בתקופת מלכי ישראל ויהודה מתבלטת קבוצת גברים מיוחדת — הנביאים.‏ היו אלה אנשי אמונה משכמם ומעלה,‏ בעלי אומץ לב מופתי,‏ אשר מסרו את דברי אלוהים.‏ תן דעתך לארבעה נושאים מרכזיים חשובים שהדגישו הנביאים.‏

1.‏ חורבן ירושלים.‏ נביאי אלוהים,‏ בייחוד ישעיהו וירמיהו,‏ החלו להזהיר זמן רב מראש שירושלים תיחרב ותינטש.‏ בלשון ציורית הם הראו מדוע בערה חמתו של אלוהים על העיר.‏ העבודה הזרה,‏ השחיתות והאלימות שרווחו בה הוכיחו שירושלים רק התיימרה לייצג את יהוה (‏מלכים ב׳.‏ כ״א:‏10–15;‏ ישעיהו ג׳:‏1–8,‏ 16–26;‏ ירמיהו ב׳:‏1 עד ג׳:‏13‏)‏.‏

2.‏ שיקום עבודת אלוהים הטהורה.‏ לאחר 70 שנות גלות ישוחרר עמו של אלוהים מבבל.‏ הם ישובו למולדתם השוממה ויבנו מחדש את מקדש יהוה בירושלים (‏ירמיהו מ״ו:‏27;‏ עמוס ט׳:‏13–15‏)‏.‏ בערך 200 שנה מראש ציין ישעיהו את שמו של הכובש — כורש.‏ הוא יכניע את בבל ויאפשר לעם אלוהים לשקם את עבודת אלוהים הטהורה.‏ ישעיהו אפילו ניבא את פרטי האסטרטגיה הצבאית הייחודית שבה ישתמש כורש (‏ישעיהו מ״ד:‏24 עד מ״ה:‏3‏)‏.‏

3.‏ ביאת המשיח והעתיד לקרות לו.‏ המשיח ייוולד בבית לחם (‏מיכה ה׳:‏1‏)‏.‏ הוא יהיה עניו ויבוא לירושלים רכוב על חמור (‏זכריה ט׳:‏9‏)‏.‏ למרות שיהיה אדם רך מזג וטוב לב,‏ הוא לא יהיה אהוד ורבים ידחו אותו (‏ישעיהו מ״ב:‏1–3;‏ נ״ג:‏1,‏ 3‏)‏.‏ הוא ימות מוות אכזרי.‏ אך האם בזאת יגיעו חייו אל קיצם?‏ לא,‏ מפני שקורבנו נועד לאפשר לרבים לזכות לסליחת חטאים (‏ישעיהו נ״ג:‏4,‏ 5,‏ 9–12‏)‏.‏ רק באמצעות תחייתו מן המתים תוכל מטרה זו להתממש.‏

4.‏ שלטונו של המשיח על הארץ.‏ בני אדם לא־מושלמים אינם מסוגלים לנהל בשלום את ענייני העולם,‏ ואילו המלך המשיח יישא בתואר ”‏שר שלום”‏ (‏ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6;‏ ירמיהו י׳:‏23‏)‏.‏ תחת שלטונו יחיו כל בני האדם בשלום זה עם זה ואפילו עם כל בעלי החיים (‏ישעיהו י״א:‏3–7‏)‏.‏ המחלות יחלפו מן העולם (‏ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏.‏ אפילו המוות יבולע לנצח (‏ישעיהו כ״ה:‏8‏)‏.‏ בימי שלטונו של המשיח יוקמו שוכני עפר לתחייה עלי אדמות (‏דניאל י״ב:‏13‏)‏.‏

‏(‏מבוסס על הספרים ישעיהו,‏ ירמיהו,‏ דניאל,‏ עמוס,‏ מיכה וזכריה‏)‏