איך אבות יכולים לשמור על קשר קרוב עם בניהם?
איך אבות יכולים לשמור על קשר קרוב עם בניהם?
”אבא, איך אתה יודע כל כך הרבה?” האם הבן שלך הפתיע אותך פעם בשאלה כזו? אין ספק שבאותו הרגע הרגשת אבא גאה. אבל אם בנך עשה גם את הצעד הנוסף, יישם את העצה הנבונה שנתת לו והפיק מכך תועלת, ללא ספק ליבך הוצף בשמחה גדולה אף יותר (משלי כ״ג:15, 24). a
עם זאת, האם בחלוף השנים בנך המשיך להעריץ אותך כבעבר? או האם ככל שהוא גדֵל, כך הכבוד שלו כלפיך הולך וקטן? איך תוכל לשמור על יחסי קרבה עם בנך בשעה שהוא מתבגר והופך מילד לאדם בוגר? נדון תחילה בכמה קשיים שניצבים בפני האבות.
שלושה קשיים נפוצים
1. חוסר זמן: בהרבה ארצות נהוג שהאב הוא המפרנס העיקרי של המשפחה, ולעיתים קרובות עבודתו מאלצת אותו להיעדר מהבית במשך רוב שעות היום. במקומות מסוימים האבות מקדישים כמות מזערית של זמן לילדיהם. למשל, סקר שנערך לאחרונה בצרפת העלה שאבות במדינה זו מבלים בממוצע פחות מ־12 דקות ביום עם ילדיהם.
נקודה למחשבה: כמה זמן אתה מקדיש לבנך? למה שלא תרשום לעצמך במהלך השבוע או השבועיים הבאים כמה זמן בילית כל יום בחברתו? התוצאות אולי יפתיעו אותך.
2. היעדר מופת לחיקוי: יש גברים שלא היה להם קשר קרוב עם אביהם. ”הקשר ביני ובין אבא שלי היה מאוד רופף”, אומר ז׳אן־מארי, המתגורר בצרפת. איך זה השפיע עליו? הוא מספר: ”זה יצר אצלי בעיות שבכלל לא יכולתי לצפות מראש. לדוגמה, מאוד קשה לי לנהל שיחות משמעותיות עם הבנים שלי”. בנוסף, יש גברים שאביהם אומנם נכח בחייהם, אבל מערכת היחסים שלהם בעייתית. פיליפ, בן 43, אומר: ”לאבא שלי היה קשה לבטא כלפיי חיבה, וכתוצאה מכך אני צריך להשקיע המון מאמץ כדי לגלות חיבה כלפי הבנים שלי”.
נקודה למחשבה: האם אתה מרגיש שאופי הקשר בינך ובין אביך משפיע על היחס שלך לבנך? האם אתה מחקה את דוגמתו החיובית או השלילית של אביך? כיצד זה בא לידי ביטוי?
3. מחסור בעצות מאוזנות: בתרבויות מסוימות לא מצופה מהאב להיות מעורב בגידול הילדים. לוקה ממערב אירופה אומר: ”באזור שבו גדלתי, התפיסה השלטת היא שהטיפול בילדים הוא תפקיד האישה”. בתרבויות אחרות מקובל שאחריותו של האב היא להעניק לילדים חינוך נוקשה ולהטיל עליהם משמעת, ולא מעבר לכך. ג׳ורג׳, שגדל באפריקה, אומר: ”בתרבות שלי לא נהוג שאבות משחקים עם הילדים שלהם, כי הם חושבים שזה פוגע בסמכותם. בגלל זה תמיד התקשיתי פשוט ליהנות מחברת הבן שלי”.
נקודה למחשבה: איך מצפים מהאב להתייחס לילדיו באזור מגוריך? האם ההשקפה הרווחת היא שגידול ילדים הוא תפקיד האישה? האם מקובל שאבות ירעיפו חום ואהבה על ילדיהם, או האם התנהגות כזו נתפסת באור שלילי?
אם אתה מתמודד עם חלק מהקשיים שהוזכרו לעיל, כיצד תוכל להצליח למלא את תפקידך בתור אב? שים לב להצעות הבאות.
התחל בגיל צעיר
לבנים יש רצון מולד לחקות את אביהם. לכן תעל לטובה את הרצון הזה כשבנך עוד קטן. איך ניתן לעשות כן? וכיצד תוכל למצוא את הזמן לבלות בחברת בנך?
תוכל לשתף את בנך במידת האפשר בפעילויות שאתה עושה בשגרת יומך. לדוגמה, כשאתה מבצע מטלה כלשהי בבית, הזמן אותו להצטרף אליך. תוכל לתת לו יעה ומטאטא קטן. תאר לעצמך כמה הוא יתרגש לעבוד לצידך. הרי אתה אביו — המופת שלו לחיקוי, הדמות שהוא כל כך מעריץ! סביר להניח שיידרש לכם יותר זמן לסיים את המטלה, אך הקשר ביניכם יתחזק, ואתה תנחיל לו מוסר עבודה גבוה. לפני מאות שנים עודד המקרא את האבות לשתף את ילדיהם בפעילויות היומיום ולנצל את הזמנים האלה כדי לשוחח איתם וללמדם (דברים ו׳:6–9). עצה זו תקפה גם כיום.
מלבד ביצוע מטלות, חיוני גם להקדיש זמן למשחקים משותפים. התועלת של המשחקים לא מסתכמת רק בהנאה. מחקרים מראים שאבות הנוהגים לשחק עם ילדיהם הקטנים, מטפחים בהם את יצר ההרפתקנות ומחזקים את ביטחונם העצמי.
בנוסף לכך, למשחקים יש תפקיד חשוב אף יותר. לדברי החוקר מישל פיז, ”בזמן משחקים ילדים מתקשרים בצורה הפתוחה ביותר עם אבותיהם”. בהזדמנויות האלה מתאפשר לאבות להביע חיבה לבניהם במילים ובמעשים. כך הם מלמדים אותם לבטא אהבה. ”כשבני היה קטן”, אומר אנדרֶה מגרמניה, ”נהגנו לשחק הרבה יחד. הייתי מחבק אותו, וכך הוא למד איך להשיב אהבה”.
הזדמנות מתאימה נוספת לחזק את הקשר שלך עם בנך היא לפני השינה. עשה לך להרגל לקרוא לו סיפור מדי ערב, והקשב לו בשעה שהוא יספר לך על החוויות המשמחות שהיו לו באותו היום ועל הדאגות שלו. כך יהיה לו קל יותר לשמור על תקשורת פתוחה איתך גם כשיגדל.
צור תחומי עניין משותפים
בני נוער רבים מגיבים באדישות כשהוריהם מנסים לשוחח איתם. אם בנך מתחמק משאלותיך, אל תסיק שהוא כלל לא רוצה לשוחח איתך. ייתכן שהוא ייפתח בפניך אם תשנה את הדרך שבה אתה מתקשר איתו.
ז׳ק, אב מצרפת, התקשה לפעמים לשוחח עם בנו, ז׳רום. אך במקום לאלץ את בנו לדבר איתו, הוא שינה את גישתו — הוא התחיל לשחק איתו כדורגל. ”בסוף המשחק היינו יושבים על הדשא ונחים מעט”, מספר ז׳ק. ”לעיתים קרובות בזמנים האלה בני היה פותח את ליבו בפניי. העובדה שהיה לנו זמן איכות שהוא רק שלנו אפשרה לנו ליצור את הקשר המיוחד שיש בינינו”.
מה תוכל לעשות אם בנך לא אוהב ספורט? ראה מה ניתן ללמוד מדוגמתו של אנדרֶה. יש לו זיכרונות נעימים מהפעמים שהוא ובנו צפו בכוכבים. ”היינו מניחים כיסאות בחוץ בלילות הקרים, מתכסים בשמיכות ומביטים בשמי הלילה עם כוס תה ביד”, מספר אנדרֶה. ”היינו מדברים על מי שברא את הכוכבים. נהגנו לשוחח על נושאים אישיים. דיברנו כמעט על כל דבר” (ישעיהו מ׳:25, 26).
מה אם אין לך תחומי עניין משותפים עם בנך? במקרה כזה, אולי תצטרך לוותר על העדפותיך האישיות (פיליפים ב׳:4). ”התעניינתי בספורט הרבה יותר מאשר בני, ואן”, מספר איאן מדרום אפריקה. ”הוא אוהב מטוסים ומחשבים. לכן החלטתי שתחומי העניין שלו יהיו גם תחומי העניין שלי. לקחתי אותו למטסים אוויריים ושיחקנו בסימולטור טיסה במחשב. אני חושב שבזכות הפעילויות המהנות שעשינו יחד, ואן הרגיש חופשי לדבר איתי”.
חזק את ביטחונו העצמי
”אבא, אבא, תראה!” האם בנך הקטן אמר לך את המילים האלה בהתרגשות כשהוא הגיע להישג חדש? אם כיום בנך הוא נער מתבגר, האם הוא משתוקק לחיזוקים שלך באותה מידה כבעבר? סביר להניח שלא. אך אין ספק שהוא עדיין זקוק לכך כדי להפוך לאדם בוגר ויציב.
תן דעתך לדוגמתו של יהוה אלוהים בתור אב. כשבנו ישוע עמד להתחיל פרק מיוחד במשימתו עלי אדמות, יהוה ביטא באופן גלוי את אהבתו כלפיו: ”זה בני אהובי, ורצוי הוא בעיניי” (מתי ג׳:17; ה׳:48). אומנם מוטלת עליך האחריות לחנך וללמד את בנך, אבל האם אתה מחפש הזדמנויות לשבח אותו על הדברים הטובים שהוא אומר ועושה? (אפסים ו׳:4).
יש גברים המתקשים לבטא חיבה כלפי ילדיהם ואת שביעות רצונם מהם. ייתכן שהם גדלו במשפחה שבה ההורים שמו דגש על הטעויות במקום על ההישגים. אם זה המקרה שלך, עליך לעשות מאמץ מודע כדי לחזק את ביטחונו העצמי של בנך. כיצד תוכל לעשות זאת? לוקה, שצוטט קודם לכן, נוהג לבצע את מטלות הבית עם בנו בן ה־15, מנואל. ”לפעמים אני מבקש ממנואל להתחיל מטלה כלשהי ואומר לו שיקרא לי אם יצטרך עזרה”, אומר לוקה. ”לרוב הוא מצליח לסיים אותה בכוחות עצמו. ההצלחה שלו נותנת לו תחושת סיפוק ומעצימה את ביטחונו העצמי. בכל פעם שהוא מצליח, אני משבח אותו. אבל גם כשלא הכול הולך כמו שהוא ציפה, אני עדיין משבח אותו על מאמציו”.
דרך נוספת להגביר את ביטחונו העצמי של בנך היא לעזור לו להציב מטרות בחיים. אך מה אם בנך לא מתקדם להשגתן בקצב שקיווית? או מה אם מטרותיו שונות מאלו שאתה היית בוחר עבורו? במקרה כזה, כל עוד הוא לא בחר לעצמו מטרות שליליות, נסה לשקול מחדש את ציפיותיך. ז׳ק, שצוטט לפני כן, אומר: ”אני עוזר לבני להציב לעצמו מטרות מציאותיות ומוודא שאלה באמת יהיו המטרות שלו, ולא שלי. אני מזכיר לעצמי שהוא צריך להשיג אותן בקצב שלו”. אם תקשיב לדעותיו של בנך, תשבח אותו על הישגיו ותעודד אותו להתגבר על כישלונות, כך תעזור לו להשיג את מטרותיו.
מטבע הדברים, אתה ובנך תחוו עליות ומורדות ביחסיכם. אך בטווח הארוך קרוב לוודאי שבנך ירצה לשמור על קשר קרוב איתך. אחרי הכול, מי לא היה רוצה להישאר קרוב לאדם שעזר לו להצליח בחיים?
[הערת שוליים]
a המאמר אומנם מתמקד בקשר הייחודי שקיים בין אבות ובנים, אך העקרונות שבו חלים גם על הקשר שבין אבות ובנותיהם.