חלק 8
הכניסה לארץ כנען
יהושע בן נון מוביל את בני ישראל בכיבוש כנען. יהוה מקים שופטים להושיע את עמו מלוחציהם
מאות שנים לפני שנכנסו בני ישראל לארץ כנען הבטיח יהוה לתת אותה לצאצאי אברהם. כעת בהנהגת יהושע עמד העם לרשת את הארץ המובטחת.
אלוהים כבר פסק שהכנענים ראויים להשמדה. הם מילאו את הארץ בשחיתות מינית מחפירה ובשפיכות דמים אכזרית. אי לכך, בני ישראל נצטוו להחריב עד היסוד את הערים הכנעניות שיכבשו.
לפני שנכנסו אל הארץ הקדים יהושע לשלוח שני מרגלים, והם התאכסנו ביריחו אצל אישה בשם רחב. היא קיבלה את המרגלים אל ביתה והגנה עליהם למרות שידעה על מוצאם. רחב האמינה ביהוה אלוהי ישראל מפני ששמעה על הישועות שעשה למען עמו. היא השביעה את המרגלים שיחוסו על חייה ועל חיי בני ביתה.
ואז, אחרי שנכנסו בני ישראל אל כנען ובאו על יריחו למלחמה, מוטט יהוה באורח נס את חומות העיר. כוחותיו של יהושע הסתערו פנימה והשמידו את העיר, אך חסו על רחב ועל משפחתה. לאחר מכן הנהיג יהושע מערכה צבאית מהירה בת שש שנים שבמהלכה כבש חלקים גדולים של הארץ המובטחת. אחרי כן חולקה הארץ בין שבטי ישראל.
לקראת תום ימיו הארוכים בשירות אלוהים, הקהיל יהושע את העם. הוא סקר בפניהם את מגעיו של יהוה עם אבותיהם וקרא להם לעבוד את יהוה. עם זאת, אחרי מותם של יהושע ושל זקני העם ששירתו עימו, עזבו בני ישראל את יהוה ופנו לאלילי כזב. במשך כ־300 שנה לא תמיד צייתה האומה לחוקי יהוה. במהלך אותה עת התיר יהוה לאויבי ישראל, כגון הפלשתים, ללחוץ את העם. אך כאשר זעקו בני ישראל ליהוה לעזרה, הוא הקים להם שופטים להושיעם, 12 במספר.
תקופת השופטים המתועדת בספר שופטים החלה בעתניאל והסתיימה בשמשון, החזק באדם. האמת הבסיסית המומחשת שוב ושוב בתיאור המרתק שבספר שופטים היא: ציות ליהוה מוביל לברכות, אי־ציות סופו אסון.
(מבוסס על יהושע; שופטים; ויקרא י״ח:24, 25)