פרק ב׳‏

כיצד נולד היקום?‏ — המחלוקת

האסטרונאוטים מצלמים בהתרגשות את כדור־הארץ הנשקף במלוא הדרו מאשנב החללית.‏ ”‏זה השיא של הטיסה בחלל”‏,‏ אמר אחד מהם.‏ אבל כוכבנו זעיר מאוד בהשוואה למערכת השמש.‏ השמש יכולה להכיל מיליון עולמות כשלנו,‏ ועוד ייוותר בה מקום.‏ האם עובדות אלה על היקום נוגעות לחייך ולמשמעותם?‏

הבה נמריא על כנפי הדמיון לטיול קצר בחלל,‏ ונראה את כדור־הארץ ואת השמש ביחס הנכון.‏ השמש היא אחת ממספר מדהים של כוכבים,‏ הערוכים בזרועות הספירליות של גלקסיית שביל החלב,‏ * שהיא עצמה אינה אלא גרגיר חול ביקום.‏ בעין בלתי מזוינת ניתן לראות כמה כתמי אור,‏ המהווים למעשה גלקסיות אחרות,‏ כמו אנדרומדה המרהיבה,‏ שהיא גלקסיה גדולה משלנו.‏ שביל החלב,‏ אנדרומדה ועוד כ־20 גלקסיות אחרות מושכות אלו את אלו בכוח הכבידה ויוצרות צביר גלקסיות,‏ מעין שכונה קטנה בתחומי על־צביר רחב היקף.‏ יש ביקום אינספור על־צבירים,‏ וזה עוד לא הכל.‏

פיזורם של הצבירים בחלל אינו אחיד.‏ בקנה מידה עצום הם נראים כיריעות דקות וכשרשראות,‏ הכרוכות סביב חללים ריקים רחבי־ידיים דמויי בועה.‏ ישנם גושי גלקסיות שבאורכם  ובעוביים מזכירים חומה גדולה.‏ מידע זה עשוי להפתיע רבים מהסבורים כי היקום נוצר מעצמו,‏ במקרה,‏ במפץ קוסמי.‏ ”‏ככל שהיקום נגלה לעינינו ביתר בהירות במלוא הדרו ולפרטי פרטיו”‏,‏ מסיק כתב בכיר בסיינטיפיק אמריקן,‏ ”‏כן קשה לנו להסביר באמצעות תיאוריה פשוטה כיצד התהווה”‏.‏

הראיות מצביעות על התחלה

כל הכוכבים הנגלים לעיניך בהביטך השמיימה שייכים לגלקסיית שביל החלב.‏ עד שנות ה־20’‏ סברו שזו הגלקסיה היחידה.‏ ואולם,‏ ידוע לך מן הסתם שתצפיות בטלסקופים משוכללים הובילו למסקנה אחרת.‏ היקום מכיל לפחות 000,‏000,‏000,‏50 גלקסיות.‏ לא 50 מיליארד כוכבים,‏ אלא לפחות 50 מיליארד גלקסיות,‏ ובכל אחת יש מיליארדי כוכבים כדוגמת השמש שלנו.‏ אבל לא הכמות העצומה של הגלקסיות הענקיות זעזעה את אושיות התיאוריות המדעיות בשנות ה־20’‏,‏ אלא העובדה שהן נעות.‏

האסטרונומים גילו עובדה מפליאה:‏ כשאור הנפלט מגלקסיות עבר דרך מנסרה,‏ נראה היה שגלי האור מתארכים — תופעה המעידה על התרחקות מהירה מאיתנו.‏ ככל שהגלקסיה רחוקה יותר,‏ כן נראה כאילו היא מתרחקת מאיתנו מהר יותר.‏ יוצא מכך שהיקום מתפשט!‏ *

 גם אם איננו אסטרונומים,‏ לא מקצוענים ולא חובבים,‏ נהיר לנו כי לעובדת התפשטות היקום יש השלכות מרחיקות לכת על עברנו — ואולי גם על עתידנו,‏ כל אדם כפרט.‏ משהו צריך היה להתחיל את התהליך — כוח חזק דיו כדי לגבור על כוח הכבידה העצום של היקום כולו.‏ ’‏מה יכול להיות המקור של אנרגיה דינמית זו?‏’‏ שאלה טובה.‏

לדעת רוב המדענים,‏ היה היקום בתחילת דרכו נקודה  זעירה ודחוסה (‏ייחודיות)‏.‏ על כל פנים,‏ אי־אפשר להתעלם מהבעיה המרכזית:‏ ”‏אם אי־פעם היה היקום קרוב לייחודיות,‏ מצב שבו כל היקום כלוא בנקודה בגודל אפסי ובצפיפות אינסופית,‏ נשאלת השאלה מה היה לפני כן ומה היה מחוץ ליקום.‏ .‏.‏.‏ אין מנוס מסוגיית ההתחלה”‏ (‏סר ברנרד לַווֶל)‏.‏

יש כאן רמיזה לדבר נעלה ממקור אנרגיה עצומה.‏ ראיית הנולד ותבונה הן הכרח,‏ הואיל וקצב ההתפשטות נראה  מכוּונן בדיוק מפליא.‏ ”‏אילו היתה התפשטות היקום מהירה במיליונית המיליונית”‏,‏ אמר לוול,‏ ”‏כל החומר שביקום היה מפוזר היום.‏ .‏.‏.‏ ואילו היתה איטית במיליונית המיליונית,‏ כוחות הכבידה היו מביאים לקריסת היקום במיליארד השנים הראשונות לקיומו,‏ פחות או יותר.‏ גם במקרה זה,‏ לא היו כוכבים מאריכי ימים ולא היו חיים”‏.‏

ניסיונות להסביר את ההתחלה

האם החוקרים מסוגלים להסביר כעת את מוצא היקום?‏ מדענים רבים,‏ המתקשים לעכל את הרעיון שהיקום נברא בידי מקור תבונה נעלה,‏ משערים שהיקום נברא מעצמו,‏  מלא־כלום.‏ האם זה נשמע לך הגיוני?‏ השערות אלו נסובות בדרך כלל סביב התיאוריה (‏מודל תפיחת היקום)‏ * שנהגתה ב־1979 במוחו של הפיזיקאי אלן גוּת.‏ אך ד״ר גות הודה לאחרונה,‏ שהתיאוריה שלו ”‏אינה מסבירה כיצד נוצר היקום  מלא־כלום”‏.‏ ד״ר אנדריי לינדֶה התבטא בלשון מפורשת יותר בסיינטיפיק אמריקן:‏ ”‏מתן הסבר לייחודיות ההתחלתית הזו — לזמן ולמקום שבו התחיל הכל — עודנו הבעיה הקשה ביותר של הקוסמולוגיה המודרנית”‏.‏

אם המומחים אינם מסוגלים להסביר את היווצרות היקום או את ראשית תולדותיו,‏ האין עלינו לחפש תשובות במקום אחר?‏ יש לך סיבות טובות לתת את הדעת לכמה ראיות,‏ שאף כי רבים מתעלמים מהן,‏ הן עשויות להבהיר לך את העניין.‏ כדוגמה לראיות אלה נזכיר את שיעוריהם המדויקים של ארבעה כוחות יסוד,‏ האחראים לתכונות החומרים השונים ולשינויים החלים בהם.‏ יהיו שיירתעו מנושא כוחות היסוד,‏ בהנחה שזה ’‏חומר שמתאים רק לפיזיקאים’‏,‏ ולא היא.‏  העובדות הבסיסיות ראויות לעיוננו,‏ מאחר שהן משפיעות על חיינו.‏

שיעור ויחס מדויקים

לארבעת כוחות היסוד נודע תפקיד חשוב הן במרחבי היקום והן במבנה האטום שגודלו אפסי.‏ הם קשורים,‏ בעצם,‏ לכל מה שאנו רואים סביבנו.‏

היסודות החיוניים לחיים (‏בעיקר פחמן,‏ חמצן וברזל)‏ לא היו קיימים,‏ אלמלא היחס המדויק בין ארבעת הכוחות הניכר ביקום.‏ הזכרנו בדיוננו את הכוח הראשון,‏ כוח הכבידה.‏ השני הוא הכוח האלקטרומגנטי.‏ אילו היה כוח זה חלש במידה ניכרת,‏ היו האלקטרונים סוטים ממסלולם סביב גרעין האטום.‏ ’‏האם זה חמור?‏’‏,‏ אתה אולי שואל.‏ כן,‏ מכיוון שבמצב כזה לא יוכלו האטומים להתקשר לאטומים אחרים וליצור מולקולות.‏ מאידך,‏ אילו היה הכוח האלקטרומגנטי חזק בהרבה,‏ היו האלקטרונים לכודים סביב גרעין האטום.‏ לא היו נוצרות  ריאקציות כימיות — משמע,‏ לא היו חיים.‏ גם מזווית ראייה זו,‏ ברור שקיומנו וחיינו תלויים בשיעורו המדויק של הכוח האלקטרומגנטי.‏

ונעבור לקנה המידה הקוסמי:‏ שינוי קל בעוצמה האלקטרומגנטית יתן אותותיו בשמש,‏ וישנה את כמות האור המגיעה לכדור־הארץ,‏ מה שיקשה את קיום תהליך הפוטוסינתזה בצמחים או אף ימנע אותו.‏ שינוי כזה עלול גם לגזול מן המים את תכונותיהם הייחודיות והחיוניות לחיים.‏ שוב,‏ הכוונון המדויק של הכוח האלקטרומגנטי קובע אם נחיה או נמות.‏

חשוב לא פחות הוא היחס בין הכוח האלקטרומגנטי לשלושת הכוחות האחרים.‏ למשל,‏ פיזיקאים חישבו ומצאו שהכוח האלקטרומגנטי גדול פי ⁴⁰10,‏ כלומר 000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏000,‏10 מכוח הכבידה.‏ הוספת אפס למספר זה נראית כשינוי פעוט (‏⁴¹10)‏.‏ אולם,‏ משמעה שהכבידה תהיה חלשה יחסית.‏ ד״ר ריינהרט ברוֹייר אומר על התוצאה:‏ ”‏אילו היה כוח הכבידה חלש יותר,‏ היו הכוכבים קטנים יותר,‏ ומעיכת הכבידה בליבתם לא היתה מצליחה להעלות את הטמפרטורה לחום גבוה דיו ליצירת היתוך גרעיני.‏ והתוצאה:‏ השמש לא היתה זורחת”‏.‏ תאר לעצמך מה היה קורה לנו!‏

ומה היה קורה,‏ אילו היתה הכבידה חזקה יחסית לאלקטרומגנטיות,‏ ובנתון האמור היו רק 39 אפסים (‏³⁹10)‏?‏ ”‏די בשינוי קטן זה”‏,‏ ממשיך ברוייר,‏ ”‏כדי שאורך חייו של כוכב כמו השמש יתקצר משמעותית”‏.‏ ומדענים אחרים סבורים שהאיזון עדין אף יותר.‏

 נצילות ויציבות רבות שנים הן,‏ ללא ספק,‏ מתכונותיהם הראויות לציון של השמש שלנו ושל כוכבים אחרים.‏ להלן דוגמה פשוטה.‏ ידוע לנו שלתפקודו היעיל של מנוע מכונית,‏ היחס בתערובת הבנזין־אוויר חייב להיות מדויק מאוד;‏ מהנדסים שוקדים על תכנון מערכות מכניות וממוחשבות מורכבות,‏ כדי למטב את ביצועיו.‏ אם כך הוא במנוע פשוט,‏ מה תאמר על יעילותה של בעירת כוכבים,‏ דוגמת השמש שלנו?‏ הכוחות העיקריים הקשורים בתהליך מכווננים בדיוק האופטימלי לקיום חיים.‏ האם הדיוק מקרי?‏ איוב,‏ שחי בימי קדם,‏ שאל:‏ ”‏הידעת חוקות שמים,‏ אם תשים  משטרו בארץ?‏”‏ (‏איוב ל״ח:‏33‏)‏ האדם לא קבע את חוקי הטבע.‏ אם כן,‏ מה מקור הדיוק?‏

שני הכוחות הגרעיניים

מורכבותו של מבנה היקום אינה מסתכמת ביחס המדויק שבין הכבידה לאלקטרומגנטיות.‏ יש עוד שני כוחות פיזיקליים הקשורים לחיינו.‏

שני הכוחות הללו פועלים בגרעין האטום,‏ וניכר בעליל שהוקדשה מחשבה בתכנונם.‏ הכוח הגרעיני החזק מלכד פרוטונים ונֵיטרונים בגרעין האטום.‏ ליכודם מאפשר יצירת יסודות שונים — קלים (‏לדוגמה,‏ הליום וחמצן)‏ וכבדים (‏כמו זהב ועופרת)‏.‏ נראה כי אילו היה הכוח המלכד חלש ב־2 אחוזים בלבד,‏ היה המימן היסוד היחיד.‏ לעומת זאת,‏ לוּ היה הכוח חזק במקצת,‏ רק היסודות הכבדים היו קיימים,‏ ולא היה מימן.‏ האם חיינו היו מושפעים מכך?‏ ובכן,‏ אילולא היה מימן  ביקום,‏ לשמש לא היה הדלק הדרוש לה כדי להקרין אנרגיה מכלכלת חיים.‏ וכמובן,‏ לנו לא היו מים ומזון,‏ שכן המימן הוא מרכיב חיוני בשניהם.‏

הכוח הרביעי שנדון בו הוא הכוח הגרעיני החלש,‏ האחראי להתפרקות רדיואקטיבית.‏ יש לו חלק גם בפעילות התרמו־גרעינית בשמש.‏ האם כוח זה מכוונן?‏ פרימן דייסון,‏ מתמטיקאי ופיזיקאי,‏ מסביר:‏ ”‏[‏הכוח]‏ החלש חלש פי מיליונים מהכוח הגרעיני.‏ הוא חלש די הצורך לבעירתו האיטית והיציבה של המימן בשמש.‏ לוּ היה [‏הכוח]‏ החלש חזק או חלש במידה משמעותית מכפי שהוא,‏ גם אז היו כל צורות החיים התלויות בשמשות נתונות בסכנה”‏.‏ קצב הבעירה המדויק שומר על חום כדור־הארץ — מבלי לכלותו בלהבה — ושומר גם על חיינו.‏

יתרה מזו,‏ המדענים סבורים שלכוח החלש יש חלק בהתפוצצויות סופרנובה,‏ אשר לדעתם רוקחות ומפיצות את רוב היסודות.‏ ”‏אילו היו הכוחות הגרעיניים שונים במעט,‏ הכוכבים לא היו מפיקים את היסודות שמהם קורצנו אתה ואני”‏,‏ מסביר הפיזיקאי ג׳ון פּוֹלקינגהוֹרן.‏

יכולנו להרחיב עוד ועוד,‏ אבל ודאי הבנת את הרעיון.‏ המאזן שבארבעה כוחות אלה מעורר התפעלות.‏ ”‏בכל הסובב אותנו יש ראיות לכך שהטבע סידר הכל כמו שצריך”‏,‏ כתב פרופסור פול דייוויס.‏ התיאום המדויק של כוחות היסוד מאפשר את קיומם ותפקודם של השמש,‏ של כוכב הלכת הנפלא שלנו,‏ על מימיו מחיי הנפשות,‏ האטמוספירה החיונית העוטפת אותו והמערך הנרחב של היסודות הכימיים  היקרים שבו.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏מדוע קיים תיאום כה מדויק,‏ ומה מקורו?‏’‏

התנאים האידיאליים בכדור־הארץ

קיומנו מצריך דיוק גם בתחומים אחרים.‏ קח לדוגמה את מידותיה של הארץ ואת מיקומה במערכת השמש.‏ המקרא שואל בספר איוב שאלות המלמדות שיעור בענווה:‏ ”‏איפה היית בְּיָסדי ארץ?‏ .‏.‏.‏ מי שם ממדיה,‏ כי תדע?‏”‏ (‏איוב ל״ח:‏4,‏ 5‏)‏ שאלות אלה זועקות,‏ כיום יותר מתמיד,‏ לתשובה.‏ למה?‏ בגלל התגליות המדהימות על כדור־הארץ,‏ בין היתר על ממדיו ועל מיקומו במערכת השמש.‏

לא נתגלה ביקום כוכב לכת כמו כדור־הארץ.‏ מדענים אומנם טוענים,‏ שיש עדות עקיפה לכך שמסביב לכוכבים מסוימים חגים עצמים גדולים מאות מונים מכדור־הארץ.‏ אך גודלו של כדור־הארץ הוא המתאים לקיומנו.‏ מה הכוונה?‏ אילו היה עולמנו גדול אך במעט,‏ כוח הכבידה היה חזק יותר והמימן,‏ מהיותו גז קל,‏ היה מתקבץ ולא מצליח לגבור על כוח הכבידה.‏ האטמוספירה היתה עוינת לחיים.‏ ומאידך,‏ אילו  היתה הארץ קטנה במקצת,‏ החמצן,‏ שכה חיוני לחיים,‏ היה מתנדף ומקווי המים מתאדים.‏ בשני המקרים לא היה מתאפשר קיומנו.‏

כמו־כן,‏ כדור־הארץ ממוקם במרחק האידיאלי מהשמש — תנאי הכרחי לחיים.‏ האסטרונום ג׳ון ברוֹ והמתמטיקאי פרנק טיפּלר חקרו ”‏את היחס בין רדיוס כדור־הארץ למרחקו מן השמש”‏.‏ הם הסיקו,‏ שחיי אנוש לא היו מתקיימים ”‏אילו היה היחס הקיים שונה במעט”‏.‏ פרופסור דייוויד ל.‏ בלוק מציין:‏ ”‏לפי החישובים,‏ אילו היה מרחק כדור־הארץ מהשמש קטן ב־5 אחוזים בלבד,‏ היה אפקט החממה [‏התחממות יתר של כדור־הארץ]‏ צובר תנופה לפני 4 מיליארד שנה בערך.‏ ומצד שני,‏ לוּ היה המרחק ביניהם גדול באחוז אחד ויחיד,‏ היה רוב כדור־הארץ מתכסה יריעות קרח ענקיות לפני כ־2 מיליארד שנה”‏ (‏היקום:‏ תוצר של המקרה העיוור או פרי תכנון?‏ [‏?Our Universe: Accident or Design]‏)‏.‏

בנוסף לכך,‏ כדור־הארץ משלים סיבוב על צירו אחת ליום,‏ המהירות המתאימה לשמירה על טמפרטורות מתונות.‏ נוגה משלים סיבוב ב־243 יום.‏ תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה סיבובו של כדור־הארץ סביב צירו כה ארוך!‏ ימים ולילות ארוכים היו מביאים לידי טמפרטורות קיצוניות ולהכחדתנו.‏

גורם מכריע נוסף הוא מסלול כדור־הארץ סביב השמש.‏ כוכבי שביט נעים במסלול אליפטי מוארך.‏ למרבה השמחה,‏ מהלכו של כדור־הארץ שונה.‏ מסלולו כמעט עגול.‏ גם זה מונע טמפרטורות קיצוניות וקטלניות.‏

אל נשכח גם את מיקומה של מערכת השמש.‏ אילו היתה  קרובה למרכז גלקסיית שביל החלב,‏ היה כוח המשיכה של כוכבים שכנים משנה את מסלול כדור־הארץ.‏ לעומת זאת,‏ אילו היתה בקצה הגלקסיה,‏ היו שמי הלילה נטולי כוכבים כמעט לחלוטין.‏ אור הכוכבים אינו נחוץ לחיים,‏ אבל הוא מוסיף יופי רב לשמי הלילה,‏ לא כן?‏ ובהתבסס על התיאוריות הנוכחיות על היקום,‏ המדענים חישבו ומצאו שבשולי גלקסיית שביל החלב,‏ אין די יסודות כימיים להיווצרות מערכת שמש כשלנו.‏ *

חוק וסדר

אתה מכיר ודאי מניסיונך את הנטייה לאי־סדר.‏ כידוע לכל בעל־בית,‏ אם יחדל לתחזק את הבית,‏ דברים יישברו  או יתפרקו.‏ מדענים מגדירים נטייה זו כ”‏חוק השני של התרמודינמיקה”‏.‏ אנו רואים את החוק בפעולה מדי יום.‏ מכונית חדשה או אופניים חדשים יהפכו לגרוטאות,‏ אם יוזנחו.‏ נְטוֹש בניין והוא יהפוך לחורבה.‏ ומה באשר ליקום?‏ החוק חל גם עליו.‏ אתה עשוי להגיע למסקנה,‏ שהסדר ביקום יהפוך לבסוף לתוהו ובוהו.‏

אך,‏ נראה שלא כך קורה ביקום.‏ רוג׳ר פּנרוֹז,‏ פרופסור למתמטיקה,‏ נוכח בכך,‏ כשחקר את האי־סדר (‏האֶנטרופיה)‏ ביקום הגלוי לעין.‏ דרך הגיונית לפרש ממצאים אלה,‏ היא להסיק שהיקום היה מסודר מראשית דרכו ושהסדר בו נשאר מופתי.‏ האסטרופיזיקאי אלן לייטמן מציין,‏ ש”‏היות היקום כה מאורגן מראשית התהוותו היא לחידה”‏ עבור המדענים.‏ עוד אמר,‏ ש”‏כל תיאוריה קוסמולוגית מוצלחת חייבת לפתור בסופו של דבר את בעיית האנטרופיה”‏ — מה מונע את היקום מלהפוך לתוהו ובוהו.‏

למעשה,‏ עצם קיומנו סותר חוק מוכר ומקובל זה.‏ כיצד זה שאנו חיים על כדור־הארץ?‏ כאמור,‏ זו השאלה הבסיסית שמחייבת מענה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 15]‏

ניסיון לספור את הכוכבים

מעריכים כי גלקסיית שביל החלב מונה יותר מ־000,‏000,‏000,‏100 (‏100 מיליארד)‏ כוכבים.‏ דמיין אנציקלופדיה,‏ המקדישה עמוד לכל כוכב — תיאור השמש ומערכת השמש יוגבל לעמוד אחד.‏ כמה כרכים יידרשו כדי לכלול את כל הכוכבים שבשביל החלב?‏

בהנחה שהאנציקלופדיה תיערך בכרכים בעובי סביר,‏ נאמר שבספרייה הציבורית של ניו־יורק,‏ על 412 קילומטר מדפיה,‏ צר יהיה המקום מהכיל אותה!‏

כמה זמן יקח לך לעיין בה?‏ ”‏רק העִלעול [‏בה]‏,‏ בקצב של עמוד בשנייה,‏ יימשך יותר מעשרת אלפי שנה”‏,‏ מסביר הספר מילדות לבגרות בשביל החלב.‏ והכוכבים בגלקסיה שלנו הם רק חלק מזערי מהכוכבים שיש בגלקסיות היקום כולו,‏ שמספרן 000,‏000,‏000,‏50 (‏50 מיליארד)‏,‏ לפי האומדנים.‏ אילו הקדישה האנציקלופדיה עמוד לכל אחד מהכוכבים הללו,‏ כל מדפי הספריות בעולם לא היו מכילים אותה.‏ ”‏ככל שאנו מרחיבים את ידיעותינו על־אודות היקום”‏,‏ מציין הספר,‏ ”‏כך אנו מיטיבים להבין מה מעט אנו יודעים”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 16]‏

ג׳אסטרו על ההתחלה

רוברט ג׳אסטרו,‏ פרופסור לאסטרונומיה ולגיאולוגיה באוניברסיטת קולומביה,‏ כתב:‏ ”‏מעטים הם האסטרונומים שיכלו לחזות שמאורע זה — לידתו הפתאומית של היקום — יהפוך לעובדה מדעית מוכחת.‏ אך בעקבות תצפיות בשמים מבעד לעדשות הטלסקופ,‏ לא נותר להם אלא להשלים עם מסקנה זו”‏.‏

הוא התייחס למה שמשתמע מכך:‏ ”‏ההוכחה האסטרונומית להתחלה מעמידה את המדענים במצב לא נעים,‏ מאחר שהם סבורים כי לכל תוצאה יש גורם טבעי.‏.‏.‏ האסטרונום הבריטי א.‏ א.‏ מילן כתב:‏ ’‏איננו יכולים לקבוע מסמרות לגבי פני הדברים [‏בהתחלה]‏;‏ במעשה הבריאה האלוהי,‏ אלוהים אינו נגלה ואינו נראה’‏”‏ (‏הנוּל הקסום — המוח ביקום [‏The Enchanted Loom—Mind in the Universe]‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 17]‏

ארבעה כוחות יסוד פיזיקליים

1.‏ כבידה — כוח חלש מאוד במישור האטומי.‏ השפעתו ניכרת בגופים גדולים — כוכבי לכת,‏ כוכבים וגלקסיות.‏

2.‏ אלקטרומגנטיות — הכוח העיקרי המקשר בין פרוטונים לאלקטרונים ומאפשר יצירת מולקולות.‏ הברקים הם אחת העדויות לעוצמתו.‏

3.‏ כוח גרעיני חזק — הכוח המלכד פרוטונים ונֵיטרונים בגרעין האטום.‏

4.‏ כוח גרעיני חלש — הכוח האחראי להתפרקות רדיואקטיבית ולפעילות התרמו־גרעינית היעילה שבשמש.‏

‏[‏תיבה בעמוד 20]‏

‏’‏שילוב של צירופי מקרים’‏

”‏חזֵק מעט את הכוח החלש,‏ וההליום לא יתקיים;‏ החלש אותו קמעה,‏ וכמעט כל המימן יהפוך להליום”‏.‏

”‏המרווח המאפשר את קיומו של יקום,‏ שיש בו הליום וגם התפוצצויות סופרנובה,‏ הנו צר מאוד.‏ קיומנו תלוי בשילוב זה של צירופי מקרים ובצירוף המקרים,‏ שסיכוייו פחותים אף יותר,‏ האחראי לרמות האנרגיה הגרעינית,‏ אשר נחזו על־ידי [‏האסטרונום פרד]‏ הויל.‏ אנו,‏ בשונה מן הדורות הקודמים,‏ יודעים כיצד באנו לידי קיום.‏ אולם,‏ בדומה לדורות הקודמים,‏ את הסיבה לקיומנו איננו יודעים”‏ (‏ניו סיינטיסט‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 22]‏

”‏הגודל האידיאלי,‏ הרכב היסודות הנכון ומסלול כמעט עגול במרחק המושלם מכוכב מאריך ימים,‏ השמש,‏ הביאו ליצירת תנאים מיוחדים בכדור־הארץ,‏ תנאים המאפשרים את היקוות המים על פניו”‏ (‏העקרונות ההרמוניים של הזואולוגיה [‏Integrated Principles of Zoology]‏,‏ מהדורה שביעית)‏.‏ בלי מים לא היו מופיעים חיים על הארץ.‏

‏[‏תיבה בעמוד 24]‏

מאמין רק במה שעיניך רואות?‏

אנשים רבים בעלי גישה ראציונלית מאמינים בקיומם של דברים שאינם נראים.‏ כתב־העת דיסקַבר דיווח בגיליון ינואר 1997,‏ שאסטרונומים הגיעו למסקנה שקיימים כתריסר כוכבי לכת החגים סביב כוכבים רחוקים.‏

”‏לפי שעה,‏ העדות היחידה לקיומם של כוכבי הלכת החדשים היא השפעת כוח המשיכה שלהם על תנועת כוכבי האֵם”‏.‏ לפיכך,‏ לדידם של האסטרונומים,‏ ההשלכות הנראות של הכבידה מהוות ראיה ברורה לקיומם של גרמים שמימיים שאינם נראים.‏

העדויות הנלוות — ולא צפייה ישירה — היו בסיס מספק למדענים להאמין בקיומו של דבר שלא ראו.‏ רבים מן המאמינים בבורא הגיעו לכלל מסקנה שיש להם בסיס דומה להאמין בבלתי נראה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 25]‏

סר פרֶד הוֹיל מסביר בספר טבעו של היקום (‏The Nature of the Universe)‏:‏ ”‏כדי לבטל את רעיון הבריאה,‏ מוכרחים להניח שכל החומר שביקום היה קיים מעולם,‏ ודבר זה לא ייתכן.‏ .‏.‏.‏ המימן הופך בהתמדה להליום וליסודות אחרים.‏.‏.‏ אם כן,‏ כיצד זה שהרוב המכריע של החומר ביקום הוא מימן?‏ זה היה בלתי אפשרי,‏ אילו היה החומר קיים מאז ומתמיד.‏ מכאן,‏ שבהתחשב בטיבו של היקום,‏ פשוט אי־אפשר לחמוק מסוגיית הבריאה”‏.‏

‏[‏תמונה בעמודים 12,‏ 13]‏

השמש שלנו (‏במשבצת)‏ היא כאין וכאפס בגלקסיית שביל החלב,‏ כפי שממחישה תמונתה של הגלקסיה הספירלית 5236 NGC

בגלקסיית שביל החלב יש יותר מ־100 מיליארד כוכבים,‏ והיא רק אחת מ־50 מיליארד הגלקסיות שידוע על קיומן

‏[‏תמונות בעמוד 14]‏

האסטרונום אדווין האבל (‏1889–1953)‏ גילה שההיסט לאדום באורן של גלקסיות רחוקות מלמד שהיקום מתפשט,‏ ומכאן שהיתה לו התחלה

‏[‏תמונות בעמוד 19]‏

היחס המדויק בין הכוחות השולטים בשמש מאפשר את קיום התנאים המתאימים לחיים בכדור־הארץ