מה עולה במחשבותיך למשמע המונחים ”‏נפש”‏ ו”‏רוח”‏?‏ רבים מאמינים שמדובר בדברים בלתי נראים ובני־אלמוות הקיימים בתוכנו.‏ לפי תפיסתם,‏ במות האדם עוזב חלק סמוי זה את הגוף וממשיך לחיות.‏ מאחר שאמונה זו נפוצה מאוד,‏ רבים מופתעים כשמסתבר להם שהמקרא אינו מלמד זאת.‏ אם כן,‏ מהי הנפש ומהי הרוח על־פי דבר־אלוהים?‏

נתחיל במונח נפש.‏ ודאי זכור לך שהמקרא ברובו נכתב במקור בעברית וביוונית.‏ לציון המונח ”‏נפש”‏ השתמשו כותבי המקרא ביוונית במילה פְּסִיכֶה.‏ שתי מילים אלו,‏ נפש ופסיכה,‏ מופיעות יותר מ־800 פעם בהטיות שונות בכתבי־הקודש.‏ כאשר בוחנים את השימוש במונח ”‏נפש”‏ במקרא מתברר שמילה זו היא ביסודו של דבר כינוי ל־(‏א)‏ בני אדם,‏ (‏ב)‏ בעלי־חיים או (‏ג)‏ החיים של אדם או  חיה.‏ נראה מספר פסוקים המציגים את שלוש המשמעויות הללו.‏

בני אדם.‏ ”‏בימי נוח.‏.‏.‏ — שמונה נפשות — נושעו במים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏20‏)‏.‏ כאן המילה ”‏נפשות”‏ מצביעה בבירור על בני אדם — נוח,‏ אשתו,‏ שלושת בניו ושלוש רעיותיהם.‏ בשמות ט״ז:‏16 נמסר על הוראות שניתנו לבני ישראל ביחס לאיסוף המן.‏ נאמר להם:‏ ”‏ליקטו ממנו.‏.‏.‏ [‏לפי]‏ מספר נפשותיכם איש לאשר באָהֳלו”‏.‏ אם כן,‏ כמות המן שנאספה הייתה בהתאם למספר בני המשפחה.‏ דוגמאות מקראיות אחרות שבהן המילים ”‏נפש”‏ ו”‏נפשות”‏ עניינן באדם או בקבוצת אנשים,‏ מצויות בבראשית מ״ו:‏18;‏ יהושע י״א:‏11;‏ מעשי השליחים כ״ז:‏37;‏ רומים י״ג:‏1 (‏דל׳‏‏)‏.‏

בעלי־חיים.‏ בסיפור הבריאה המקראי כתוב:‏ ”‏ויאמר אלוהים:‏ ’‏ישרצו המים שרץ נפש חיה,‏ ועוף יעופף על הארץ על־פני רקיע השמים’‏.‏ ויאמר אלוהים:‏ ’‏תוצא הארץ נפש חיה למינה,‏ בהמה ורמש וחַיתו ארץ למינה’‏.‏ ויהי כן”‏ (‏בראשית א׳:‏20,‏ 24‏)‏.‏ בפסוקים אלה הדגים,‏ הבהמות וחיות הבר מכונים כולם ”‏נפש”‏.‏ המילה ”‏נפש”‏ מופיעה ככינוי לציפורים ולבעלי־חיים אחרים בבראשית ט׳:‏10;‏ ויקרא י״א:‏46;‏ במדבר ל״א:‏28‏.‏

חיי אדם.‏ לעתים המילה ”‏נפש”‏ משמעה חיי אדם.‏ יהוה אמר למשה:‏ ”‏מתו כל האנשים המבקשים את נפשך”‏ (‏שמות ד׳:‏19‏)‏.‏ מה ביקשו אויבי משה?‏ הם ביקשו ליטול ממנו את חייו.‏ קודם לכן,‏ נאמר על רחל כי בלידת בנה בנימין ’‏יצאה נפשה כי מתה’‏ (‏בראשית ל״ה:‏16–19‏)‏.‏ ברגע ההוא איבדה רחל את חייה.‏ תן דעתך גם לדבריו של ישוע:‏ ”‏אני הרועה הטוב.‏ הרועה הטוב נותן את נפשו בעד הצאן”‏ (‏יוחנן י׳:‏11‏)‏.‏ ישוע נתן את נפשו,‏ כלומר את חייו,‏ בעד האנושות.‏ בפסוקים אלה המילה ”‏נפש”‏ מצביעה בבירור על חיי אדם.‏ דוגמאות נוספות לשימוש  במילה ”‏נפש”‏ במובן זה,‏ תמצא במלכים א׳.‏ י״ז:‏17–23;‏ מתי ב׳:‏20;‏ י׳:‏39;‏ יוחנן ט״ו:‏13‏.‏

אם תחקור לעומק בדבר־אלוהים תיווכח כי בשום מקום במקרא אין המונחים ”‏אלמוות”‏ או ”‏נצח”‏ קשורים למילה ”‏נפש”‏.‏ אדרבא,‏ כתבי־הקודש מציינים כי הנפש היא בת־תמותה (‏יחזקאל י״ח:‏4,‏ 20‏)‏.‏ זו הסיבה שהמקרא מכנה אדם מת בכינוי:‏ ”‏נפש מת”‏ (‏ויקרא כ״א:‏11;‏ במדבר ו׳:‏6‏)‏.‏

כעת נבחן את השימוש המקראי במילה ”‏רוח”‏.‏ יש הסבורים כי ה”‏רוח”‏ היא פשוט מילה נרדפת ל”‏נפש”‏.‏ אך לא כך הדבר.‏ המקרא מראה בבירור כי ה”‏רוח”‏ וה”‏נפש”‏ שונות זו מזו.‏ במה הן שונות?‏

לציון המונח ”‏רוח”‏ השתמשו כותבי המקרא ביוונית במילה פְּנֶאוּמָה.‏ משמעות המילים הללו מתבררת בכתבי־הקודש עצמם.‏ לדוגמה,‏ בתהלים ק״ד:‏29 נאמר על יהוה:‏ ”‏תוסף [‏תיקח]‏ רוחם,‏ יגוועון,‏ ואל עפרם ישובון”‏.‏ והכתוב ביעקב ב׳:‏26 אומר כי ”‏הגוף בלא הרוח [‏פְּנֶאוּמָה‏]‏ מת הוא”‏.‏ אם כן,‏ על־פי פסוקים אלה ה”‏רוח”‏ מקנה חיים לגוף.‏ בלעדיה,‏ הגוף מת.‏ לפיכך,‏ המילה רוח במקרא משמעה בין היתר כוח או כוח החיים.‏ לדוגמה,‏ ביחס למבול אמר אלוהים:‏ ”‏הנני מביא את המבול מים על הארץ לשַחֵת כל בשר אשר בו רוח חיים [‏או:‏ כוח החיים]‏ מתחת השמים”‏ (‏בראשית ו׳:‏17;‏ ז׳:‏15,‏ 22‏)‏.‏ ”‏רוח”‏ היא אפוא כוח סמוי מן העין (‏ניצוץ החיים)‏ המחיה את כל היצורים החיים.‏

הנפש והרוח אינן היינו הך.‏ הגוף זקוק לרוח באותה מידה שרדיו זקוק לחשמל כדי לפעול.‏ הנה המחשה נוספת:‏ רדיו טרנזיסטור.‏ אם תכניס בו סוללות ותדליק אותו,‏ החשמל האצור בסוללות ”‏יפיח חיים”‏ ברדיו.‏ ללא סוללות,‏ הרדיו  ‏”‏מת”‏.‏ כך גם ברדיו שמנתקים אותו מהשקע.‏ באותו אופן,‏ הרוח היא הכוח המפיח חיים בגוף.‏ כמו כן,‏ בדומה לחשמל,‏ אין לרוח רגשות ומחשבות.‏ היא כוח סתמי.‏ אך ללא הרוח,‏ או כוח החיים,‏ גופנו ’‏גווע ושב אל העפר’‏ כפי שאמר מחבר התהלים.‏

ביחס למות האדם אומר הכתוב בקהלת י״ב:‏7‏:‏ ”‏וישוב העפר [‏עפר הגוף]‏ על הארץ כשהיה,‏ והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה”‏.‏ כאשר הרוח,‏ או כוח החיים,‏ עוזבת את הגוף,‏ הגוף מת ושב אל מקורו,‏ אל הארץ או האדמה.‏ במקביל לכך,‏ כוח החיים שב אל מקורו,‏ אל אלוהים (‏איוב ל״ד:‏14,‏ 15;‏ תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏ אין להבין מזאת שכוח החיים יוצא ומרחף בשמים.‏ הכוונה היא שכאשר אדם מת,‏ התקווה שישוב ויחיה בעתיד תלויה ביהוה אלוהים.‏ חייו הם בידי אלוהים.‏ רק באמצעות אלוהים יכולה הרוח,‏ או כוח החיים,‏ לשוב אל האדם ולהקימו לתחייה.‏

עד כמה אנו מתנחמים בידיעה שאלוהים אכן ישיב לחיים את כל ”‏שוכני קבר”‏!‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏ בתחיית המתים ייצור יהוה גוף חדש לאדם הישן את שנת המוות ויפיח בו רוח,‏ או כוח חיים,‏ כדי שהאדם ישוב לחיות.‏ מה מאושרים יהיו הימים ההם!‏

אם ברצונך להוסיף וללמוד על השימוש המקראי במונחים ”‏נפש”‏ ו”‏רוח”‏,‏ תוכל למצוא מידע רב ערך בחוברת מהו מצב המתים?‏ וכן בספר נימוקים מכתבי־הקודש עמודים 375–384 (‏אנג׳)‏,‏ שיצאו לאור מטעם עדי־יהוה.‏