‏”‏האבולוציה היא עובדה מוגמרת כחום השמש”‏,‏ טוען הפרופסור ריצ׳רד דוקינס,‏ מדען אבולוציוני בכיר.‏¹⁶ כמובן,‏ ניסויים ותצפיות ישירות מוכיחים מעל לכל ספק שהשמש חמה.‏ אך האם ישנם ניסויים ותצפיות ישירות התומכים בתורת האבולוציה באותה מידה של ודאות?‏

לפני שנשיב על השאלה יש להבהיר דבר מה.‏ מדענים רבים שמו לב שבחלוף הזמן צאצאים של בעלי חיים וצמחים עשויים להשתנות קמעה.‏ לדוגמה,‏ מגדלי כלבים יכולים לזווג באופן מבוקר בין כלבים כדי ליצור בסופו של דבר צאצאים בעלי רגליים קצרות יותר או שיער ארוך יותר משל הוריהם.‏ a כמה מדענים מייחסים לשינויים הקלים האלה את המונח ”‏מיקרואבולוציה”‏.‏

האבולוציוניסטים מלמדים כי שינויים קלים אלה הצטברו אט אט במשך מיליארדי שנים והולידו את השינויים הגדולים שנדרשו כדי להפוך דגים לדו־חיים וקופים לבני אדם.‏ שינויים גדולים משוערים אלה מוגדרים כ”‏מאקרואבולוציה”‏.‏

 צ׳ארלס דרווין,‏ לדוגמה,‏ טען שהשינויים הקטנים שניתן לצפות בהם מצביעים על כך ששינויים הרבה יותר גדולים,‏ אשר מעולם לא נצפו,‏ אפשריים גם הם.‏¹⁷ הוא סבר שלאורך פרקי זמן עצומים,‏ מספר צורות חיים מקוריות המוגדרות כפשוטות,‏ התפתחו אט אט בעזרת ”‏מיוּרים [‏שינויים]‏ קלים מאוד”‏,‏ והפכו למיליוני צורות החיים הקיימות על פני האדמה.‏¹⁸

טענה זו מתקבלת על דעת רבים.‏ לתפיסתם,‏ ’‏אם שינויים קלים יכולים לחול במין עצמו,‏ מדוע שהאבולוציה לא תיצור שינויים גדולים במשך פרקי זמן ארוכים?‏’‏ b אך לאמיתו של דבר תורת האבולוציה נשענת על שלושה מיתוסים.‏ תן דעתך לנקודות הבאות.‏

מיתוס 1:‏ המוטציות מספקות את חומרי הגלם הדרושים ליצירת מינים חדשים.‏ תורת המאקרואבולוציה מושתתת על הטענה כי המוטציות,‏ כלומר שינויים אקראיים בצופן הגנטי של צמחים ובעלי חיים,‏ מסוגלות להביא ליצירת מינים חדשים ואף למשפחות חדשות לגמרי של צמחים ובעלי חיים.‏¹⁹

העובדות:‏ מאפיינים רבים בצמחים ובבעלי חיים נקבעים על־פי ההוראות המצויות בצופן הגנטי,‏ המבנה שבגרעין כל תא.‏ c החוקרים גילו כי מוטציות מסוגלות לחולל שינויים בצאצאי צמחים ובעלי חיים.‏ האם מוטציות באמת יכולות ליצור מינים חדשים לגמרי?‏ מה נחשף בעקבות 100 שנות מחקר בתחום הגנטיקה?‏

בשנות ה־30 המאוחרות אימצו המדענים בהתלהבות רעיון חדש.‏ הם כבר סברו שהברירה הטבעית — התהליך שבו לאורגניזם המתאים ביותר לסביבתו יש הסיכויים הגדולים ביותר לשרוד ולהתרבות — עשויה ליצור מינים חדשים של צמחים בעזרת מוטציות אקראיות.‏ לכן כעת הם הניחו שברירה מלאכותית ומכוונת של מוטציות תביא לאותה תוצאה,‏ אך בצורה יעילה יותר.‏ ”‏תחושת אופוריה פשטה בקרב כלל הביולוגים ובייחוד בקרב הגנטיקאים ומגדלי הצמחים ובעלי החיים”‏,‏ אמר וולף־אקהרט לוניג,‏ מדען ממכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בגרמניה.‏ d על מה האופוריה?‏ לוניג,‏ החוקר כבר כ־30 שנה את המוטציות בצמחים,‏ אמר:‏ ”‏חוקרים אלה סברו שהגיע הזמן לחולל מהפכה  בשיטה המסורתית של השבחת צמחים ובעלי חיים.‏ לתפיסתם,‏ אם הם יחוללו מוטציות רצויות ויִבְררו ביניהן,‏ יוכלו ליצור צמחים ובעלי חיים חדשים ומשופרים”‏.‏²⁰ למעשה,‏ היו שקיוו ליצור מינים חדשים לגמרי.‏

מדענים בארצות־הברית,‏ באסיה ובאירופה פתחו בתוכניות מחקר עתירות תקציב ויישמו שיטות שנועדו לזרז את תהליך האבולוציה.‏ מה היו התוצאות לאחר למעלה מ־40 שנות מחקר אינטנסיבי?‏ ”‏למרות ההוצאות הכספיות האדירות”‏,‏ אומר החוקר פטר פון זנבוש,‏ ”‏הניסיון לטפח זנים פוריים יותר בעזרת חשיפה לקרינה [‏כדי ליצור מוטציות]‏ נחל במידה רבה כישלון”‏.‏²¹ לוניג ציין:‏ ”‏בשנות ה־80 נופצו התקוות והאופוריה של המדענים ונמוגו בכישלון חובק עולם.‏ השבחה בעזרת מוטציות כתחום מחקר נפרד נזנחה בארצות המערב.‏ כמעט כל המוּטנטים.‏.‏.‏ מתו או היו חלשים יותר מהזנים הטבעיים”‏.‏ e

למרות הכול,‏ הנתונים שנצברו עד כה לאחר כ־100 שנות מחקר בנושא המוטציות ככלל ולאחר 70 שנה של השבחה בעזרת מוטציות בפרט,‏ מאפשרים למדענים להסיק מסקנות ביחס ליכולת של המוטציות ליצור מינים חדשים.‏ לוניג בחן את הראיות והסיק:‏ ”‏מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [‏של צמח או בעל חיים]‏ למין חדש לגמרי.‏ מסקנה זו עולה בקנה אחד עם כל הניסיון ועם כל הממצאים שהצטברו מחקר המוטציות במאה ה־20,‏ כמו גם עם חוקי ההסתברות”‏.‏

אם כן,‏ האם מוטציות יכולות לגרום למין אחד להתפתח למין חדש לגמרי?‏ מן הראיות עולה שלא!‏ מחקרו של לוניג הוביל אותו למסקנה כי ”‏מינים הנבדלים במובהק.‏.‏.‏ ממינים אחרים,‏ ניחנים במחסומים של ממש שלא ניתן לבטלם או לחרוג מהם על־ידי מוטציות מקריות”‏.‏²²

מה משתמע מן העובדות המובאות לעיל?‏ אם מדענים בעלי הכשרה מיוחדת אינם מסוגלים ליצור מינים חדשים על־ידי יצירה וברירה מלאכותיות של מוטציות רצויות,‏ האם מתקבל על הדעת שתהליך לא־תבוני יעשה עבודה טובה יותר?‏ אם המחקר מלמד שמוטציות אינן יכולות להפוך מין מקורי למין חדש לגמרי,‏ איך בדיוק הייתה אמורה להתרחש המאקרואבולוציה?‏

מיתוס 2:‏ תהליך הברירה הטבעית הביא ליצירת מינים חדשים.‏ דרווין גרס כי הברירה הטבעית,‏ כפי שכינה אותה,‏ תעדיף צורות חיים המתאימות ביותר לסביבה,‏ ואילו צורות חיים פחות מתאימות בסופו של דבר ייכחדו.‏ אבולוציוניסטים בני זמננו מלמדים שככל שהמינים התפזרו ונעשו מבודדים,‏ בחרה הברירה הטבעית את אלה שבזכות מוטציות גנטיות היו מסוגלים לשרוד בסביבתם החדשה.‏ לטענתם,‏ כתוצאה מכך אותן קבוצות מבודדות התפתחו והפכו בסופו של דבר למינים חדשים לגמרי.‏

העובדות:‏ כאמור,‏ הראיות המתקבלות מן המחקר מראות בעליל כי מוטציות אינן יכולות להניב סוגים חדשים לגמרי של צמחים ובעלי חיים.‏ אם כן,‏ אילו הוכחות מספקים חסידי האבולוציה כתימוכין לטענה שהברירה הטבעית בוחרת מוטציות מועילות ליצירת מינים חדשים?‏ חוברת שיצאה לאור ב־1999 מטעם האקדמיה הלאומית למדעים (‏NAS)‏ בארה״ב מתייחסת  ל”‏13 מיני הפְּרושים שחקר דרווין באיי גָּלָפָּגוֹס,‏ המוכרים כיום כפרושי דרווין”‏.‏²³

בשנות ה־70 החלה קבוצת מחקר בראשות פיטר ר.‏ וב.‏ רוזמרי גרנט מאוניברסיטת פרינסטון לחקור את הפרושים הללו ומצאה שלאחר שנת בצורת אחת באיים,‏ הפרושים בעלי מקור גדול במקצת שרדו יותר בהשוואה לבעלי המקור הקטן יותר.‏ מאחר שבחינת גודל המקור וצורתו היא אחת הדרכים העיקריות להגדרת 13 מיני הפרושים,‏ נחשבו ממצאים אלו למשמעותיים.‏ עוד נאמר בחוברת:‏ ”‏בני הזוג גרנט העריכו שאם תפקוד את האיים האלה בצורת מדי 10 שנים בערך,‏ צפוי לצוץ מין חדש של פרושים בתוך כ־200 שנה בלבד”‏.‏²⁴

אלא שהחוברת מטעם NAS לא ציינה שבשנים שחלפו מאז הבצורת,‏ שבו הפרושים בעלי המקור הקטן יותר להיות הרוב באוכלוסייה.‏ החוקרים מצאו שככל שתנאי האקלים באי השתנו,‏ כך הפרושים בעלי המקור הארוך יותר היו הרוב במשך שנה אחת,‏ אך בהמשך בעלי המקור הקטן יותר הפכו לרוב.‏ הם שמו לב גם שחלק מ”‏מיני”‏ הפרושים השונים מזדווגים זה עם זה וצאצאיהם שורדים טוב יותר מהוריהם.‏ הם הגיעו למסקנה שאם הזיווג ההדדי יימשך,‏ הוא צפוי להוביל למיזוג של שני ”‏מינים”‏ למין אחד בלבד.‏²⁵

אם כן,‏ האם תהליך הברירה הטבעית אכן יוצר מינים חדשים לגמרי?‏ לפני עשרות שנים הביולוג האבולוציוני ג׳ורג׳ כריסטופר ויליאמס החל להטיל ספק בכך שהברירה הטבעית אכן מסוגלת לעשות כן.‏²⁶ בשנת 1999 התיאורטיקן האבולוציוני ג׳פרי י.‏ שוורץ כתב שהברירה הטבעית עשויה לסייע למינים להסתגל לתנאי הקיום המשתנים,‏ אבל אין היא יוצרת דבר חדש.‏²⁷

ואכן פרושי דרווין אינם הופכים ל”‏דבר חדש”‏.‏ הם עדיין פרושים.‏ והעובדה שהם מזדווגים בינם לבין עצמם מטילה ספק בשיטות שנוקטים מספר אבולוציוניסטים להגדרת מין.‏ יתרה מזו,‏ מידע באשר  לציפורים אלה חושף את העובדה שאפילו אקדמיות יוקרתיות למדעים אינן מחוסנות מפני הצגת ראיות באופן מוטה.‏

מיתוס 3:‏ עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה.‏ החוברת מטעם NAS שהוזכרה קודם לכן מותירה אצל הקורא את הרושם שהמאובנים שנמצאו על־ידי המדענים מהווים עדות מספקת למאקרואבולוציה.‏ היא מציינת:‏ ”‏נתגלו כל כך הרבה צורות ביניים בין דגים לדו־חיים,‏ בין דו־חיים לזוחלים,‏ בין זוחלים ליונקים ולאורך ההשתלשלות האבולוציונית של הפְּרימאטים,‏ שקשה על פי רוב לזהות חד־משמעית מתי אירע המעבר ממין אחד למשנהו”‏.‏²⁸

העובדות:‏ אמירה פסקנית זו המופיעה בחוברת מטעם NAS מפתיעה למדי.‏ מדוע?‏ ניילז אלדרג’‏,‏ אבולוציוניסט מושבע,‏ מציין כי עדות המאובנים אינה מצביעה על הצטברות שינויים הדרגתית,‏ אלא על כך שלאורך פרקי זמן ארוכים ”‏לא הצטברו כמעט שום שינויים אבולוציוניים ברוב המינים”‏.‏ f‏²⁹

עד כה חשפו ומיינו המדענים בעולם כולו כ־200 מיליון מאובנים גדולים ומיליארדי מאובנים קטנים.‏ חוקרים רבים תמימי דעים שעדות נרחבת ומפורטת זו מראה שכל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו,‏ ומינים רבים נעלמו במפתיע כלעומת שהופיעו.‏

מדוע אבולוציוניסטים בולטים רבים עומדים על כך שהמאקרואבולוציה היא עובדה?‏ ריצ׳רד לוונטין,‏ אבולוציוניסט רב־השפעה,‏ כתב בגילוי לב שמדענים רבים מוכנים לקבל טענות מדעיות לא־מוכחות משום שיש להם ”‏מחויבות מוקדמת,‏ מחויבות למטריאליזם”‏.‏ g מדענים רבים מסרבים אפילו לשקול את האפשרות שקיים מתכנן תבוני,‏ מפני שכפי שכתב לוונטין,‏ ”‏לא נוכל לתת לאלוהים דריסת רגל”‏.‏³⁰

בעניין זה מצוטט הסוציולוג רודני סטרק בכתב עת אחד כמי שאמר:‏ ”‏כבר 200 שנה משוּוק הרעיון שאם אתה רוצה להיות אדם מדעי עליך לשחרר את שכלך מכבלי הדת”‏.‏ עוד ציין שבאוניברסיטאות מחקר ”‏המאמינים שמים מחסום לפיהם”‏.‏³¹

כדי לקבל את תורת המאקרואבולוציה כאמת לאמיתה,‏ עליך להאמין שמדענים אגנוסטיים או אתיאיסטיים לא ייתנו לדעותיהם האישיות להשפיע על פירושיהם לממצאים המדעיים.‏ עליך להאמין שמוטציות ותהליך הברירה הטבעית יצרו את כל צורות החיים המורכבות,‏ חרף מאה שנות מחקר המראות כי המוטציות לא הפכו אפילו מין אחד המוגדר כראוי למין חדש לגמרי.‏ עליך להאמין שכל היצורים החיים התפתחו בהדרגה מאב קדמון משותף,‏ על אף עדות המאובנים המראה בבירור שהסוגים העיקריים של הצמחים ובעלי החיים הופיעו באופן פתאומי ולא התפתחו לסוגים אחרים,‏ גם אחרי עידן ועידנים.‏ האם תפיסה כזו נשמעת כתפיסה המבוססת על עובדות או כתפיסה המבוססת על מיתוסים?‏ אכן,‏ אבולוציה היא סוג של אמונה.‏