תפילות — כיצד?
מסורות דתיות רבות מתמקדות בהיבטים הפיזיים הקשורים לתפילות, כמו תנוחה, מילים וטקסים. אבל המקרא עוזר לנו להימנע מלהתמקד בדברים כאלה, אלא להתמקד בהיבטים יותר חשובים בשאלה, ”כיצד עלינו להתפלל?”
המקרא מתאר שמשרתי אלוהים נאמנים התפללו במקומות רבים ובתנוחות מגוונות. הם התפללו בשקט או בקול בהתאם לנסיבות. הם התפללו כשהם מביטים מעלה אל השמיים או כשהם משתחווים. במקום להשתמש בצלמים, בחרוזים או בספרי תפילה כעזרי תפילה, הם פשוט התפללו מהלב במילים משלהם. מדוע תפילותיהם נשמעו?
כפי שצוין במאמר הקודם, הם הפנו את תפילותיהם לאל אחד בלבד — ליהוה. כמו כן, ישנו היבט חשוב נוסף. אנו קוראים ביוחנן א׳. ה׳:14: ”זהו הביטחון שיש לנו בו — שאם נבקש דבר כרצונו, ישמע אותנו”. תפילותינו צריכות להיות בהתאם לרצונו של אלוהים. למה הכוונה?
כדי להתפלל לפי רצונו של אלוהים, עלינו לדעת מהו רצונו. אם כן, לימוד המקרא הוא מרכיב חיוני בתפילות. האם זה אומר שאלוהים יסרב לשמוע אותנו אלא אם כן נהיה חוקרי מקרא? לא, אך אלוהים מצפה מאיתנו שנבקש לדעת מהו רצונו, כלומר לבקש הבנה באשר לרצונו ולעשות את רצונו (מתי ז׳:21–23). עלינו להתפלל בהתאם למה שלמדנו.
תפילות יעילות הן תפילות שנאמרות בהתאם לרצון אלוהים, מתוך אמונה ובשם ישוע
כשאנו לומדים על יהוה ועל רצונו, אמונתנו מתחזקת — גורם חיוני נוסף בתפילות. ישוע אמר: ”כל מה שתבקשו בתפילה תקבלו אם תהיה לכם אמונה” (מתי כ״א:22). אמונה אין משמעה פתיות, אלא להאמין בדבר שאינו נראה, אך נתמך בראיות מוצקות (עברים י״א:1). המקרא גדוש בראיות על כך שיהוה, אף שאיננו יכולים לראותו, הוא ממשי, מהימן ומוכן לענות לתפילות של מי שמאמינים בו. נוסף על כך, נוכל תמיד לבקש עוד אמונה, ויהוה ישמח להעניק לנו את מה שאנחנו צריכים (לוקס י״ז:5; יעקב א׳:17).
ישנו היבט חשוב נוסף הקשור לשאלה כיצד להתפלל. ישוע אמר: ”איש אינו בא אל האב אלא דרכי” (יוחנן י״ד:6). אם כן, ישוע הוא האמצעי שדרכו אנחנו יכולים לפנות אל האב, יהוה. לכן ישוע אמר לתלמידיו להתפלל בשמו (יוחנן י״ד:13; ט״ו:16). אין זה אומר שעלינו להתפלל לישוע. תחת זאת, אנחנו מתפללים בשמו של ישוע, וכך זוכרים שרק דרך ישוע אנחנו יכולים לפנות אל אבינו המושלם והקדוש.
תלמידיו הקרובים ביותר של ישוע ביקשו ממנו: ”אדוננו, למד אותנו להתפלל” (לוקס י״א:1). קרוב לוודאי שהם לא ביקשו לדעת דברים בסיסיים שזה עתה דנו בהם. הם למעשה רצו לדעת על התוכן — ובעצם אמרו, ’על מה עלינו להתפלל?’