצוותיו אינן קשות”. משמעותה המילולית של המילה היוונית המתורגמת כ”קשות” ביוחנן א’. ה’:3, היא ”כבדות”. * לדוגמה, בתרגום דליטש נאמר: ”מצוותיו אינן כבדות”. דרישות יהוה אינן בלתי סבירות או דכאניות (מלשון דיכוי), והציות לחוקיו אינו נשגב מיכולתם של בני אדם לא־מושלמים.
14 נמחיש זאת בעזרת דוגמה. חבר קרוב מבקש ממך לעזור לו לעבור דירה. יש הרבה קופסאות להעביר. חלקן קלות יחסית וניתנות לנשיאה ללא קושי רב בידי אדם אחד, וחלקן כבדות, ודרושים שני אנשים לשאתן. חברך בוחר בקופסאות שעליך להעביר. האם הוא יבקש ממך להרים קופסאות שיהיו כבדות מדי עבורך? לא. הוא יודע שאם תנסה לשאתן בכוחות עצמך, אתה עלול להיפצע ואין הוא רוצה בכך. באותו אופן, אלוהינו האוהב והטוב אינו מבקש מאיתנו לקיים מצוות שהן מעבר ליכולתנו (דברים ל’:11–14). הוא לעולם לא יבקש מאיתנו לשאת מעמסה כבדה כזו. יהוה מודע למגבלותינו, כי ”הוא ידע יִצרנו, זָכוּר כי עפר אנחנו” (תהלים ק”ג:14).
15. מניין לנו הביטחון שמצוות אלוהים הן לטובתנו המרבית?
15 מצוות יהוה אינן קשות כלל ועיקר; הן לטובתנו המרבית (ישעיהו מ”ח:17). זו הסיבה שמשה יכול היה לומר לעם ישראל: ”ויצוונו יהוה לעשות את כל החוקים האלה, ליראה את יהוה אלוהינו, לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה” (דברים ו’:24). גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבתיתו לנו את חוקיו רוצה יהוה באמת ובתמים בטובתנו המרבית — לטווח הארוך ולנצח נצחים. הרי זה לא יכול להיות אחרת. יהוה הוא אל בעל חוכמה אינסופית (רומים י”א:33). זאת הסיבה שהוא יודע מה הכי טוב בשבילנו. יהוה הוא גם התגלמות האהבה (יוחנן א’. ד’:8). האהבה, שהיא טיבו ומהותו, ניכרת בכל דבר שהוא אומר ועושה, ומונחת ביסודן של כל המצוות שהוא מצווה על משרתיו.
16. מה מקנה לנו את היכולת לציית לאלוהים בכל דבר ובכל עת, חרף השפעות העולם המושחת ונטיות גופנו הלא־מושלם?
16 אין זה אומר שקל תמיד לציית לאלוהים. עלינו להדוף את השפעותיו של העולם המושחת הזה ה”נתון ביד הרָשע” (יוחנן א’. ה’:19, ע”ח). עלינו גם להילחם בגופנו הלא־מושלם, הדוחף אותנו להפר את חוקי אלוהים (רומים ז’:21–25). ואולם, אהבתנו כלפי אלוהים יכולה לסייע לנו לצאת כשידנו על העליונה. אדם האוהב את יהוה וכביטוי לכך מציית לו, יבורך. אלוהים נותן את רוח קודשו ”לשומעים בקולו” (מעשי השליחים ה’:32). רוח זו מניבה בנו פרי משובח — תכונות יקרות ערך היכולות לסייע לנו לציית לאלוהים בכל דבר ובכל עת (גלטים ה’:22, 23).
17, 18. (א) מה נבחן וננתח בספר זה, ומה עלינו לזכור בתוך כך? (ב) במה יעסוק הפרק הבא?
17 בספר זה נבחן את עקרונות יהוה ואת ערכי המוסר שלו וננתח נקודות רבות אחרות החושפות את רצונו. בתוך כך ראוי שנזכור מספר דברים חשובים. עלינו לזכור שיהוה אינו כופה עלינו לשמור את חוקיו ואת עקרונותיו; הוא חפץ בציות מרצון הנובע מן הלב. בל נשכח שיהוה מבקש מאיתנו לחיות בצורה שתביא עלינו כיום ברכות רבות ושתוליך אותנו בעתיד לחיי נצח. הבה נִראה את ציותנו המסור באור נכון — כהזדמנות יקרה להוכיח ליהוה עד כמה אנו אוהבים אותו.
18 ברוב אהבתו חנן אותנו יהוה במצפון שיעזור לנו להבחין בין טוב לרע. אך כדי שהמצפון ישמש מורה דרך אמין הוא זקוק להדרכה, ובזאת יעסוק הפרק הבא.
^ ס' 9 לדיון בשאלה כיצד לבחור בבידור בריא ראה פרק ו’.
^ ס' 11 גם הרוחות הרעות יכולות לציית באי־רצון. כאשר ציווה ישוע על השדים לצאת מגופם של אנשים שונים, נאלצו השדים להכיר בסמכותו ולהישמע לו, אם כי לא מרצונם החופשי (מרקוס א’:27; ה’:7–13).
^ ס' 13 במתי כ”ג:4 נעשה שימוש במילה זו לתיאור ’המשאות הכבדים’, כלומר הכללים הדקדקניים ומסורות האנוש שהעמיסו הסופרים והפרושים על פשוטי העם. אותה מילה מתורגמת בתרגום עולם חדש במעשי השליחים כ’:29, 30 ל”דכאניים” בהקשר לכופרים רודנים ש’ידברו תהפוכות’ וינסו להתעות את רעיהם.
